בתשובה לשוקי שמאל, 27/01/18 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שואל מסקרנות (וכנראה בורות), לא קנטרנות: ”ו. בסוף שנות ה-60 החלו הורי הילדים לקבל צווי גיוס עבורם. בהנתן מה שסיפרתי עד כאן קל להבין מדוע התפתחה בקרב המשפחות אוירת חוסר אימון קיצוני בממסד.“ איך יתכן ששבע־עשרה שנה רשום איפשהו שהילד חי ובחזקת הוריו, והסימן הראשון לכך הוא צו מהצבא? לפני־כן לא קיבלו הודעות לרשום אותם לגן או לבית־הספר? ולא קיבלו קצבאות ילדים או נקודות זיכוי במס־הכנסה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: מדובר במערכות מידע נפרדות או שבשנים הראשונות לאחר חקיקת חוק חינוך חובה (1953) האכיפה היתה חלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. ועדת קדמי בדקה את עניין צווי הגיוס (והעירה בצדק שהוא בפני עצמו מהווה ראיית נגד לתאוריית החטיפה הממוסדת) אבל עד כמה שאני זוכר לא התיחסה לשאלה שלך. אני מניח שברוב הדברים סמכו על התושבים שיבואו לדרוש את המגיע להם (למשל פנקסי קיצוב מזון). בעניין הגיוס לא סמכו והסתמכו על רישומי לידות וכניסה לארץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |