|
||||
|
||||
מקרתיזם היא תמיד תופעה שלילית. אך בלשונו של הגל, מקרתי היה אנטי-תזה לחתרנות הבולשביסטית במערב. בסופו של דבר, ושוב בלשונו של הגל, הסינטזה של ארצותה ברית הולידה חברה בריאה יחסית. והסינטזה של ברית המועצות גרמה לקריסת מעצמת העל אחרי שהוציאה להורג מליוני אנשים בברית המועצות גופה וגרמה לסבל, עוני וניוון בכל העולם וביחוד במדינות החסות כבולגריה, פולניה ואחרות. |
|
||||
|
||||
אכן מקרתיזם זה רע ואכן בולשביזם זה רע, אבל למצוא קונספירציות בולשביקיות בכל פינה הנוטה לצבע האדמדם, כמו שאתה עושה, זה מקרתיזם. אם אתה מוצא בקלות את "ההסבר לשמאלנות של האקדמיה והתקשורת בישראל" ע"י ראיית קומיניסטים קטנים המציפים את ארצך, לאט לאט, אז המרחק שלך מהמקרתיזם אינו רב כפי שנדמה לך. ציטוט מתקופת המקרתיזם בארה"ב: "אחרי שנים לא מבינים השמאלנים איך הם נעשו שמאלנים. כי מי שמוחו נשטף אינו מודע לכך ודוחה טענות על קונספירציות של שטיפת מוח." אופס, סליחה, את זה אתה אמרת. |
|
||||
|
||||
את השמאלנות המקרתיסטית והבולשביסטית באקדמיה ובתקשורת בישראל לא רק מצאתי באופן אינטלקטואלי אלא גם חוויתי באופן קיומי. מכל משתתפי הדיון הזה אני הוא זה שנזרק מהאקדמיה הישראלית והוחרם על ידי התקשורת "המתקדמת" על שהעז לחשוף את העובדות שבדיר יאסין לא היה כלל טבח אלא פרובוקציה נגד אצ"ל ולח"י כדי למנוע איחוד בין ההגנה לאצ"ל וכדי למנוע ממנחם בגין להשתתף בממשלת בן גוריון הראשונה ("תולדות מלחמת העצמאות" כרך ד') ושיצחק רבין ברח משדה הקרב בהיותו מפקד חטיבת הראל ("תיק רבין אך תפח המיתוס"). ההומניסט הידוע, רון מייברג לדוגמא, שנזרק עכשיו מ"מעריב" ("כל כלב מגיע יומו" פתגם ערבי) והוא מילל נגד מקרתיזם ב"מעריב" ובישראל, פרסם בסוף 1995 ב"מעריב" של יום שישי מאמר על עמוד שלם בשם "ד"ר מילשטיין ומסטר הייד" ובו דרש, לא פחות ולא יותר, מכל העיתונאים לא לראיין אותי יותר, לא פרסם את דברי, ולא להתיחס למחקרי. פרופסורים שמאלניים שמדברים גבוהה גבוהה על ליברליזם ופתיחות, נוהגים להודיע לעורכי תוכניות בטלווזיה שאם אני אשתתף בתוכנית הם יסרבו להשתתף בה. ואכן השתתפותי בוטלה בפעמים אחדות לאחר שהוזמנתי. הם אינם מזמינים אותי לכנסים מדעיים בנושאים שבהם אני נחשב מחוץ לישראל למומחה (סלחו על המידע המשבח הזה). אם זה לא מקרתיזם בולשביסטי אז מה זה מקרתיזם בולשביסטי? טענתי הצנועה היא שהמקור לתרבות הזאת הם "הוירוסים התרבותיים" שהפיצה ברית המועצות בעולם. ואגב,לא רק שאינני מתוסכל או ממורמר, אלא אני אפילו מאושר על שחברי "האליטות" התרבותיות, התקשורתיות והאקדמיות בישראל תמרנו אותי לחברה של האישים הגדולים בהיסטוריה. ודגי רקק של אותן אליטות הפכו אותי למקרתיסט. תודה האייל המתלמד. תמשיך ללמוד |
|
||||
|
||||
הכל טוב ויפה, אבל מה הקשר לבולשביזם? |
|
||||
|
||||
ה''וירוסים התרבותיים'' דהיינו הלגיטימציה למקרתיזם בישראל לא באה מן המערב אלא מן המזרח, לא מארצות הברית אלא מברית המועצות. |
|
||||
|
||||
אוקיי, והשיטה ה"מקרתיסטית" הגיעה מארה"ב, אז מה? נראה לי שאתה מערבב כאן מין בשאינו מינו (ברה"מ, שלילת לגיטימציה) ומנסה בכך ליצור טיעון רטורי: "ברה"מ זה בולשביזם", "ברה"מ זה רע", "מקרתיזם זה רע" -> "המקרתיזם הישראלי הוא בולשביזם תוצרת ברה"מ, ועל כן רע". הטיעון הזה אינו תקף לוגית. אני עדיין רחוק מלהשתכנע בקשר כלל-עולמי-רוסי (שהרי עדיין לא הצלחתי להבין את מטרותיו, פרט לקביעה המעורפלת-משהו על ניסיון לפורר את החברה המערבית, שגם את ערכיה טרם ראיתי מנוסחים במשנה סדורה). אני מוכן בינתיים לקבל אחת משניים: א. בוצעה כנגדך תגובת נגד לקביעות, שאולי היו נכונות, לגבי הממסד הצבאי הישראלי (אבל בלי קשר מחייב ל"אמא רוסיה" ו"אבא סטלין". ב. הקביעות שלך לגבי הממסד הצבאי הישראלי פשוט לא היו נכונות והוחלט לדחוק אותך החוצה בשל חוסר מקצועיות. |
|
||||
|
||||
א. אם הקביעות שלי לגבי מערכת הביטחון וצה''ל לא היו נכונות היה על הנפגעים להפריך אותן. אם במקום להפריך את הטיעונים החרימו את הטוען, נהגו בשיטה מקרתיסטית בולשביסטית. אם לעומת זאת הן היו נכונות והחרימו את הטוען אז זה מקרטיזם בושביסטי קל וחומר. ב. האסטרטגיה החתרנית של ברית ברית המועצות כלפי המערב היא מן המפורסמות וחבל להכביר מלים על כך, אלא אם תפריך את ''מן המפורסמות'' בטיעון מנומק. את זה לא עשית כי הבעת ספק או תמיהה אינם הפרכה |
|
||||
|
||||
מה זה מקרתיזם בולשביסטי? מה זה אתאיזם אמוני? מה זה טוטליטריות ליבראלית? מה זה ימין קיצוני ממש שמאלני? מה זה שחור לבנבן? למילה מקרתיזם יש משמעות. השימוש האוקסימורוני שלך חוטא למשמעות המילה. מקרתיזם, בולשביזם ופרנויה המעידה על עיסתה. --------------------------------------------------------------- אני אכן דג רקק חסר חשיבות ואני (שלא כמוך) אכן לא נמצא בחברת "האישים הגדולים בהיסטוריה". לא רק שאני לא דג רקק של שום אליטה, אינני אף שייך לשום קבוצה אשר יכולה להחשד במרומז כאליטה (ביוגרפיה אישית בפעם אחרת). עצם זה שאתה מסווג אותי, בקלות שכזו, כשייך לאליטה בולשביקית כלשהי, רק משום שאני חושב שניתוח המציאות שלך מזכיר פרקים בתיקים באפילה, מעיד על רמת הפרנויה ב"ניתוח המציאות" שלך. הפסק לראות קומניסטים קטנים בכל פינה ואז התמונה אולי תתבהר. אני אכן אמשיך ללמוד ואתה אכן תמשיך להעיד על עיסתך ולחלק לעצמך מחמאות משעשעות. "שחברי "האליטות" התרבותיות, התקשורתיות והאקדמיות בישראל תמרנו אותי לחברה של האישים הגדולים בהיסטוריה" PLEASE...
|
|
||||
|
||||
שכחת לציין שכתבתו של מייברג פורסמה מיד לאחר רצח רבין, ובאה כתגובה על כך ש"תיק רבין-איך תפח המיתוס" היה אחד מגורמי ההשפעה על יגאל עמיר בביצוע מעשהו. לגבי מייברג עצמו וריבו עם דנקנר (שני תומכי נמרודי), ניתן רק לחזור על דברי טולקין בשר הטבעות:"מנוולים תמיד רבים ביניהם." |
|
||||
|
||||
איש לא טען ולא הוכיח ש"תיק רבין" השפיע על יגאל עמיר לרצוח את רבין.הרי לא בגלל שרבין ברח משדה הקרב ב-20 באפריל 1948 רצח עמיר את רבין, אלא בגלל הסכם אוסלו. "תיק רבין" נמצא בחדרו של יגאל עמיר, ולא רק שם. אבל רון מייברג כתב מה שכתב אחרי שבראשית אותו שבוע, בתוכנית ראיונות בערוץ השני עם גבי גזית טענתי שהדבר החמור בפרשה הוא כשלונו של השב"כ להבטיח את חייו של רבין. האחראי על מערכת הביטחון בכלל, ועל השב"כ בפרט הוא ראש הממשלה (רבין) ולפיכך הוא אחראי לכשלון המערכתי שגרם להצלחתו של עמיר לרצוח את רבין. את ההגיון הפשוט הזה מייברג לא היה מסוגל לשאת ואולי גם לא הבין ולכן כתב מה שכתב. בינתיים חלפו כמעט תשע שנים ויש יותר פרספקטיבה לעריך את יכולתה של מערכת הביטחון שרבין היה מעצבה העיקרי במשך 26 שנים, בין מלחמת ששת הימים לבין רצח רבין. אנשים רבים אבדו את חייהם בגלל תפקודה הלקוי של מערכת זאת ולרבין יש חלק ונחלה בכך. |
|
||||
|
||||
1. עמיר לא רצח את רבין בגלל "בריחתו", אבל הספר היווה לו חיזוק שרבין אינו מתאים ואינו ראוי לתפקידו, ולשיטתו אף ראוי לחיסול. 2. אזרחים רבים איבדו את חייהם בפיגועי טרור עוד בימי שמיר (ומפלגת העבודה ניצלה זאת בתעמולת בחירות 92'). הסיבה לכך היא שכוחות הביטחון לא יכולים למנוע פיגועים במאה אחוז. רבין ניסה לשרש את תופעת הטרור כפי שחשב לנכון. האם צדק או טעה, זו שאלה אחרת, אבל להגיד שאנשים רבים איבדו חייהם בגללו אינה אלא דמגוגיה. |
|
||||
|
||||
דהיינו כל מי שנכשל בתפקידו אינו אחראי לתוצאות הכישלון שהרי הוא לא נכשל במזיד. ומי שדורש שהנכשלים יקחו אחריות הוא דמגוג. בגלל גישה כמו שלך ישראל נמצאת בתהליך של הסתאבות. אולי גם זה דמגוגיה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |