בתשובה לאריק, 19/12/17 20:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
די קרוב לא 20,000 אלא 16,000. " בוטל גירוש מבקשי המקלט; נתניהו: נקלוט כ-16 אלף איש, עוד 16 אלף ייקלטו במערב". אלא מאי, נתניהו שביטל את הגירוש מיהר להקפיא את יישום התוכנית שהחליפה את גירוש תוך פיזור האשמות והסתה. תגובת האיחוד האירופי מרעננת בניסוחה הפשוט: "זה פשוט כנראה אחד הימים האלה", נכתב בחשבון הטוויטר של האיחוד האירופי בישראל, "ב-20:57 מברכים את ישראל ואת נציבות הפליטים של האו"ם על ההסכם. ב-21:46 עושים לייק להודעת משרד החוץ הישראלי לידיעה, וב-22:50 רה"מ השעה אותו והאשים, בין היתר, את האיחוד האירופי (היכן שנציבות הפליטים של האו"ם מקווה שייקלט מספר משמעותי של פליטים"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט לא יאמן מה שקורה פה. באופן אישי, הכנתי עצמי לכתיבת תגובה מאוד לא פשוטה לאורי לנדוור ובה אני מביע תמיכה בלתי מסוייגת בהסכם של נתניהו עם האו"ם. הכנתי עצמי נפשית לכתיבת תגובה עוד יותר קשה לי לאריק ובה אומר שאיני חושב שעניין גרוש הפליטים הוא בעיקרו שאלה מוסרית. והנה הביסמרק מרחוב בלפור מבצע פליק פלאק מדיני וחוזר בו ממה שהסכים לו אמש. דומה שגדולתו המדינית של נתניהו (בדומה לחברו ותלמידו מעבר לים) מתבטאת בזריעת כאוס מוחלט במדיניות עד שאיש כבר אינו יודע במי ובמה הוא תומך. כנראה שנאלץ להעזר בעוד מעט סבלנות כדי לדעת את מי סדרו הפעם. מהו המהלך הבא? האם הממשלה תתיצב בבג"ץ מאחורי תרמית המדינה השלישית שרקח שר מושחת שהוא גם מועל, גנב ושקרן ידוע, ואז תטען שהבג"ץ הסמולני מכשיל את הגירוש או שמא באה הצלה לנתניהו. הוא לא צריך לגרש אף אחד ועד שחסידיו השוטים יתעוררו אל המציאות, הבחירות כבר יהיו מאחוריו. נדמה לי שדבר אחד כבר מותר לומר. עניין גרוש הפליטים כבר אינו עניין של טהרנים מוסריים. מותר למדינה להחליט שהיא אינה מעונינת בהווצרות קהילת מהגרים חדשה בה. מותר ואף ראוי למדינה לשים את גבול החסד לפליטים במקום שבו הם הופכים את יושבי מקומות מגוריהם לפליטים בעצמם. אבל מה שנעשה כאן גרוע מרשע. זוהי איוולת. היתה לראש הממשלה אלטרנטיבה ממשית והוגנת יותר והוא בחר לדחות אותה כדי להתיישר עם הקנאים הדתיים, השוביניסטים והגזעניים ביותר. לשום אדם הגון אסור להתיישר עם המהלך הזה. ההתנגדות לגירוש הופכת להכרח. איני מאמין בהפגנות ובמהומות, אבל להפגנה הבאה נגד הגירוש, בלי נדר, אתייצב. אם אוכל אתמוך גם בחוסמים בגופם את הגירוש. אנו חייבים לעמוד במקום הזה, כי אין שום מקום אחר שנותר לעמוד בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להסביר מדוע אני רואה כבר זמן רב, בעניין הגירוש למדינה שלישית, מעשה נכלים שנרקם בין שרים נוכלים במדינות מושחתות. אין בידי שום מידע חשאי שאינו פתוח לציבור הרחב, אבל זהו אחד מאותם מקרים בהם אין צורך במידע כזה. הודעתה של סגנית שר החוץ של רואנדה הבהירה את המצב לגמרי. ללא קשר להטבות הכספיות והצבאיות שהובטחו בהסכמים החשאיים, האפריקאים הבהירו לכל באי עולם, שההסכם מבחינתם נגע לקליטת קבוצות קטנות של פליטים מגורשים וגם את אלו, האפריקאים הסכימו לקבל, אבל לא התחייבו לקלוט או לסייע להם. האפריקאים הבהירו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאין בכוונתם לקבל או לשתף פעולה עם מטוסים מלאים במגורשים שיחוללו מהומות בשדה התעופה. כל דבר מעבר לזה, אינו אלא מעשה רמייה (עצמית או מכוונת) של שר תחמן ונוכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא יצא לך לקרא עדיין את המאמר של אביגדור פלדמן שפורסם כך נראה לפני שביטול הגירוש בוטל. הוא מספר על העתירות שלו ושל איתי מק בשם קבוצה אחרת נגד גירוש הנמלטים מאפריקה. להפתעתו העליון קיבל את העתירה ועצר את הגירוש (כאמור, לפני שנתניהו ביטלו וביטל את ביטולו) בגלל צרוף ארועים שבגללם השופטים הריחו שמשהו מסריח בתגובהת המדינה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |