|
||||
|
||||
אסביר שוב ואעצור כאן: להבנתי, מה שהפסיק להתקיים היא הנכונות לקבל מגורשים בכפיה. אחרי הבג"ץ הוסכם (מבלי שהתפרסם) שיקבלו גם מגורשים בכפיה, ואז נסוגו מכך. דרך אגב, פלדמן פרסם הערב מאמר שפחות או יותר מסכים איתך לגבי מהות ההסכם (טוען שבג"ץ הבין שהממשלה מורחת אותו) אבל לא מסתיר את זה שהעתירה שלו לא ממש היתה משפטית, בניגוד, אולי לעתירה של מק. |
|
||||
|
||||
ואם לחדד, הבנתי ''התבררה כלא קיימת'' כ''הפסיקה להתקיים''. ומכל מקום, לא כ''ידענו מראש שאינה קיימת''. |
|
||||
|
||||
המאמר של פלדמן. אני חושב שהסכם שהפסיק להתקיים לפני שמומש שווה ערך להסכם שלא היה קיים (ולצערי, נראה שגם ההסכם עם האו"ם הופך להיות כזה). השאלה אם נתניהו ידע מראש שההסכם יתפורר נראית לי חסרת חשיבות, השאלה היא אם הוא ידע שההסכם עלול להיות כל כך שברירי, ועל פניו התשובה היא שכן (אחרי הכל, הסכם סודי בלי שום שוט אמיתי עם גורמים לא מוסריים במיוחד הוא הסכם שברירי בהגדרה). מבחינתי, ואני חושב שכך צריך להיות מבחינת הציבור, להגיד שמשהו קיים בזמן שאתה יודע שיש סיכוי גדול שהוא לא קיים, זה שקר, אולי פחות חצוף משקר של להגיד על משהו שהוא קיים כשאתה יודע בוודאות שהוא לא קיים, אבל עדיין שקר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |