|
הנה אפשרות נוספת.
גם בנימין נתניהו וגם אריאל שרון מבינים כי בקדנציה הבאה כנראה תיבחר ממשלה בראשות הליכוד. מעבר לטררם הגדול של אתמול הם הצליחו אתמול, בלי שאולי שמנו לב, להשיג הישג חשוב - הם חישקו את עצמם, כנושאים ונותנים נבונים, לפני שלב המשא ומתן (ולדעתי אולי אפילו שיתפו פעולה כדי להשיג את המטרה הנ"ל). שהרי לציבור הישראלי יש נטייה להיות הפכפך ולהקשות על מנהיגיו לנהל משא ומתן באופן מושכל, ע"ע הנכונות בציבור לוותר על כל רמת-הגולן עוד בטרם משא ומתן בסביבות אוגוסט 99 אם אינני טועה. נושא ונותן חכם אינו מגלה את עמדת הסיום שלו ובוודאי שאינו מתחיל ממנה (שהרי היא הופכת לעמדת הפתיחה של הצד שכנגד). לכן, כשאני מסתכל על תוצאות מרכז הליכוד ומתעלם מה"אופן" (רעש וצילצולים במרכז) ומתרכז ב"תוכן" אני חושב שאני רואה תמונה שונה משהו. שרון, כרבין לפניו, התנה את ההסכם באישור בדיעבד (אצל שרון - במרכז המפלגה), מה שאצל רבין היה "להביא את ההסכם עם סוריה למשאל עם" בניגוד לגישתו של פרס "לנהל משאל עם ואחר כך לדון עם הסורים" (כלומר להצהיר על עמדת הסיום בטרם המשא ומתן) - הבדל קטן אבל משמעותי ביותר, שיבוא לידי ביטוי במשא ומתן עתידי ויאפשר לשרון (או לנתניהו) עמדת פתיחה טובה יותר.
|
|