|
||||
|
||||
לגבי פייסבוק (אך לא לגבי משרד הפנים): באנגלית אפשר אולי להתחמק מזה (לא בהכרח). בגרמנית, צרפתית, עברית ושפות נוספות קשה מאוד להתעלם מזה. זה לא מעשי לכתוב ממשק משתמש שפונה בצורה אישית למשתמש/ת בלי לדעת איך לפנות אליו/ה. במדיהוויקי (התוכנה שמשמשת, בין השאר, את ויקיפדיה) יש שלוש אפשריות: לא מוגדר (ברירת המחדל), זכר ונקבה. בממשק המשתמש זה מוצג כ: „איזה תיאור מתאים לך? ( ) (באזכורים שלך בממשק, המערכת תשתמש במידת האפשר בלשון שאינה תלוית־מגדר) // ( ) היא עורכת דפים בוויקי // ( ) הוא עורך דפי ויקי״. |
|
||||
|
||||
נקודה טובה. |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכירו פה את ויקיפדיה, אז רק לאחרונה נערך דיון סוער שסופו בהצבעת מחלוקת על נוכחותו של המשפט ״בקרב המין האנושי קרויה הנקבה הבוגרת אישה״ בערך נקבה [ויקיפדיה]. הטענה העיקרית היתה שהמשפט יוצר קישור בין מושג ביולוגי ומושג חברתי, שלא בהכרח מתקיים, שכן קיימים נקבות שאינם נשים וקיימות נשים שאינן נקבות. המצדדים בהשארת המשפט הסתמכו על אברהם אבן שושן ועל ההגיון של רוב משתמשי השפה העברית. את תוצאות ההצבעה (לא מפתיעות) אפשר לראות ויקיפדיה:רשימת_ערכים_במחלוקת/:נקבה [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
מחכה בכליון עיניים לקרוא את הדיון הויקיפדי בשאלה כמה מלאכים אפשר להעמיד על פיקסל אחד? (אבל מצד שני, אני מלא התפעלות מכמות האנרגיה שאנשים מוכנים להקדיש למה שבעיני הוא קוץ קוצו של יו"ד גמדי, שהרי אין חולק על כך שרוב עצום של האנשים אכן מכנה את הנקבה האנושית "אישה". הדיון הויקיפדי נראה לי כמשתייך למחלקת "חינוך הציבור" מטעם אגודת שִׂיחָדָש). |
|
||||
|
||||
תצטרך להמשיך לחכות. לדיונים בוויקיפדיה יש נטייה להתמקד בנושאים שיש מאחוריהם אג׳נדה שבדרך כלל מנוגדת לעמדה המקובלת. דוגמה טרייה, מה צריך להיות כתוב בשדה הטריטוריה של ישובים שכבר לא קיימים, ובפרט של ישובים שנחרבו במלחמת העצמאות. כרגע רשום שם ״המנדט הבריטי״ שהיה היישות המדינית האחרונה בזמן שהישוב היה קיים, אבל חלקם נחרבו אחרי קום המדינה וחלקם היו קיימים מאות שנים ורק 30 מהן תחת שלטון המנדט. מצד שני ״מדינת ישראל״ לא נשמע נכון ו״פלשתינה/פלסטין״ לא הייתה יישות מדינית ו״האימפריה העותמנית״ כבר לא הייתה קיימת כאשר הישוב נחרב, ובכלל, למה צריך שדה טריטוריה בתבנית של הישוב ואם צריך, למה חייב להיות שם גם דגל ואם חייב, מה היה הדגל של המנדט הבריטי/האימפריה העותומנית/פלשתינה וכן הלאה וכן הלאה. דוגמה אחרת היא השאלה האם קיימים פעילי זכויות אדם ימניים (למשל נדיה מטר [ויקיפדיה]) או מה הופך פעיל שמאל ל״פעיל שמאל רדיקלי״ ופעיל ימין ל״פעיל ימין קיצוני״. בקיצור, ככל שהנושא יותר חסר משמעות ל-99% אחוז מהקוראים כך, כך גדל הסיכוי שה-5% מהכותבים שמייצגים את אותה אג׳נדה איזוטרית יהפכו את הדיון לשדה קרב שאחריתו בהצבעה שתוצאותיה צפויות מראש. |
|
||||
|
||||
תוצאותיה צפויות מראש - לרעת מייצגי האג'נדה האזוטרית? |
|
||||
|
||||
אם הדעה היתה זוכה לתמיכת הרוב היא לא היתה איזוטרית... |
|
||||
|
||||
עמדה עשויה להיות נדירה בקרב הציבור בכללותו, אבל לזכות לתמיכה בהצבעה נקודתית מפני שלפנאטים אכפת יותר ולכן הם מתגייסים ביעילות. זה קורה בכנסת כל הזמן; לקבוצות לחץ יש השפעה גדולה, מפני שמה שמוטל על הכף חשוב להן יותר מלאחרים. קצת מפתיע אותי שויקיפדיה מצליחה לנטרל את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |