בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/06/17 23:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ''מופרך בעלילי אבל גם לא פרקטי בימינו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אם קצת רצון וקצת יכולת יכול פיל ל. . . תרנולת". ויש מוסיפין: אבל לא פרקטי בימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שזה לא פרקטי בימינו אינו סיבה לפסול על הסף רעיון שאינו מופרך, למרות שהוא ללא שימושים בימינו. חלק מהגילויים שנעשו באירופה במאות ה- 17 ואילך (גלילאו, ניוטון, תרמודינמיקה, כימיה) לא היו פרקטיים בעת הגילויים אבל לאחר 100 או 200 שנה נימצאו להם שימושים. אם נגביל מחקר רק למה שהוא "פרקטי בימינו" אנו נידונים לחיות תקופות ארוכות מדי רק על פי הידע שיש לנו היום. כאשר ידע זה ימצה את עצמו נישאר תקועים ברמת הידע של עכשיו. השאלה היא מינון מחקרים משני הסוגים. דוגמא למימון נאות: 10 אחוז תקציב מהמימון למחקרים של "תופעות לא מופרכות" ללא ישומים מיידיים, לצד 90 אחוז מימון תקציבי לשימושים מיידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעשה סדר. "לחץ קרינה" הוא מושג ידוע מזה שנים. כדי לנצל אותו להאצת חלליות הועלה רעיון ה"מפרש" שמודגם יפה בדמו שהבאתי, וכל מי שמתבונן בו מבין במה מדובר: חללית זעירה עם מפרש בעל שטח פנים גדול מצד אחד, ושדה לייזרים שמשקלו הכולל בוודאי טונות רבות מצד אחר. המפרש דרוש כדי שיהיה חשוף להרבה אנרגית אור שבאה ממקורות חיצוניים. זה מהות הרעיון. ירון לונדון והמרואיין שלו שהתכנית שלהם הביאה אותי לומר את דברי שגררו את הפתיל הזה, לא הבינו כלל את רעיון ה"מפרש" ולמרות שעשו שימוש במילה הזאת הציגו מתקן שלא דרוש בו כלל מפרש, ושמעולם לא עלה בדעת איש להציעו. ראובן בסך הכל תיקן טעות שלי כי ברור שמתקן שפולט אור יוצר כוח זעיר מאד הפוך לכיוון הקרינה, על המתקן עצמו, אבל הוא לא ניסה לומר שלכן אפשר לדבר ברצינות על חללית נושאת לייזר שלחץ הקרינה שלו יאיץ אותה. מהדמו שהבאתי אפשר להבין עד כמה הרעיון הזה מופרך. האם בעוד אלף שנה אפשר יהיה לייצר לייזרים רבי עוצמה במשקל של חלקיק גרם? זה נראה לי חלום בלתי אפשרי, אבל לך דע מה יהיה בעוד אלף שנה. יהיו אז בוודאי דברים שאין אנו יכולים לשערם כיום, ולכן דיבורים עליהם היום הם חסרי תכלית ועניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שאל את ראובן כי הוא יכול לתת תשובה מדוייקת יותר מזו שלי. ב. לפי ההערכה שלי, כאשר פוטונים ניפלטים מהחללית לכיוון אחד הרי הם נושאים תנע בכיוון הפליטה וזה משנה את ערך התנע של החללית עצמה (על פי חוקי שימור התנע, כי לצמד "מנוע+חללית" נשמר התנע הכולל.). יתכן שגם מכניזם התנע שדהזכרתי נכון לא רק לפוטונים אלא גם לקרינה אלקטרו מגנטית בכלל שניפלטת לאחור. ג. כפי שנראה לי העקרון בסיפור זה הוא ליצור תנע משמעותי במחיר של "שריפת מסה" מיזערית. לפיכך המסה של החללית תוך כדי מעופה אינה גדולה מדי, זה מה שמאפשר צבירת מהירות בחלל העמוק. המהירות של החללית לא מואטת כמעט (כי יש ריק כמעט מוחלט מה שמונע שחיקה של המהירות) לכן החללית יכולה לצבור מהירות גדולה מאוד (נאמר מאית ממהירות האור). תחת הנחות אילו, תוך זמן ממושך (אבל סביר) תצליח החללית להגיע לשמשות קרובות (נניח תוך 500 שנה). כל הדברים הללו הם ברמת העקרון, אבל לא פסולים על הסף. ד. מוצר שקרוב בקונצפט שלו לנאמר למעלה ניבדק בנסיון של NASA המוצר נקרא EmDrive . על פי ניסויים שנעשו ב- NASA מוצר זה יוצר כוח דחף משמעותי כתוצאה מפליטה של קרינה אלקטרומגנטית. אלא מה ? גודל כוח הדחף בניסוי NASA כל כך קטן עד שיתכן ומדובר בטעויות מדידה, או טעויות במבנה המכשיר שאינן מובאות בחשבון. מה שמפריע בענין EMDRIVE הוא שהמימצאים כרגע הוא שיש סתירה לחוקי התנע, לכן נדרשים ניסויים ובדיקות נוספות כדי לישב את הסתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Our measurements refute all EmDrive claims by at least 3 orders of magnitude.” ותודה על כל הדגים.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממעוף ההדיוט קשה להבין למה לוקח 4 שנים כדי למדוד כמה דחף מייצר מנוע - שים אותו על סקייטבורד ותמדוד את התאוצה שלו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין של סקאלה. כמו שאי אפשר לשקול כוכב לכת עם משקל מאזניים או חיידק עם משקל מאזניים. אז אי אפשר למדוד תאוצה חזקה מדי או חלשה מדי באמצעים סטנדרטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממעוף אידיוט קשה להבין למה מישהו משקיע מאמץ בניסיון להוכיח שחוק שימור התנע לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון למעוף כזה, אפשר להבין את התקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל תחשוב במונחי השקעות (או הימורים) - אם הוא יראה שזה נכון, התגמול יהיה אסטרונומי (כי מראש יחס ההימורים הוא אסטרונומי לרעתו). לעומת זה מה הרוויחו מדעני מדידת התאוצה? מאמר שמראה שחוק שימור התנע כן נכון? לא משהו מרשים ברזומה, הייתי אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי את כדור הגלואונים והלכתי לבדוק מה חדש. אז לפי ויקי האנגלית עדיין The prediction that glueballs exist is one of the most important predictions of the Standard Model of particle physics that has not yet been confirmed experimentally. ככל שעובר הזמן ומתאמצים למצוא אותם כך אני מאמין יותר שלא ימצאו, ויצטרכו למצוא תחליף ל QCD המפגרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים כבר הפסדת את השורטים שלך על הפנטהקווארק, אני מבין שבכל זאת אתה ממשיך להחזיק בפוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהלומה לפיסיקה ה"מוסכמת" תיתכן בתחילת 2022. אני שוקל לקנות לביתי מוצר או שניים תמורת 50$, מוצרים שסותרים את המקובלות בפיסיקה. סמוך ל- 1.12.21 אראה אם העסק מספיק משכנע כדי שההמר על תשלום 50$ על כך שהמוצרים אמיתיים. הרעיון שלי הוא שאת כל הבדיקות אעשה במכשירים אלקטרוניים פשוטים. בלי להסתמך על אף אחד. עד אז אני מעדיף לשתוק פרט לרמז: מנורה שתאיר את כל רמת גן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח נורת ספוט של 200 וואט, תלה אותה בגובה קילומטר וחצי והיא תאיר את כל רמת גן. רק חלש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קווי הדמיון בינך לבין מגיב בשם אמ שהסתובב כאן פעם הולכים ומתחדדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם יתברר שאיזו פרפטואום מובילה מצליחה לשבור את החוק השני זה יהיה פגז אמיתי, אבל אני לא רואה מוסדות מחקר רציניים מהמרים בכיוון הזה (שלא לדבר על מתמטיקה מונאדית או איך שהיא נקראה בתגובות שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין, אתה כרגע הבעת פליאה על כך שמשקיעים מוסדיים נוטים לא להשקיע בנכסים עתירי סיכון? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |