בתשובה לשוקי שמאל, 01/02/18 13:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בעד לאיים, אני בעד לבצע. זה אולי לא ישפיע על המלחמה הקרובה, אבל זה ישפיע מאוד על זאת שאחריה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, פה אנו חלוקים באופן מהותי. הצורך באיום, בא מן הרצון להימנע מן הביצוע. עצם הביצוע מלמד על כישלון האיום. האיום (להבדיל מן הביצוע) הוא נשק רב פעמי. כדי לא להרחיב, אסתפק בציון נקודה אחת. הגישה שלך קרובה לתכנית התלת שלבית של ברק. צה"ל מחריב את התשתית האזרחית, האוכלוסיה (הלבנונית) לוחצת על הממשלה והממשלה מחסלת את הפתאחלנד/החיזבאללה (אני כבר לא זוכר מי היה). סוף דבר היה השתלטות החזבאללה על לבנון. אתה שוכח שארגונים כמו החמאס או החזבאללה אין להם יכולת לפתור בעיות אזרחיות-חברתיות-כלכליות. לעומת זאת הם המענה היחיד (במדינות ערב) במצב של מלחמת הכל בכל. באופן טבעי הארגונים האלו מוליכים או נותנים בקלות להוביל אותם אל מצבי הלוחמה הטוטאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם באמת נהיה נכונים לבצע, והאיום שלנו יהיה פרוט לפרטיו של מה שאנו מתכונים לבצע, וכמענה למה, האיום הזה בפרוש ישפיע גם על המלחמה הקרובה, בכך שפשוט ימנע אותה. אין לי בכך כל ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה בדיוק התכוונתי במילים ''כדאי להיות קונקרטי ולהמנע מלפזר איומים מעורפלים.'' איום בסגנון ''לבנון תחזור לתקופת האבן'' הוא בדיוק ההיפך מזה. זה שקול לאיום (הקבוע) של חמאס ''ישראל פתחה את שערי הגיהנום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. כך דיברתי כל הזמן. אבל כל כך התלהבתי מכך שבכלל עוברים להצהרות בכיוון של אי הפרדה בין לבנון וארגון הטרור שבתוכה שהוא חלק ממנה, ששכחתי לשים לב לפרטים הקטנים ונסחפתי אחרי ''תקופת האבן''. אבל אני חשבתי על הפרטים גם כששמעתי ''תקופת האבן'' ולא הבחנתי שהם חסרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול בתכנית של ירון לונדון (11:40) בערוץ 10, התראיין גיורא איילנד, והוא שוב חזר על הכלל ההרתעתי שאין להפריד בין חיזבאללה ולבנון, אותו כלל שכבר לפני זמן רב ניסיתי להחדירו באמצעות אי מייל לראש הממשלה ולשר הביטחון דאז יעלון, ואף ציין כמוני עכשיו ש"זה מתחיל", כלומר שמתחילות להגיע הצהרות כאלה מלמעלה. בעניין הזה אני רוצה לספר על חוויונת שעברתי ביום שבת האחרון. בשעה 9 בבוקר הייתי אני ומשפחתי (עד הנכדים הנכדות ואפילו כלב) בחדר אוכל בקיבוץ פרוד שבגליל, שבו שכרנו "צימרים". בשלב זה היינו כבר מעודכנים בפעילות כולל נפילת המטוס. תוך כדי האכילה נשמעה לפתע אזעקה. אנו והסועדים המעטים האחרים מהרנו לרדת למקום מוגן, ולאחר זמן קצר חזרנו לאולם האוכל. ואז הופיע מישהו מהקיבוץ וסיפר שיש פעילות והוא לא ממליץ לטייל מצפון לקיבוץ כי "כבר הייתה נפילה בדפנה". את עניין "הנפילה בדפנה" לא יכולתי לפרש אחרת מירי רקטה של החיזבאללה לעבר ישוב שלנו. ואז שאלתי את בני משפחתי וגם את עצמי איך זה שאין תגובה מידית לעבר מטרה אזרחית בלבנון. וחשבתי באותו רגע שאולי הדיבורים של שר הביטחון והאחרים היו מעטים מדי ולא מפורטים די. מהר מאד התברר שהחיזבאללה ישב הפעם בשקט וכל הנפילות היו נפילות של חלקי טילי נ"מ. אבל כתוצאה מהחוויה הזאת אני חש שבאמת לא נאמר מספיק. האיומים חייבים לכלול פרוט מדויק של התגובות על כל צעד מקטן עד גדול של החיזבאללה עם הרבה יותר פרסום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זה, כאן יש חזרה לשטויות הישנות. "תמרון קרקעי נרחב", "מערכות הגנה חדשות", "צה"ל משדרג את מערך המכ"מים שלו, ובין היתר יישאו אותם חיילים." וגולת הכותרת התנקשות בנסראללה, כל אלה לא יעצרו את הרעשת העורף שלנו אפילו לרגע, ואם זו דרך החשיבה צפויים לנו חודשים ארוכים של הרעשה כבדה של העורף. לא זה הדרך. הנוסחה "לבנון וחיזבאללה חד הם", לה יש סיכוי טוב למנוע מראש את החוויה הזאת. את כל מה שאומר הקצין הבכיר צריך להכין מבלי לקשקש יותר מדי למקרה הרע, אבל הדיבורים צריכים לעסוק אך ורק בנוסחה הנ"ל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |