בתשובה לeasy, 28/12/17 20:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יוצא לי לפעמים לחשוב עד כמה המבנה החברתי שלנו אינו מובן מאליו וכמה דברים כמו מים זורמים בשירותים או אפילו חיבור אינטרנט תלויים בחברה מתפקדת ברמה גבוהה. אם אני אצטרך להחזיק גנרטור ומאגר מים, זה אומר שאותה חברה כבר לא מתפקדת כל כך טוב. וכנראה שחלקים לא מבוטלים שלה כבר לא נמצאים. אם נגיע למצב שבו ציד יהיה חלק סביר מהכלכלה, זה אומר שכמות האוכלוסיה פחתה פלאים. (אבל מצד שני בארץ יש רבים שמחזיקים מאגרי מים ביתיים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזכיר לך שרק לפני 4 שנים מאות אלפי אנשים במדינה נותרו בלי חשמל למשך 4-5 ימים, בחלק מהמקומות בטמפרטורות מתחת ל-0. גנרטור ומאגר מים פתאום לא נראים כמו הכנה ליום הדין. ציד כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל מדובר היה על 4–5 ימים. השאלה היא כמה אתה צריך להשקיע (בזמן, כסף, מקום, ועוד) בשביל להתכונן לזה? כמה דלק אתה שם בצד לגנרטור? כמה מים במאגר? וזה עוד לבית פרטי. עכשיו מה קורה עם בנין של עשרות או מאות תושבים? גנרטור פרטי יכול לעזור למקרים של הפסקות חשמל קצרות. אבל אם הכול יתמוטט, יהיו עוד המון בעיות (לא יהיה אינטרנט!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שלי היא שהרבה לפני סוף העולם יתרבו המקרים של מזג אוויר קיצוני: מצד אחד סופות חורפיות שיגרמו להצפות, מפולות אדמה, שלג כבד, תקלות תקשורת, הפסקות חשמל ומים, מחסור זמני באוכל, חסימות כבישים וניתוק ישובים ומצד שני גלי חום ויובש שיגרמו לשרפות ענק, מחסור זמני בחשמל ומים ואולי צורך בפינוי ישובים מסוימים. בחירה מושכלת של מקום מגורים, אגירת מים ואוכל ורכישת גנרטור לשעת חירום יכולים לעזור בהתמודדות עם מצבים כאלה, גם כאשר המדינה רחוקה מלקרוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך היא כל כך מדוייקת, שלא רק שהבנתי שההצעה של איזי היא הפיתרון הנכון לשאלה הלא נכונה, אלא שהבנתי שגם התשובה שלי לאח של אייל היא שגוייה. השאלה הנכונה היא שאפקט החממה וההתחממות הגלובלית הם מספיק גלובאליים כדי להוות אתגר לציוויליזציה האנושית בנוסח האתגרים שמתאר ג'ארד דיאמונד בספרו ''התמוטטויות''. ובכן, אני חוזר בי מגילוי ההבנה לטראמפ על הכוונה לפרוש מאמנת פריז. גם אם סבורים שהאמנה אינה אפקטיבית דיה, הרי כל צעד בכיוון הנכון, קונה לציויליזציה זמן נוסף להתמודד עם השינויים המתרחשים ולפעמים זה הדבר העיקרי שנדרש. מעשה טראמפ המחליף צעדים בלתי מספיקים בעשיית כלום תוך הבעת תקווה בלתי מבוססת להסכם טוב יותר, היא מעשה נפשע באמת. אם טענת התיקון היתה רצינית, אפשר היה לאיים בפרישה אם ההסכם לא יתוקן. לפרוש עכשיו ולומר דברים בלתי מחייבים על הסכם טוב יותר, זה הרע במלואו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר של ג. דיאמונד נקרא בעברית ''התמוטטות''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |