בתשובה לארז לנדוור, 08/11/17 16:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש בה הרבה מילים פרסיות. האם יש בה גם מילים יווניות? וכן, ברור שההעמדה של צאצאי שאול מול צאצאי אגג היא בדיונית. אבל לא לכך התכוונתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהיצירה אכן נכתבה בתקופה ההליניסטית, האם המחבר לא היה יכול להיות מתוחכם דיו כדי לטשטש את מקורותיו היוונים? אם מחבר מהתקופה הפרסית היה כותב על מקרה של שנאת יהודים סביר יותר שהיה מתייחס למקרה ריאלי שמעוגן ביותר עובדות היסטוריות. דרך אגב, על ספר יהודית החיצוני שמבלבל בין תקופות ושום תיאור בו לא ריאלי הראה אסימוב במדריך שלו לתנ"ך שקרב המתואר בו מועתק למעשה מהרודוטוס. כך שהשפעה מהכתבים היוונים בהחלט היתה אצל המחברים הקדמונים מימי בית שני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי: לא. אני לא חושב שמחבר מאוחר ידע מספיק כדי להבין את החשיבות של זה. וגם אם כן, זה קשה. אתה מוזמן לנסות לענות לי בשפה תנכית (בלי להיעזר במילון) ונראה אם תצליח להימנע ממילים משנאיות, יווניות, לטיניות ומאוחרות יותר. או לנסות לנסח בעצמך אתגר דומה (כי אין לי מושג איך אפשר לעמוד באתגר הזה). שוב, מה שמעניין אותי אינו העלילה אלא הפרטים הקטנים. חסמבה הוא ספר בדיוני, אבל (אם נתייחס לספר הראשון) הייתה באותה תקופה עיר בשם תל אביב. היו בה בין השאר, מסגרים ורוקחים, וכך עוד המון פרטים קטנים. לדוגמה: לא לגמרי ברור לי עד כמה מחברים יווניים מאוחרים יותר ידעו שהמקורבים (פיזית) למלך נקראים „רואי פני המלך״ (כי לשאר זה היה אסור). כמוכן זה היה די מפתיע אם יוונים יקראו למלך „אחשוורוש״ (שם שלא נשמר במקורות יווניים, למיטב ידיעתי). לגבי ספר יהודית: הוא נכתב במקור בעברית, אך אנו מכירים רק את תרגומו ליוונית. השווה לספרי המכבים1 שגם אותם אנו מכירים רק מתרגומם ליוונית (אם כי חלקם נכתבו במקור ביוונית). 1 מכבים? מקבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך ויקיפדיה: "במגילה מצוי שפע של פרטים בנוגע להווי החצר הפרסית. באופן כללי מתאימים פרטים אלה לתיאורים המצויים אצל ההיסטוריונים היווניים, ובעיקר אצל הרודוטוס. אחשוורוש הוא כאמור דמות היסטורית המזוהה עם מלך פרסי ידוע. יש תיעוד, כנראה מהמאה ה-5 לפנה"ס מן העיר השומרית בורסיפה, לפקיד בשירות אחשוורוש ששמו מרדוכה. תיאור ארמון אחשוורוש במגילה על חלקיו - החצר הפנימית, החצר החיצונה, בית המלכות, בית הנשים ועוד - מתאים לארמון מלכי פרס שנחשף בשושן. כותב המגילה מפגין בקיאות ראויה לציון גם בשפה הפרסית ובמונחי החצר: מילים כגון אחשדרפנים, פרתמים, גנזים (גנזי המלך), דת, פתגם - הן מונחי שלטון של החצר האחמנית. השוללים את אמינות המגילה מצביעים על כך שהסיפור נעדר מהכרוניקות הפרסיות ותיאורי ההיסטוריונים היווניים שבידינו, והוא אף כולל פרטים שאינם עולים בקנה אחד עם תיאורים אלה. כך למשל, על פי הרודוטוס, אשתו של אחשוורוש לא הייתה אסתר או ושתי, אלא אמסטריס. הרודוטוס טוען גם שהמלכה חייבת להיבחר מבין שבע משפחות האצולה הפרסיות, אם כי בחינה של המלכות שכיהנו בפועל מעלה בספק מגבלה זו. בנוסף, על פי התיעוד ההיסטורי, כשאסתר נלקחה לארמונו של אחשוורוש הוא כלל לא היה בשושן אלא במלחמה מול יוון. כמו כן, מניין ה"מדינות" (סטרפיות) באימפריה הפרסית היה 20 ולא 127 כפי שנמסר במגילה. חוקרים מצביעים גם על פרטים בלתי סבירים המופיעים בסיפור: משתה מפואר של 180 יום; סירוב פומבי של המלכה ושתי לצו המלך; הצו שמורה "להיות כל איש שורר בביתו"; בעוד מוצאו היהודי של מרדכי ידוע ברבים, אסתר שהיא בת דודתו ובתו המאומצת מצליחה לשמור את מוצאה בסוד; מינוי אדם ממוצא לא פרסי לראש השרים, הן המן והן מרדכי; מסירת הצווים ברחבי הממלכה "מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו", במקום בארמית, שפתה הרשמית של האימפריה; הכלל שחוקי המלך אינם ניתנים לביטול איננו מתועד אצל ההיסטוריונים, ואין זה סביר שממלכה תוכל להתנהל בדרך זו. את הפרטים הרבים התואמים להוויי הפרסי, מיישבים החוקרים על ידי כך שהם מצביעים על ספרות יוונית היסטוריוגרפית שגם בה מצוי שפע כזה של פרטים על החצר הפרסית. לדעת אדל ברלין, מקור הדמיון בין תיאורי החצר הפרסית בכתבי ההיסטוריונים היווניים לבין תיאורי המגילה הוא בהשפעה תרבותית משותפת ולא ברקע ההיסטורי: אין להתייחס לדברי הסופרים היווניים בעניינים אלה כאל דיווחים היסטוריים אמינים, ואף מחבריהם ונמעניהם המקוריים לא התייחסו אליהם ככאלה - מדובר בסיפורים. נראה שבתקופה הפרסית התקיים ז'אנר של סיפורי עלילה שעסקו בחצר הפרסית, ושנשזרו בהן מוטיבים מוגזמים של פאר, משתאות וכדומה, שאחיזתם במציאות רופפת. סיפורים ומוטיבים מסוג זה רווחו כנראה ברחבי האימפריה הפרסית, ואף מחוצה לה. לדברי ברלין, הן תיאורי היוונים והן סיפור המגילה נוצרו על רקע תרבותי-ספרותי זה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: אני לא טוען שהייתה מערה חשמלית או שהיו מרדכי ואסתר כמו שמתוארים במגילה. גם לפי הערך הזה די סביר שאותם סיפורי משתאות רווחו גם בין הפרסים. יותר הגיוני שסיפור המגילה החל את חייו כסיפור כזה (ומן הסתם עובד בהמסך כדי לקבל מסר שמתאים ליהדות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקר המקרא אלכסנדר רופא משער שסיפור המגילה נובע ממקרה עלום של רדיפת יהודי שושן וסביבתה בלבד שתפח לסיפור רדיפה של כלל יהודי האימפריה הפרסית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |