בתשובה לאריק, 09/12/17 10:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשר לי, החרמתי אותו בשל מעשיו ולא בשל דעותיו. נוכחותו הבולטת כאן אכן הפריעה לי ושמחתי לחזור משסולק. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה היו מעשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרג חתולים, ובאופן כללי היה טיפוס אלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה סימפטיה להרג חתולים וחיות אחרות, ובכל זאת נראה לי שזה לא צריך להיות קריטריון להדרה מהאייל. אין לנו את הכלים או את היכולת לפשפש בעברם של המתדיינים ולהחליט מי מהם טהור, מי חזר למוטב, ומי פסול מוסרית להשמעת דיעותיו (יהיו אשר יהיו). עד כמה שאני מבין, הסיבות היחידות הראויות להדרת מישהו מהדיונים הן עברה על החוק (בהסתה או השמצה) והטרדה של משתמשים אחרים. עכשיו (בצוק העיתים?) נוסף להם גם המושג החמקמק של דרדור תרבות הדיון - אבל אם אתה דוגמא מייצגת, זאת לא הסיבה בגללה סולק. תרגיל מחשבתי - אילו היה פושע לשעבר, האופנובנק למשל, מצטרף לאייל וכותב כאן תגובות ברורות מנומקות אינטילגנטיות ולעיתים אף מעניינות. האם זה היה הופך את האתר ליותר או פחות מעניין בעיניך? האם התפקיד שלנו הוא להוסיף לעונשים שקבעה מערכת המשפט את התוספת הקטנטונת של חרם באייל שאיכשהוא המחוקק פספס בחקיקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק על עצמי לספר ידעתי. הייתי משוחח עם ליבוביץ' בשמחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה "זאת לא הסיבה בגללה סולק". זה שידידיה, ולמיטב הבנתי/ניחושי עוד אי אלו מגיבים, הפסיקו להגיב בגלל נוכחותו הדומיננטית של האביר, היא בדיוק הסיבה. אצל חלקם זה בגלל סיפור החתולים, אצל אחרים אולי בגלל הדעות שלו. לי אישית היה קשה מאוד עם הדעות שלו. זו לא בהכרח בעיה שלו, אולי זו בעיה שלי. זה קרה לי למקרא פתילים שלו עם אחרים, אבל זה היה חזק ביותר כשדנתי איתו בעצמי בפתיל ארוך (ההוא על טרנסג'נדרים). זה ממש העיק עלי. למיטב התרשמותי הוא לא אדם רע באופיו (אני מהמר בחוזקה על כך שהוא לא יוסי כהן מהחתולים); אבל הדעות שלו רעות (לדעתי). מה שבעיניו ראוי הוא בעיני תהומות של רוע. אילו זה היה רק אני, בעיה שלי. אם אני לא היחיד, והדעות האלו תרמו להרחקת קוראים ומשתתפים אחרים מהאייל, בעיה של כולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח כמעט לגמרי שהוא יוסי כהן הורג החתולים, גם בהסתמך על כתובת המייל שהשתמש בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 637584 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות תגובתך התחלתי לחפש כאן והגעתי גם לסרטון המזעזע. ההתדיינות שלי עם אריק בשיתוף אביר הקרנפים על עמדתו של הרמב''ם בקשר לשכר ועונש, שככל הזכור לי הייתה ההיחשפות היחידה שלי לדעותיו לא יכלה לצייר דמות שקשורה בסרטון ההוא ופשוט קשה לי להאמין בקשר כזה. גם אני כמוך לו האמנתי שמדובר באותו אדם, לא הייתי מוכן לשוחח עמו על שום נושא. אבל זה פשוט לא נראה לי אפשרי. אשר לדעותיו האחרות איני מכיר אותן, וגם עתה לא הייתה לי סבלנות לקרוא פתילים שלא השתתפתי בהם ולהתרשם במה מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עושים לי פולסא דנורא כי לבוניטה התחשק פולקע דשונרא" תגובה 669688 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפתיל של ידידיה עולה שהאביר אישר שהוא האיש, מה שעולה בקנה אחד עם העובדה שהורג החתולים עצמו הוא שהסריט בעצמו את מעלליו. אני בכוונה לא צפיתי בסרטון כדי שאוכל להתיחס למה שהאביר כתב בתגובותיו ולא למעשיו של יוסי כהן במציאות. אלא שבמקרה הזה זה היה תרגיל עקר. האלימות המילולית של האביר שקפה לגמרי את האלימות המעשית של יוסי כהן. לצערי, אני צריך לומר לך שדעותיו של האביר אינן חריגות בחוגים שלו. מה שכן היה חריג היה הסגנון האלים והחשוף שבו נאמרו הדברים ולא תוכנם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להראות לי איפה הסגנון שלו היה אלים? (חוץ מ"עומואים" שהתפלק לו מדי פעם, ו"אורקים" שהוא כתב בעקביות, אבל אם זה היה קם ונופל על זה היינו יכולים כמערכת רק לאסור על "אורקים".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה לך 3 תשובות א.למשל תגובה 676827 תגובה 689324 ב.התשובה בגוף השאלה. כל העומואים והאורקים ואצלו גם "הפמיניסטיות". ג. בעיניי כל ההתיחסות לקבוצות אנושיות שלמות (נשים, ערבים, פליטים, סמולנים במקרה שלו) כאל תת-אנושיים היא בעיני אחת מההתגלמויות הבולטות של אלימות מילולית. בני אדם עושים דברים רעים מאד. התיחסות מן הסוג שלמעלה מפחיתה מן האנושיות של כולנו. אתוודה, שכאשר סרקתי את תגובות האביר עכשיו גיליתי שחלק גדול מן האלימות שיחסתי לו היתה בכותרות התגובות (שלא הוא בחר) ובתגובות של רעיו הנמרים ואנשי הקש שתמיד הסתפחו אליו ותמיד חשדתי שאולי הם זה בעצם הוא. אני מבין עכשיו מעט טוב יותר את הצער של אריק על כך שנכשלנו בהמשך הדיון עם מגיב קשוב, רהוט וידען. יחד עם זאת, אני חוזר ואומר שלו עצמו היה חלק גדול בתוצאה הזו. ראשית, הוא אף לא הצליח לבדל עצמו מן החבורה שנספחה אליו. אני ואריק יכלנו להטיף להם על תרבות הדיון וההקשבה, אבל לדברינו אף לא יכלה להיות ההשפעה שהיתה לדברים שלו בכיוון זה. אם אתה חלק מיחידה אין אופציה של נייטרליות מוסרית. אם אינך מתבדל אתה חלק מן הקבוצה. שנית,הציניות והאדישות המוסרית שלו מחמירה את האחריות האישית. אם אתה כזה, אתה לא יכול לטעון לטפשות ולחוסר ידיעה. ושלישית, כאשר אתה כל כך זר לכל נורמה של תקינות פוליטית ומתינות הדעת, נראה שמי מחברי המערכת היה צריך לעקוב אחר כל תגובותיו כדי לודא שהוא לא חוצה את הגבול. אני לא חושב שזה הגון או אפשרי לצפות למעין זה. לסיכום, אני אף פעם לא חשבתי שצריך להדיר אותו אישית מן השיח, גם לאחר ששמעתי על מעלליו. זה עניין אחר לגמרי כאשר צריך להחריג אותו ולהעניק לו יחס מיוחד רק בשל כישוריו בתחום ההתדיינות. נ.ב. באחת מן ההתדיינויות בינינו, הוא ניסה לגרור אותי לדיון בו יוכיח לי כי ענישה קולקטיבית, עין תחת עין, אדמה חרוכה ורצח שבויים הם הדרך היחידה והמובטחת לניצחון במערכה. למזלי, הודיתי מיד שכ"איסטרטג של כורסה" ורב"ט במיל' אני די בטוח שאין לי שום דבר לתרום בשאלות טקטיות כאלו. עכשיו התברר לי שהאביר כלל לא שרת בצה"ל. אני מתעלם מן ההסבר שלו (לקחי ההתנתקות וגו') ומשער שהמדובר ב"תורתו אומנותו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, כשלתי בנ.ב. נשמע כאילו אני מתחכם ע"ח מי שאינו יכול לענות, אבל הכוונה היתה חיוכית ולא ויכוחית: רב"ט במיל ודחוי שירות שתורתו אומנותו מכריעים בשאלת טקטיקות המערכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ממש לא נשמע לי סביר שתורתו אומנותו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני לא מבלבל שוב בינו לבין מישהו אחר. הוא תאר עצמו כבוגר מערכת החינוך החרדית ובוגר ישיבה (מה שמתיישב עם הידע הרחב שלו בספרות ההלכתית). לטענתו הוא לא שרת מטעמי אכזבתו מהמדינה לרגל ההתנתקות. קשה לי להאמין שצה''ל יכיר בטוען כזאת כסרבן מטעמי דת או מצפון. עד כמה שאני יודע, כל תלמיד ישיבה (ולא חשוב מאיזה זרם) זכאי לפטור מטעמי ''תורתו אומנותו''. ישיבות ההסדר הן החריג. להן יש הסדר מיוחד עם צה''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתרשמותי: שבאבניק. הידע שהפגין לא עלה על זה של בוגר ישיבה תיכונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אני מנחש שצה''ל ויתר עליו משום שזיהה שהוא דפוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כיף לשפוט בנחרצות אדם אחרי שמנענו ממנו להגן על עצמו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתנה לו ההזדמנות להגן על עצמו יותר מפעם אחת, והוא סרב לעשות זאת. לא העמדתי אותו למשפט ולא ביקשתי ממנו יותר מאשר הכחשה במילה אחת. משסירב, אני בוחר להאמין שמה שנראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז איננו חתול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. בואו נרד מן הנושא הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |