|
||||
|
||||
אני אומר שמדובר כאן בווריאציה על טרגדיית המרעה המשותף ולדעתי, מהכרותי עם האופי האנושי, לא ניתן לצפות מאנשים לוותר על רמת החיים שיש להם או שהם רוצים שתהיה להם בגלל סכנה עתידית, בגלל סבל של אנשים אחרים או בגלל סכנת הכחדה של חיות חמודות. לא צריך ללכת רחוק כדי לראות את זה. אנשים מזניחים את השיניים שלהם למרות שטיפול בעתיד יעלה להם הרבה יותר, אנשים לוקחים הלוואות ונכנסים לחובות כבדים כדי לקנות מוצרי מותרות למרות שהם יודעים שישלמו בעתיד הרבה יותר על כך בארה״ב אנשים רבים מוותרים על ביטוח בריאות, וגם ממשלות מעדיפות במקרים רבים רווח פוליטי מיידי על פני השקעה לטווח ארוך שיביא יותר תועלת למדינה. זה הטבע האנושי וגם שינוי אקלימי לא ישנה אותו. לדעתי צריך להערך להתמודדות עם השינוי במקום לנסות למנוע אותו, להתכונן לסופות חזקות יותר, לתקופות יובש ארוכות יותר, לקייצים חמים יותר להופעה של מזיקים חדשים ומחלות חדשות באזורנו וכד'. ההבדל הוא שמניעה דורשת שיתוף פעולה עולמי שלא יקרה והכנה לשינוי ניתנת לביצוע באופן מקומי ללא תלות באחרים. אפילו אם המדינה שלך טומנת את ראשה בחול ולא מוכנה להשקיע בהערכות, כל אחד יכול להכין את עצמו אם בבחירת מקום המגורים (רחוק מהים, לא בתוך יער), הכנת ציוד לשעת חירום (גנרטור, מאגר מי שתייה), למידת כישורי השרדות (ציד, שימור מזון, הגנה עצמית), שיפור יכולת ההגירה (למידת מקצוע מבוקש, שפות, השגת אזרחות נוספת) ועוד. |
|
||||
|
||||
בוודאי שצריך להערך להתמודד עם השינוי, אפילו היה על זה מאמר באייל הקורא: דיון 799 אבל צריך גם להקטין את פליטת גזי החממה ולו בגלל שמקורות האנרגיה האלה (שפולטים גזי חממה) ייגמרו יום אחד. וגם זה משהו שכל מדינה יכולה לעשות באופן עצמאי ובלתי תלוי. ולגבי למידת כישורי השרדות זה יגדיל אולי את יכולת ההשרדות שלך בטבע, אבל יקטין את היכולת שלך לצחוק על מחבקי עצים :-) |
|
||||
|
||||
יוצא לי לפעמים לחשוב עד כמה המבנה החברתי שלנו אינו מובן מאליו וכמה דברים כמו מים זורמים בשירותים או אפילו חיבור אינטרנט תלויים בחברה מתפקדת ברמה גבוהה. אם אני אצטרך להחזיק גנרטור ומאגר מים, זה אומר שאותה חברה כבר לא מתפקדת כל כך טוב. וכנראה שחלקים לא מבוטלים שלה כבר לא נמצאים. אם נגיע למצב שבו ציד יהיה חלק סביר מהכלכלה, זה אומר שכמות האוכלוסיה פחתה פלאים. (אבל מצד שני בארץ יש רבים שמחזיקים מאגרי מים ביתיים) |
|
||||
|
||||
אני מזכיר לך שרק לפני 4 שנים מאות אלפי אנשים במדינה נותרו בלי חשמל למשך 4-5 ימים, בחלק מהמקומות בטמפרטורות מתחת ל-0. גנרטור ומאגר מים פתאום לא נראים כמו הכנה ליום הדין. ציד כן. |
|
||||
|
||||
נו, אבל מדובר היה על 4–5 ימים. השאלה היא כמה אתה צריך להשקיע (בזמן, כסף, מקום, ועוד) בשביל להתכונן לזה? כמה דלק אתה שם בצד לגנרטור? כמה מים במאגר? וזה עוד לבית פרטי. עכשיו מה קורה עם בנין של עשרות או מאות תושבים? גנרטור פרטי יכול לעזור למקרים של הפסקות חשמל קצרות. אבל אם הכול יתמוטט, יהיו עוד המון בעיות (לא יהיה אינטרנט!) |
|
||||
|
||||
ההנחה שלי היא שהרבה לפני סוף העולם יתרבו המקרים של מזג אוויר קיצוני: מצד אחד סופות חורפיות שיגרמו להצפות, מפולות אדמה, שלג כבד, תקלות תקשורת, הפסקות חשמל ומים, מחסור זמני באוכל, חסימות כבישים וניתוק ישובים ומצד שני גלי חום ויובש שיגרמו לשרפות ענק, מחסור זמני בחשמל ומים ואולי צורך בפינוי ישובים מסוימים. בחירה מושכלת של מקום מגורים, אגירת מים ואוכל ורכישת גנרטור לשעת חירום יכולים לעזור בהתמודדות עם מצבים כאלה, גם כאשר המדינה רחוקה מלקרוס. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך היא כל כך מדוייקת, שלא רק שהבנתי שההצעה של איזי היא הפיתרון הנכון לשאלה הלא נכונה, אלא שהבנתי שגם התשובה שלי לאח של אייל היא שגוייה. השאלה הנכונה היא שאפקט החממה וההתחממות הגלובלית הם מספיק גלובאליים כדי להוות אתגר לציוויליזציה האנושית בנוסח האתגרים שמתאר ג'ארד דיאמונד בספרו ''התמוטטויות''. ובכן, אני חוזר בי מגילוי ההבנה לטראמפ על הכוונה לפרוש מאמנת פריז. גם אם סבורים שהאמנה אינה אפקטיבית דיה, הרי כל צעד בכיוון הנכון, קונה לציויליזציה זמן נוסף להתמודד עם השינויים המתרחשים ולפעמים זה הדבר העיקרי שנדרש. מעשה טראמפ המחליף צעדים בלתי מספיקים בעשיית כלום תוך הבעת תקווה בלתי מבוססת להסכם טוב יותר, היא מעשה נפשע באמת. אם טענת התיקון היתה רצינית, אפשר היה לאיים בפרישה אם ההסכם לא יתוקן. לפרוש עכשיו ולומר דברים בלתי מחייבים על הסכם טוב יותר, זה הרע במלואו. |
|
||||
|
||||
הספר של ג. דיאמונד נקרא בעברית ''התמוטטות''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |