|
אענה לך 3 תשובות א.למשל תגובה 676827 תגובה 689324 ב.התשובה בגוף השאלה. כל העומואים והאורקים ואצלו גם "הפמיניסטיות". ג. בעיניי כל ההתיחסות לקבוצות אנושיות שלמות (נשים, ערבים, פליטים, סמולנים במקרה שלו) כאל תת-אנושיים היא בעיני אחת מההתגלמויות הבולטות של אלימות מילולית. בני אדם עושים דברים רעים מאד. התיחסות מן הסוג שלמעלה מפחיתה מן האנושיות של כולנו.
אתוודה, שכאשר סרקתי את תגובות האביר עכשיו גיליתי שחלק גדול מן האלימות שיחסתי לו היתה בכותרות התגובות (שלא הוא בחר) ובתגובות של רעיו הנמרים ואנשי הקש שתמיד הסתפחו אליו ותמיד חשדתי שאולי הם זה בעצם הוא. אני מבין עכשיו מעט טוב יותר את הצער של אריק על כך שנכשלנו בהמשך הדיון עם מגיב קשוב, רהוט וידען. יחד עם זאת, אני חוזר ואומר שלו עצמו היה חלק גדול בתוצאה הזו. ראשית, הוא אף לא הצליח לבדל עצמו מן החבורה שנספחה אליו. אני ואריק יכלנו להטיף להם על תרבות הדיון וההקשבה, אבל לדברינו אף לא יכלה להיות ההשפעה שהיתה לדברים שלו בכיוון זה. אם אתה חלק מיחידה אין אופציה של נייטרליות מוסרית. אם אינך מתבדל אתה חלק מן הקבוצה. שנית,הציניות והאדישות המוסרית שלו מחמירה את האחריות האישית. אם אתה כזה, אתה לא יכול לטעון לטפשות ולחוסר ידיעה. ושלישית, כאשר אתה כל כך זר לכל נורמה של תקינות פוליטית ומתינות הדעת, נראה שמי מחברי המערכת היה צריך לעקוב אחר כל תגובותיו כדי לודא שהוא לא חוצה את הגבול. אני לא חושב שזה הגון או אפשרי לצפות למעין זה. לסיכום, אני אף פעם לא חשבתי שצריך להדיר אותו אישית מן השיח, גם לאחר ששמעתי על מעלליו. זה עניין אחר לגמרי כאשר צריך להחריג אותו ולהעניק לו יחס מיוחד רק בשל כישוריו בתחום ההתדיינות. נ.ב. באחת מן ההתדיינויות בינינו, הוא ניסה לגרור אותי לדיון בו יוכיח לי כי ענישה קולקטיבית, עין תחת עין, אדמה חרוכה ורצח שבויים הם הדרך היחידה והמובטחת לניצחון במערכה. למזלי, הודיתי מיד שכ"איסטרטג של כורסה" ורב"ט במיל' אני די בטוח שאין לי שום דבר לתרום בשאלות טקטיות כאלו. עכשיו התברר לי שהאביר כלל לא שרת בצה"ל. אני מתעלם מן ההסבר שלו (לקחי ההתנתקות וגו') ומשער שהמדובר ב"תורתו אומנותו".
|
|