|
||||
|
||||
קראתי בהארץ וכבר שם עצבן אותי הניסוח של חמש המילים האחרונות. למישהו יש ספק שהניסוח הזה חידתי יותר מכידון, צל, זהב ואשמה? או באופן ישיר - לי לא ברור מהסייפא של הציטוט הזה, אם הרופאה הנכבדה חושבת שזדורוב אשם או זכאי. מה דעתכם? ובכל מקרה, העורך היה צריך לשנות ניסוח שכזה, קל וחומר כשהוא מופיע בכותרת המאמר. |
|
||||
|
||||
איני מבין מה הבעיה בניסוח הזה. זה בדיוק הניסוח שלפיו על בית המשפט לקבוע אם להרשיע מישהו כאשר אי אפשר לדעת את האמת בוודאות מוחלטת. אני, למשל, לא יכול לומר שאני בטוח בוודאות של שזדורוב אינו הרוצח, אבל לו הייתי צריך להמר הייתי מעדיף אפשרות זו על האפשרות שהוא כן הרוצח. לעומת זה אני בטוח בוודאות שקיים ספק באשמתו. |
|
||||
|
||||
>> איני מבין מה הבעיה בניסוח הזה. כתוב שם: "האם זדורוב חף מפשע? לדעתה, יש ספק סביר שכן". בד"כ ספק זה דבר שמייחסים לאשמה, ולא לחפות (בדיוק כפי שאתה השתמשת במלה במשפט האחרון שלך). אפשר היה לכתוב "האם זדורוב אשם? לדעתה, יש ספק סביר שכן", או "האם זדורוב חף מפשע? לדעתה, יש סיכוי סביר שכן", אבל הניסוח הנ"ל הפריע גם לי כשקראתי את הכתבה. |
|
||||
|
||||
אכן יש כאן בעיה לשונית שלא כל כך שמתי לב אליה כשקראתי אתמול, ונראה שהבעיה אינה במה שהיא אמרה אלא באופן שבו הציג המראיין את דבריה. אבל הכוונה ברורה. |
|
||||
|
||||
הציטוט הבעייתי הנ"ל הוא מכותרת המשנה של הכתבה, שניסח מן הסתם העורך. בגוף הכתבה עצמה, בתשובה לשאלה "וזדורוב? את חושבת שנעשה לו עוול?", מצוטטת התשובה של פורמן: "אני לא יודעת. אני לא שופטת. לא ראיתי את כל התיק. אני מכירה את החלקים שלי בתיק. אני חושבת שיש ספק סביר. כשיש שופט אחד שמזכה, יש ספק סביר". זה כבר בסדר גמור מבחינה לשונית, ואכן, גם לדעתי הכוונה היתה ברורה מההתחלה. |
|
||||
|
||||
הכוונה היתה ברורה, בין השאר בגלל המטא-דאטה שיש לקורא (שהרי לו היתה הפוכה, זה לא היה מספיק מענין בשביל הכותרת). הניסוח היה כושל. |
|
||||
|
||||
מסכים בהחלט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |