|
א. בוא לא נתרחק מהנושא: ציינתי, שיש גישה טבעית הגורסת כי נסים ניתנים בדרך הטבע. זה לא אומר שאם יורד גשם זה נס (על אף שזו אינה ראיה מופרכת, אף רומנטית משהו). יש הבדל בין "נס" ל"עונש" (שני מושגים שערבבנו משום מה) ובין נס להתערבות אלוקית. ב.כבר דשנו דוש והלוך בהשגחה פרטית והגחה כללית, ובכל זאת: גישה נפוצה מאד גורסת כי הקב"ה משגיח על כל ברואיו השגחה אישית, יומיומית. ודאי וודאי שלפי שתי הגישות (פרטית וכללית) כל ההתרחשויות מקורן באל בצורה זו או אחרת, ולכן ודאי וודאי שהוא עשוי לשנות אותן, ברצותו. ג."איזה מן אל זה, מסתתר כשצריך אותו"- כבר עניתי פעם למישהו, כאן, שזו שאלה ששואלים בד"כ בשבטים הנמוכים בבני עקיבא, או בכל מסגרת אחרת בתחילת-תחילת דרך האמונה. קשה להסביר אמונה הנבנית רבדים רבדים בשורות מספר. אני חושבת שמי שאמרתי לו את זה אז נעלב, וזאת לא הייתה כוונתי, לא אז ולא עכשיו. התשובה הטרויאלית ביותר שאני יכולה לתת לך היא, שאתה לא יודע מתי אלהים מסתתר ומתי אתה צריך שיתגלה. תשובה נוספת- "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך". כיוון שכך, וכיוון שלאדם המאמין בכל מקרה אין צורך בהתגלות קבועה או ספק במעורבות הקב"ה בעולמנו, הרי קיומם של נסים לא מעלה ולא מוריד. כל דבר נובע מאקסימות אלוהיות, וזה לא פותר את האדם מאחריות על עולמו האישי והכללי. הבחירות שאתה עושה בכל רגע נתון הן אלו שיכוונו את חייך וינתבו אותם, ואין זה משנה אם אתה מאמין בהשגחה פרטית או לא. לשתי השיטות אין אמנם זכות בחירה, אבל יש אפשרות בחירה, וזה שהעולם נובע מאקסימות אלוהיות לא נותן לך כלי נבואי או תעודת ביטוח הפותרת אותך מלחפש את הדרך הנכונה,כשלמי שאתה השפעה ודאית על אופן החיפוש. בדיוק היום ציינתי את "כאוס" כספר החילוני התורני ביותר שאני מכירה. ד.כמובן שהראיה את האל בכל דבר ודבר איננה "אובססיה דתית", אלא אם הדת היא במהותה לדעתך אובססיה. איני יודעת אילו אלמנטים חיוביים נשמטו תחת רגליך. לגבי עצם שיגור הטילים-ובכן אם אינך מאמין בהשגחה פרטית הרי שהם תוצאה של מדיניות של מספר מדינות, ואם אתה מאמין- גם כן.שים לב- "מעורבות אלוקית" אינן מילים נרדפות ל"חיים אוטופים על פני האדמה". אלהים לא התחייב שאם תנהל מדיניות חוץ שגויה הוא ירך את לב סדאם ויעזור לך.
|
|