|
לא היה היה פירוט, ולכן נראה שאצטרך לתת תשובה מלאה:
לפני הרבה מאוד שנים, כשבפורטוגל היה עדיין מלך (כמה עשרות שנים לפני שמלך ספרד הפך להיות גם מלך פורטוגל, וכמה עשרות שנים לאחר גירוש ספרד) הגיע לחצר מלך פורטוגל הרפתקן מוזר. הוא דיבר (בין השאר?) עברית וערבית והיה נמוך שחום עור (ככל הנראה ממוצא תימני). הוא הציג את עצמו כדוד הראובני, ממנהיגי עשרת השבטים. הוא ביקש את עזרת מנהיגי הנוצרים לגייס צבא שיילחם בכופרים המוסלמים (העות'מאנים, שבינתיים כבשו את ארץ ישראל וחלקים לא מבוטלים מאירופה). הדעה הרווחת הייתה שהוא מתחזה או משוגע. אבל בינתיים הרשו לו להישאר בחצר.
אחד האנשים בחצר המלך היה מזכיר בית הדין, דיוגו פירש, בן למשפחת יהודים מומרים. בעקבות הופעתו של הראובני, עבר פירש שינוי רציני. הוא החליט לחזור ליהדותו, מל את עצמו בסתר, וברח לסלוניקי (בחסות אותם כופרים מוסלמים). שם הוא פגש, בין השאר, קבוצה של יהודים מגולי ספרד שעסקו גם בקבלה (ביניהם יוסף קארו, עורך השולחן). הוא נתפס לעניין ומתחיל גם לחשב את הקץ. וגם נותר לעצמו שם חדש: שלמה מולכו. השם מרמז, מן הסתם, על שאיפות משיחיות.
כחלק מתכניותיו המשיחיות, הוא הלך לרומא ונפגש עם האפיפיור. היה לא הרבה מזל והאפיפיור חיבב אותו ולא הסגיר אותו לאינקוויזיציה (הוא הרי נוצרי כופר ולא סתם יהודי). האפיפיור נתן לו אישור להמשיך לחיות ולהמשיך ולהטיף (כל עוד זה לא נגד הנצרות. אבל האפיפיור לא שלט בכל ארצות הנצרות (ואין האמור רק באזורים גרמניים שבהם פשתה הכפירה הלותרנית). חביב המדור קרלוס מלך ספרד (שידוע גם בתור הקיסר קרל החמישי) לא התייחס ברצינות הראויה לדרישות האפיפיור (רק שנתיים לפניכן הוא ניצח את ליגת קוניאק שארגן מולו האפיפיור וכללה גם את צרפת ואנגליה). ואולי גם בגלל שמקום מושבו של הקיסר (רגנסבורג) שכנה לא רחוק ממוקדי כפירה פרוטסטנטיים. אז כשהגיעו לשם מולכו והראובני בשנת 1532 הם נשלחו למאסר ובסופו של דבר לטיפולה של האינקוויזיציה (גם הראובני, לא ברור לי בדיוק למה).
ומכאן לזוג המודרני: [יצחק] מלכו ודוד הארוויני1 [שמרון]. הם דווקא היו עורכי דין מכובדים ולא צמד הרפתקנים.
1 בן ארווין [שמרון]. ומצד אמו בן למשפחת מיליקובסקי. זאת של נתן, ולא זאת של רוני.
|
|