|
||||
|
||||
ואם הקדשתי חלק מהזמן הפנוי המאד מאד מצומצם שלי לקריאת ספר שההנאה ממנו מובטחת - כזה שכבר קראתי בעבר ואולי אפילו נמצא בספריה האישית שלי - למה זה לא נחשב? |
|
||||
|
||||
ואם קראתי ספר פעמיים ושלוש, השנה? (הארי פוטר) |
|
||||
|
||||
יש באייל פתיל בו, אם אני זוכר נכון, מישהו כתב עד כמה הוא התאכזב מספר מסויים. מישהי ענתה לו שחבל שהוא לא שאל אותה, היא קראה אותו כבר כמה פעמים וזה חרא של ספר. הוא ענה לה שאם כך הוא ישאל אותה לפני הפעם השניה. ובנימה אישית יותר, יש סיטקום שאני לא אוהב בו כלום, לפחות לא באופן מודע, ובעוונותי צפיתי בכל עונותיו. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר את הבדיחה על המזוכיסט שנהנה להתקלח במים קרים. אז הוא מתקלח בחמים. איך פגשתי את אמא? |
|
||||
|
||||
שם הפרומואים הספיקו לי כדי לא לתת לזה אפילו הזדמנות. כוונתי ל"תיאורית המפץ הגדול", שטרם חדלתי לתת לו הזדמנות. |
|
||||
|
||||
אני נהניתי משתיהן, ואין בזה שום בושה. גם אם המפץ כבר ממחזר את עצמו מזה זמן, והפרק האחרון של אפאא''ש הוא פרק הסיום הגרוע ביותר בתולדות הטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
כל כך גרוע? אז עכשיו אני חייב לצפות בו. אולי אתה צודק ובמקום לסבול רק מ"תאורית המפץ הגדול" יכולתי גם להתייסר גם מאפאא"ש (: |
|
||||
|
||||
כמובן שצריך לצפות קודם בכל הסדרה (טוב, מספיק כמה עונות) כדי לסבול כהלכה ממנו. |
|
||||
|
||||
העתקנו1 את הניסוח מן הסקר של 2003. אפשר לחשוב על טיעונים לכאן ולכאן. למשל שמדובר באיזשהו מדד להתחדשות ספרותית, אבל אז היית עושה פרפרזה על דבריו של פרוסט(?) שהתחדשות כזו יכולה להיות הן באמצעות קריאת ספרים חדשים והן באמצעות קריאה בעיניים חדשות2. בעניין ה"לא נחשב", אני מציע לא למדוד את עצמך דרך סקרי האייל, אלא רק דרך השאלונים שמופיעים מעת לעת בעיתונות הרצינית כדוגמת nrg, Ynet. 1 נו טוב, העתקתי 2 זו מטאפורה, לא סייבורג |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |