|
||||
|
||||
(מסכים עם שאר התגובה) נראה לי שזכרונך מטעה אותך. האורז הזהוב (Golden rice [Wikipedia]) הוא גידול חדש יחסית. לעניין היוזמה האירופית: יש את: https://www.theguardian.com/global-development/2016/j... נדמה לי שהיה גם משהו קודם שהביא למצב הנוכחי שבו רק שלוש מדינות מתירות שימוש בדבר הזה עם השם המפחיד GMO. אבל זה קדם לזמנו של האורז הזהוב. האורז הזהוב משמש תמיד דוגמה טובה מכיוון שאין עליו מגבלות פטנטים, כמו על רוב הגידולים המהונדסים. מה שכן, העובדה שרק לכמה חברות ענקיות יש יכולת להוציא לשוק גידולים מהונדסים גנטית היא תוצאה של הדרישות המחמירות מאוד שחלות עליהם (ביחס לדרישות מזנים אחרים שמפותחים בשיטות לא מאוד שונות מבחינה מהותית: אם תיצור את התכונה הנחוצה בעזרת מוטציה מכוונת על הזרע, תידרש לעבור הרבה פחות בדיקות. למרות שאף אחד לא יודע בדיוק מהם השינויים שהכנסת לגנום). והפחד של הקהל מגידולים מהונדסים תורם לכך שכל השיפורים שמוכנסים מוכנסים רק בדברים שעוזרים לחקלאים, ולא בדברים שתורמים לצרכנים (לדוגמה: בוטנים שלא גורמים לאלרגיות). |
|
||||
|
||||
נראה שאתה צודק. אגב, מתברר שבשנת 2002, למרות הרעב שפשה בה, דחתה זמביה סיוע על רקע זה. נראה שהטירוף התחיל בסוף שנות ה-80: Once they were given access to the protocol negotiation process, anti-GM organizations such as Greenpeace, Friends of the Earth International, and the Third World Network spread scare stories about the risks GMOs and advocated that the new Protocol be modeled around a 1989 Basel Convention on the Control of Transboundary Movements of Hazardous Wastes.
|
|
||||
|
||||
פטריק מור, נשיאה לשעבר של גרינפיס, מספר מדוע הוא עזב את האירגון. הוא מתייחס גם למאבקו של האירגון באורז הזהוב. |
|
||||
|
||||
הפניה נהדרת לערוץ הסרטונים של PragerU. |
|
||||
|
||||
אכן. מומלץ למי שרגילים לקבל מידע וטיעונים או מן הצד השמאלי/ליברלי של המפה (שזה כמעט כל הזרם המרכזי בתקשורת המערבית), או מן הרובד הנמוך, הנרחב במיוחד, של הצד הימני/שמרני. |
|
||||
|
||||
אוי ואבוי. אז מי נשארו לנו בתור Good Guys? |
|
||||
|
||||
באמת בעייה. חשבתי אולי שבמקום להחליט מי הטובים ובמקום לשאול את עצמי מי אני וממי אני רוצה להבדיל את עצמי, פשוט לבדוק בכל עניין בנפרד מהן העובדות ומהו הראוי. אבל זה לא פשוט (: |
|
||||
|
||||
זה ממש לא קל. כשחפרתי בעניין בטיחות חיסוני הפוליו (בטוחים, תגובה 629735) זה גזל לי המון לילות. עכשיו אני חופר בעניין הסוכר (הפרוקטוז הרשע). ד"ר לוסטיג נראה לי רציני ואמין, ואת הביוכימיה בהרצאה שלו עשה ד"ר ז'אן מארק שוורץ - ד"ר לביוכימיה במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת ברקלי, שעכשיו מחקריו תומכים חזק ב"אשמת" הפרוקטוז שבמשקאות הקלים. משפט המחץ בשלב התודות בסוף ההרצאה של ד"ר לוסטיג אכן מעורר אמון, אבל אין לי מושג אם יש, למשל, נתיבי עיכול חלופיים לאלו המוצגים בהרצאה. יש ביוכימאי בקהל? הייתי מצפה שיהיה קל יותר להפריד את המוץ מהבר, אבל לא. למשל כל הסיפור של השומן הויסרלי (תוך בטני), שהוא בעצם רקמה פעילה שפולטת רעלנים, האם זו תגלית חדשה? מדוע אין לו ערך בויקיפדיה, גם לא האנגלית? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |