בתשובה לעומר, 13/08/17 9:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי כי יש בערך פי אלף יותר מורות למתימטיקה מנורות למדעי המחשב? ולא מוזר שהדוגמאות שלו למשכורות לא היו נשלל המקצועות שהזכרת והוא נאלץ לפנות לאזוטריה של וטרינריה וforensic sciences? לדעתי זה בדיוק צ'רי פיקינג וזה אומר דרשני. ובא נזכיר שמדובר לא רק בפיזיקה והנדסת מכונות אלא גם בתכנות שיש בו הרבה יותר משרות ובהזדמנויות משני התחומים הללו. וכבר הוסבר מה מיוחד מבחינה סוציולוגית - יחס עלות/תועלת משופר. ואת זה לא הצלחת להפריך (בעצם בעיקר חיזקת את הטיעון הזה עם דוגמת הממר"ם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את קו המחשבה שלך. אנחנו לא מסתכלים על שוק העבודה. אנחנו מסתכלים על הסטודנטים למדעי-המחשב באונ', ורואים בקרבם רוב גברי מובהק. אני אומר "סימן שנשים פחות מתעניינות במדעי המחשב" (ואני לא יודע למה). מה אתה אומר? שבעצם יש המון נשים שכן מתעניינות במדעי המחשב, אבל לא מדמיינות את עצמן כמהנדסות-תוכנה (בגלל הסללה ושות')? ושאותן נשים היו רוצות ללמוד מדמ"ח באוניברסיטה (כדי ללמד מחשבים בתיכון לאחר התואר) - אבל בוחרות ללמוד משהו אחר (נגיד ביולוגיה) כי הן ערכו סקר שוק והבינו שיש מחסור בביקוש למורות למחשבים? וכנ"ל כנראה לגבי פיזיקה והוראת פיזיקה? נגיד, לו הייתה בגרות-חובה במחשבים ובפיזיקה, אתה מנבא שהיינו רואים 50% נשים בפוקלטות הרלוונטיות, כי אלפי נשים בשנה נמנעות כרגע מלימודי מדמ"ח ופיזיקה מהחשש שלא ימצאו עבודה אח"כ בהוראה בתיכון? (זה כנראה לא מה שאתה אומר, אבל אני ברצינות לא מבין מה התסריט שאתה מנסה לתאר. תקן אותי). ואגב, אתה גם מעריך שרוב גדול מהנשים שלומדות היום מתמטיקה (או ביולוגיה, או כימיה...) עושות זאת כאשר מראש הן מתכננות לפנות להוראה בסופו של דבר, ולא כי הן פשוט נמשכות לנושאים האלה? ואיך כל קו-המחשבה הזה אמור להתיישב בסופו של דבר עם כך שככל הנראה העדפה מגדרית דומה קיימת גם בתיכון, בחטיבת הביניים וביסודי? גם בגילאים אלה הבנות חושבות על היצע משרות ההוראה שיחכה להן בשוק-העבודה? אין לי מושג למה אתה מתכוון ב-"יחס עלות תועלת\משופר" שמבחין בין מדעי-המחשב ופיזיקה לבין כל הדוגמאות שהעלתי קודם ובהן יש שוויון מגדרי או רוב נשי (כמו רפואה, רפואת שיניים, עריכת-דין, כימיה, אריכטקטורה, ביוטכנולוגיה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מנהל עסקים). למעשה, אני משוכנע למדי שאין אף סט מאפיינים מהסוג של של שכר, יוקרה, לחץ, אינטנסיביות וכו' שיכולים להסביר את הנתונים בקישור שצרפתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר שנשים לא מתעניינות במדעי המחשב והנדסה, כי מגיל צעיר מאד (כיתה א' ואולי לפני, על פי דעתו של מנהל בית הספר של הבת שלי) אומרים/רומזים/משדרים/מסלילים/וואטאבר להן שאלה מקצועות של בנים, ובנות לא טובות בהן מחד וזה "לא מתאים להן" מאידך. בדיוק כמו שבמאה התשע עשרה (אני מצטט חופשית מהמאמר) היה רוב גברי מוחלט במקצועות ברפואה, המשפטים, השיניים, ושאר ירקות ואתה (או סב-סבך) היה אומר "(אני לא יודע למה)". אז עברו כמה שנים, ומסתבר שיודעים למה: מאחר שברגע שאפשרו לנשים - הפלא ופלא בלי שום שינוי פיזיולוגי בגול המוח - מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית, הרוב הגברי נעלם במקצועות הללו. האם התשובה של המאה ה-19 נכונה בהכרח למאה העשרים ואחת - אבל במקצוע ההנדסה? לא בהכרח. אבל, מאחר והיא עבדה כל כך טוב אז, ואין לך תשובה הרבה יותר טובה אחרת - אתה צריך להתאמץ כדי להפריך אותה. יתירה מזאת, מעבר לסטטיסטיקה, אנחנו רואים את ההסללה הזאת מסביבנו מידי יום ביומו, כהורים לילדות (וחלקנו גם לילדים מן הסתם). כל הטענה היא שאולי אכן בגיל 21 בנות "נמשכות" לתכנות והנדסה פחות מבנים, אבל אחרי חברות אינטסיבי של 15 שנה לפחות שפימפם להן במוח שהן פחות טובות בזה (למרות טענתך, המחקרים מראים שביסודי לא רואים הבדלים בין ביצועי בנות ובנים במתימטיקה, וההבדלים נפתחים ומעמיקים בחטיבות הביניים ועד הקבצות החמש יחידות לימוד לבגרות). אולי בכלל השם הנכון לזה הוא לא הסללה, אלא "הכבדה". כמו לטווס. מה שמראה, כמו אצלו, שמי שכבר הצליחה, היתה צריכה להתאמץ הרבה יותר מהגברים קצרי הזנב (הה הה). אז גם יש לנו סיבה היסטורית שעבדה בעבר, וגם תהליך נראה בעין בהווה. כל הנקודה עם מורות למתימטיקה עלתה כדי (מהמאמר, לא אני המצאתי - חשבתי שקראת אותו, לא?) לתת הסבר אפשרי להבדל בין ה(כמעט) שיוויון מגדרי בתואר ראשון במתימטיקה, מול אי-השיוויון בתואר ראשון במדמ"ח. ההסבר הזה אומר שלמרות ההסללה - נשים פחות מתאימות להיות "מתכנתות", "מהנדסות" ואפילו, שים לב - "מתימטיקאיות", עדיין יש אחוז לא מבוטל שהולך ללמוד תואר ראשון המתימטיקה לא כדי להיות מהנדס או חוקר, אלא כדי להיות מורה. שזו משרה הרבה פחות נחשקת כמובן, ולכן התחרות עליה מצד המין הגברי חלשה הרבה יותר. אה, ואף אחד לא אמר להן שבנות לא יכולות להיות מורות, דה! אני מכיר כמה וכמה שהלכו ללמוד תואר ראשון במתימטיקה מתוך כוונה מראש להיות מורות. קריירה ראויה לכל הדעות - והרבה יותר בטוחה ממורה למדמ"ח או אפילו פיזיקה (הראשון אזוטרי, השני נלמד בערך שלוש שנים מתוך השתיים עשרה, להקבצות מצומצמות, לעומת מתימטיקה שנלמדת בכל הגילאים ובכל הרמות). באשר ל"מה זה קשור למשכורות"? הקשר למשכורות, או ליחס משכורת/מאמץ (שוב מהמאמר, ואת זה הוא מנסה נואשות ובלי הצלחה להפריך עם הצ'רי פיקינג ההוא) יכול להיות כזה, שאולי פעם הגברים הכי מוכשרים הלכו להיות עורכי דין ורופאים (כי שם היה הכסף וזה מה שהאמא היהודיה אמרה להם לעשות), ואולי היום הגברים היותר מוכשרים ילכו להיות אנשי הייטק (אנשי חוק חופשי בטח יגידו שזה לא אולי, זה הכרחי וטריוויאלי). זה מעביר את התחרות היותר קשה, לענפים הרווחיים יותר, ומקל על התחרות בענפים האחרים. ואז גם האוכלוסיה ה"מוכבדת" מצליחה במקצועות מדרג שני, אבל, מה לעשות, אותה הכבדה עדיין מראה את אותותיה במאבק על המקצועות היותר יוקרתיים1. 1 ויוקרה זה לא רק כסף, אבל שיהיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |