 |
|
 |
||
|
||||
 |
היא שהמאמר מתמקד בסוג מסויים ביותר של שנת שירות, ומתעלם מסוגים אחרים. למשל, הסוג הידוע והנפוץ ביותר של שנות שרות הוא הקומונרים של תנועות הנוער, המדריכים את הבוגרים. סוג אחר, שלי היה את "הכבוד" לקחת בו חלק, הוא חוות ההכשרה, המבוססת באופן חופשי על חוות ההכשרה של התנועות הציוניות מבטרם קום המדינה. הרעיון הוא שהקומונה צריכה לשרוד בכוחות עצמה. חברי הקומונה עובדים ומרוויחים כסף, ואמורים לעסוק גם בפעילות אקסטרה. כן, "אמורים". לרוע המזל, לאחר יום של עבודה פיזית קשה, לא קל להגיע ולתרום במקומות אחרים. כך היה לגבי הח"מ. התרומה העודפת שלי לחברה ולמדינה הוגבלה ליום בשבוע, אחה"צ. כמובן, בלא כולם הולכים לעבוד. הקצינו אחוז מסויים מכוח האדם למשימות אחרות. בדיעבד, אני לא מתחרט. היתה זאת השנה הטובה בחיי. והצבא, מה אכפת לו? הוא קיבל מישהו טיפ טיפה בוגר יותר, והפרספקטיבה הנוספת הפכה את השרידה בטירונות לקלה בהרבה. אבל כן, כל השאלות שהועלו במאמר מוכרות להחריד. זה לא בזבוז זמן, החיים הרשמיים לא יברחו, והעיקר שבינתיים אני נהנה. וזה מה שנקרא חיים, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל האם אתה לא חושב שזה בזבוז זמן כי בעצם אתה מבזבז את הזמן וכדי שלא תחשוב שהחיים הרשמיים לא יברחו לך אתה יוצר לעצמך בעצם דיסוננס קוגנטיבי. אולי יש כאן מישהו עם תואר שני בפסיכולוגיה קלינית שיכול להרחיב על הנושא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם גם אני השתמשתי למעלה בטיעון של דיסוננס קוגניטיבי, ולמרות שראיתי את התהליך בפעולה בניסויים מסוימים, הרי שצריך להזהר מעשיית שימוש יתר ברעיון. יותר מידי קל לזקוף עמדות שנראות לנו מוזרות לזכות תופעת הדיסוננס הקוגניטיבי, ובכך ליצור עמדה מתנשאת של "אני יודע יותר טוב ממך מה אתה *באמת* חושב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל יותר לעשות לאנשים שאינך מכיר, מאשר כאלו שאתה מכיר. ובאינטרנט? זה מה זה קל, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר...צחקתי פחות או יותר על התגובה שהצבת בנושא. טוב ניסיתי לצחוק, כנראה זה לא כל כך עבד. גם אם מישהו חושב שהוא מקבל תמורה מהתנדבות רק משום שהוא אינו מקבל תמורה כספית, אז בשל המחשבה הזאת בלבד הוא אכן מקבל תמורה. פשוט משום שהוא נהנה מהרגשה של קבלת אותה התמורה. זאת אומרת בכל מקרה ישנה תמורה ממשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. יצאתי מפודח. טוב, קורה. יש לי תנאים מקלים (שלא פה המקום לדון בהם). בכל מקרה, ד"ק (שזה לגמרי במקרה גם ראשי התיבות של השם שלי!) זו תופעה קיימת, וכבר ראיתי ניסויים משעשעים ביותר של התמודדות של אנשים עם מצב שכזה. כאמור, צריך לסייג ולא לקפוץ למסקנות על דברים כאלה, אבל אי אפשר לשלול מראש. אולי יש פה איזה כדורגלן ליגה ג' שיכול לבעוט לי בראש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או להפך- אנשי "החיים הרשמיים" מרגישים שאולי הם מפסידים משהו בכך שהם לא חורגים מהתלם אפילו לרגע. וכדי להתגבר על הרגשה זו נוצר אצלם ד"ק שבו הם משכנעים את עצמם שכל מה שלא שייך למסלול הקצר ביותר אל הקריירה-כסף הוא סתם שטויות ובזבוז זמן, ושהאחרים הם מה-זה פראיירים. יש פה איזה פרופסור בכיר לפסיכולוגיה שיכול להרחיב בנושא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי ברור שלפנינו סבלימינציה ליבידלית מושרית סקסואליזם, שנובעת מהתמרת היראה כלפי דמות האב בהפנית האגרסיוית לכיוון האיד, תוך היפוך מתגונן של האנרגיות הפסיכיות לכיוון החמלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטת להחליף את אלכס ומיכאל בהיעדרם? :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
When most I wink then do mine eyes best see,
... How would thy shadow's form form happy show |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
What if the hokey pokey really is what it’s all about?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה מבזבז זמן? אם יש יעוד כלשהו לקיומנו על כדור הארץ, אני לא יודע מה הוא, אבל הוא בודאי לא להגיע ראשון למליון השני בבנק. מתי אתה תהיה מרוצה? מתי אתה תתפנה לעשות את הדברים שאתה רוצה לעשות? בגיל 75? אחרי היציאה לפנסיה? אני בחרתי לעשות חלק מהדברים שאני רוצה לפני הצבא, וחלק אחר אחרי הצבא, בטרם אכנס לשגרה המעצבנת. שמע, בא לי לקחת תרמיל על הגב כרגע, ולצאת למסע בהרי האפאלאצ'ים. אני לא רואה את עצמי בקרוב מפנה את החודשים הדרושים למסע כזה. בשביל מה אתה עובד? בשביל מה אתה מכריח את עצמך כל בוקר לצאת לעבודה? כדי שיהיה לך יותר כסף בבנק? אני מקווה שלא. אני עובד כדי שאוכל להגשים דברים שאני רוצה. בין אם מדובר בחופשה בסקוטלנד, ובין אם מדוברת בארוחת ערב טובה וסרט. לדעתך ארוחות ערב מהנות הן בזבוז זמן? אז לפני שתשאל על מה זה בזבוז זמן, אנא הגדר מה הן המטרות. המטרה הגלובלית שלי היא שיהיה לי טוב. היה לי טוב, אני לא מתחרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שלמדתי למשל הוא שחיי קומונה אינם בשבילי. גם שיעורים שליליים הם שיעורים חשובים. אניט רואה הרבה אנשים מגחכים בקהל. "מה, הוא נזקק לשנה שלמה כדי ללמוד שחיי קומונה אינם בשבילו? יכולתי לומר לו את זה ולחסוך שנה." טעות. הדרך הטובה ביותר ללמוד היא להתנסות, ואני באמת שקלתי בנעורי ברצינות את האפשרות של לעבור לקיבוץ. עכשיו אני יודע שזה לא בשבילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפטר מחר! ...אה רגע, אני בכלל לא עובד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו מהסיבה הפשוטה, אני לא מתיימרת לדעת מה עושה כל ש"ש וש"ש. שנת השירות בפנימיות ובקהילות הן שנות השירות הנפוצות ביותר שאני מכירה. (ולשמחתי יצא לי להכיר הרבה) הקומונרים של תנועות הנוער עושים בדיוק מה שאני עושה, פרט לעובדה שהגרעין שלי (גרעין רעים) מתעסק בנוסף לכך גם בעבודה קהילתית. לגבי קומונות שמממנות את עצמן- ישנו גרעין הנקרא "גרעין תמורה"- גרעין צופים אשר מאמין שהשתלבות מלאה בקהילה יכולה להיות רק כאשר הש"ש צריכים לקיים את עצמם, בדיוק כמו שאר תושבי המקום. הם עובדים בעבודות הקשורות לנוער וחינוך (כאלה עם שכר נמוך הדורשות המון השקעה- לא משהו עם קופצים רבים...) ובכך גם "קונים" להם את הזכות לאוטונומיה מלאה. אחת מהסיבות ש*אני* יצאתי לשנת שירות היא, שמדובר בשנה שמבחינתי יכולה להיות מוקדשת אך ורק לנתינה ללא תירוצים מפריעים כמו בית ספר, הורים וכן- גם הצורך לפרנס את עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמאמר משתמע שזאת הצורה היחידה בה דברים פועלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...זה יהיה יומרני מצדי לנסות לתאר מה כל אחד ואחר עושה בעיקר כי *בכל מקום עושים דברים אחרים*. אבל אם ניקח לדוגמא אותנו..." יתרה מזאת, מרבית שנות השירות כן פועלות בדרך של קומונות, הש"ש שאני מכירה צריכים להתמודד עם אותן שאלות, ובגדול- אני לא יכולה לפרט על כל סוג שנת שירות עליי האדמות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |