 |
|
 |
||
|
||||
 |
צר לי שאני לא חולקת התרגשות חוצת עשורים מהצעקות האלה (באמת לא היו כמה קולניות/ים כל האלף הנוכחי? כולל הניינטיז? תמהני). אולי הסיבה לשעמום היא שהשיר הזה (כן, קצת כמו של שחף ולהקת היהודים שלה) נוסחתי להחריד. ולא רק נוסחתי, אלא משתמש בנוסחאות בנות חצי יובל לפחות, מאז נירוונה1 מסחרו עד תום את המעבר מבית שקט ומופנם לקיר גיטרות וזעקות שמריחות כמו רוח נעורים. וחוזר חלילה. 1 כן, כבר בתקופתם זה לא היה חידוש מרעיש (הה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מפתיע שנירוונה לא השפיעה יותר על הישראלים. היה בניינטיז את אביב גדג' באלבום הראשון (פספסתי במאמר כשהתייחסתי לשני); מהירות השירה והנגינה לוקחת את זה לכיוון פחות נירוונה ויותר פיקסיז. הזכרתי במאמר את בוטן מתוק בקרקס, ובטח היו עוד משולי האינדי ששרו בעיקר באנגלית (וגם עכשיו; את דף צ'ונקי כבר הזכרתי היום? הן כמובן לא נירוונה ולא פיקסיז אלא מעדות הפאנק. יש הרבה טעמים לחלש-חזק-חלש-חזק.) פספסתי מישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספוסים מהניינטיז: - מופע הארנבות של ד"ר קספר עם "את לא מבינה". - מאור כהן ו"זקני צפת". - איפה הילד - לבן בחלום שחור - שמדגים את אותו מבנה נוסחתי ומקדים את שני פלג ברבע מאה (והרבה יותר סוחף ומשכנע). וזה כמעט מהזיכרון בלי גיגול אינטנסיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאמרו, אבל בעצם כל "איפה הילד", ומוסיף את נושאי המגבעת מצד שני אהוד בנאי הקדים את נירוונה אנפלאגד בשבע שנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת איבייזת1 את מושג האנפלגד - ההקלטה הזאת קודמת אפילו לגרסה החשמלית את השיר של אהוד בנאי עצמו. בשביל אנפלגד צריך להיות פלאגד קודם, לא? וגם כשהוא פלאגד, אהוד בנאי - שהמקוריות שלו משאירה אבק לרוב הפתיל הזה - לא דומה בכלל ולא שואב ולו אקורד אחד מנירוונה ונגזרותיה. 1 כדי להרגיז את ירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שאני אתאפסט מזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה היה לי שקצפך יצא בעבר על שימוש בעבריש. ייתכן שטעיתי (או שזכרוני טעה. זה קורה לו יותר לאחרונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם נושאי המגבעת לא יכלו להיות ברדיוס הפיצוץ של נירוונה. נוורמיינד יצא בספטמבר 1991, ומי רצח את בקיץ של אותה שנה. שלא לדבר על המרחק הז'אנרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא רדיוס הפיצוץ, אפילו בקונוס האור של נירוונה הם לא יכלו להיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלבום הבכורה של נירוונה יצא ב 89' וכבר היה גראנג' (והיו אז גם אליס אין צ'יינס וסאונדגרטן) הבעיה היא שעד שיצא נברמיינד הוא מכר רק 40,000 עותקים. אז אני חושב שירדן דייק- כן בקונוס האור, לא ברדיוס הפיצוץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |