|
||||
|
||||
הכוכב האמור נמצא יותר מ8000 שנות אור מכאן, מאסתו מוערכת ביותר מ100 פעמים מאסת השמש והוא אחד הכוכבים המאסיביים ביותר שידועים כיום. המאסה הגבוהה גורמת לכוכב להיות בלתי יציב ולפני כ160 שנה הוא התפרץ והפך להיות הכוכב השני הכי בהיר בשמים. בהתפרצות זו הוא איבד את המעטפת החיצונית שלו שהפכה לענן עצום של גז לוהט. (בערך בגודל של כל מערכת השמש) אחרי ההתפרצות ואיבוד המעטפת, הכוכב התכווץ ודעך כך שהיום הוא בלתי נראה לעין אנושית ודרוש טלסקופ כדי להבחין בו. (ניתן לראות אותו בקושי גם עם משקפת) כיום הוא שוב הולך ומתבהר ויתכן שיהיה ניתן לראות אותו בעין תוך מספר שנים. רוב החוקרים מסכימים, שסופו של הכוכב קרוב (במונחים אסטרונומים) והוא יתפוצץ תוך פליטת קרינה עצומה לכל היותר בעוד 100000 שנה. (ההערכות הרחוקות ביותר, חוקרים רבים מעריכים ש10000 או אפילו 1000 שנים זהו גבול יותר סביר ובכל מקרה, זה יכול לקרות כל יום) לגבי הסכנה, היא לא נראית רצינית. פרופ' דר הוא די בודד בטענה, שכוכב זה מסכן אותנו. להשוואה, לפני 948 שנים, התפוצץ כוכב מאסיבי בקבוצת סרטן במרחק של 6000 שנות אור מכאן. למשך מספר ימים הוא היה הכוכב הבהיר ביותר בשמיים, נראה ביום למשך מספר שבועות ולא גרם לשום נזק. בכל מקרה, בריחה מכאן לא תועיל, שכן גם אם נצא היום, לא נספיק להתרחק הרבה עד לפיצוץ... אני אישית מקווה, שההתפוצצות תקרה עוד בימינו. רק חבל שיראו את זה רק מהחלק הדרומי של כדה"א. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מקווה שזה קרה לפני 8000 שנה, בערך, כדי שנוכל לראות את התוצאות. הרי אם הוא יתפוצץ היום, רק בעוד 8000 שנה יראו את זה... |
|
||||
|
||||
בדיוק. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה לשאול אם אני זוכר נכון את עיקרי תורת פרופ' דר, ולפיה גם אם יתפוצץ הכוכב (במהרה בימינו) - ונשאיר בצד את פופק שאולי צחק (אני הינהנתי בהסכמה עגומה) - הסכנה אינה מרובה מכיוון שאין סימטריה ראדיאלית לתוצרי הפיצוץ, וצריך להיות ביש מזל במיוחד כדי להיקלע לקרן הקרינה. אם כן, אולי זה ההסבר לכך שהתפוצצותו של אותו כוכב מאסיבי לא כילתה את החיים כאן. |
|
||||
|
||||
קיימת תאוריה, (אני לא בטוח, שפרופ' דר הוא הראשון להעלות אותה) שבזמן סופר נובה נפלטת קרינת גמא בעוצמות מטורפות לחלוטין במקביל לציר הסיבוב של הכוכב. אם מישהו נמצא על ציר הסיבוב של Eta Carinae, יתכן שזה הזמן הנכון לעבור דירה, אם כי דרושה טכנולוגיה יותר מוצלחת ממה שיש לנו על מנת למצוא מקום חדש ולעבור אליו. בכל מקרה, מהתמונה הזאת: ניתן לראות בברור, שאנחנו לא נמצאים על הציר הנ"ל. הסבר לתמונה: לפני כ160 שנה הכוכב איבד את המעטפת החיצונית שלו, שהפכה לשני כדורי גז ענקיים אותם ניתן לראות בתמונה. הכוכב הוא הנקודה הלבנה בנקודת החיבור של שני כדורי הגז. המערכת סימטרית ביחס לציר הסיבוב של הכוכב, כלומר ציר הסיבוב הולך ממרכז כדור אחד דרך הכוכב אל מרכז הכדור השני. מכאן ברור, שאנחנו לא על הציר הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |