בתשובה לג. שמעון, 11/01/02 12:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיון על ג'יילס מרטין, בנו של ג'ורג' מרטין, על הוצאה מחודשת של האלבום סרג'נט פפר. ג'יילס מספר שרוב העבודה והמחשבה של מהנדסי הקול הושקעה בהכנת גירסת המונו הראשונה שנשכחה די מהר כשיצאה גירסת הסטריאו. עכשיו הוא חזר לגירסת המונו על התיעוד הנרחב שלה וניסה לחפות על הפגמים וקיצורי הדרך שנעשו בגירסת הסטריאו. בין השאר הוא מדגים כיצד נעשו שינויים מכוונים במהירות ההקלטה וההשמעה כדי לשנות את גובה השירה של פול מקרטני (להצעיר אותה), או עמעום התופים כדי שלא לגרום למחט לקפוץ על על התקליט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הלינק. בדיוק אתמול בלילה הקשבתי ביוטיוב לראיון טרי עם ג'ף אמריק, טכנאי האולפן של הביטלס ב"סרג'נט פפר", לרגל יובל החמישים לאלבום שחל בימים אלה. גם הוא מדבר (באיזור 33:00) על זה שגירסת המונו המקורית היתה הרבה יותר מושקעת מגירסת הסטריאו המקורית, ומוסיף שהוא התחלחל כשהוא שמע את אחת מגירסאות ה-reissue החדשות, שלכאורה היתה משופרת מהבחינה הטכנית, אבל בעצם פיספסה את הכוונה האמנותית (אני לא חושב שהוא התכוון לגירסה ההכי אחרונה, זו שג'יילס מרטין מדבר עליה). לפני כמה חודשים קראתי את האוטוביוגרפיה של אמריק, שנקראת Here, There, and Everywhere - מומלץ ביותר למי שמתעניין בהיסטוריה של הביטלס, ובפרט בהיבטים הטכניים של עבודת האולפן שלהם. בעיניי זה ספר הרבה יותר מוצלח מהאוטוביוגרפיה של ג'ורג' מרטין. כתבתי עליו טיפה במקום אחר. ועכשיו אני רואה, בתגובה שאתה מגיב לה, ששמעון גלבץ משבח את Night in the City של צ'רלי היידן וקני ביירון. אני הייתי בהופעה שבה הוקלט האלבום הזה! (כלומר באחת מהן - האלבום הוא לקט של קטעים משלושה ערבים). בטח יש בהקלטה מחיאות כפיים שלי. זה היה באירידיום הישן בניו יורק, בביקור הראשון שלי בעיר. היו זמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשבתי לראיון עם אמריק, מעניין ביותר (נשמע קצת כמו חקירה משטרתית, לא?), ועם השוונג המשכתי לפרק הראשון של תוכנית BBC על התקליט בהגשת מרטין פרימן (מה- Office). משם שלפתי שתי חידות קטנות: 1. איך מתקשר מאמר ישן שלי הקומיקאים שאמא ואבא לא ירצו שתכירו לסרג'נט פפר? 2. מה רינגו סטאר למד בעבודה על התקליט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. זה קל: שחמט. 1. הקשר הוא שגם דאדלי מור עבד עם ג'ורג' מרטין? (הכל מהראש - לא נכנסתי לקישור ל-BBC שבתגובה שלך, ולא גיגלתי שום דבר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כן. הוא סיפר שהיה לו הרבה זמן פנוי בגלל ששאר חברי הלהקה הקליטו קולות (למרות שאמריק מספר שרינגו עבד הכי קשה כי הוא היה צריך לתופף לאורך כל ההקלטות. אולי מדובר על שני פרקי זמן שונים). 1. קרוב. דאדלי מור ופיטר קוק היו חלק מרבעיית beyond the fringe (קטע שלהם שממש רלוונטי לימינו), והקהל שנשמע בתחילת שיר הנושא של סרג'נט פפר הוקלט בהופעה שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |