 |
כמובן שאיני יכול להביא כאן אפילו מבחר מסכם מן המקרים שבדקה הועדה. כאמור אני ממליץ לכל המעוניין פשוט לעיין בדו"ח.
מקרה אחד שנזכרתי בו, כן ראוי לציין. מפני שהוא מדגים כיצד אדם אולי נטול כוונת זדון אבל חסר אחריות משתתף באורגיה של עלילת הדם הזו.
המדובר באדם ששם משפחתו אברהם אאז"ן, יהודי תימני שהיה מנהל אחד ממחנות הקליטה של יהודי תימן בשנים הללו. לכאורה איש הממסד ובעל גישה וקשר לעניין שאין לבן משפחה סתם. האיש הזה הזעיק שמיים וארץ בעניין חטיפת הילדים ואף פרסם ספר שספר בהרחבה על הפרשה. האיש טען שידוע לו על ארגון חטיפה שחיכה לעולים כבר בשדה התעופה וניצל את האנדרלמוסיה שיצר בהסעות כדי לחטוף ילדים כבר שם. הוא טען שהוא יודע על 20 מקרים כאלו. כמו כן כתב שבזמן היותו מנהל המחנה נודע לו על עוד עשרות מקרים של חטיפת ילדים.
מר אברהם רואיין ע"י הועדה. בעדותו מתברר שמדובר בגדעון לוי של התימנים. כל המידע שיש בידו הוא ע"פ מה שסיפרו לו ההורים וקרובי משפחה. הוא לא ראה סיבה לפקפק ולבדוק את מה שסופר לו.
לגבי שדה התעופה התברר שכל הידוע לו נוגע למקרה אחד שסופר לו מפי האם. תינוקת ישבה על ברכי אחותה במטוס. בזמן הירידה והנסיעה למחנה בני המשפחה פוזרו בין כמה רכבים ומאז נעלמה התינוקת ללא עקבות.
הועדה חקרה ומצאה שהתינוקת ישבה על ברכי אחותה משום שהיתה חולה מאוד. משה"ת נלקחו התינוקת ואחותה לבי"ח והתינוקת נפטרה למחרת היום (ע"פ תעודת פטירה). ביה"ח כרגיל לא טרח לחפש את משפחת הנפטרת וזאת המשיכה במשך 50 שנה לחפש את האחות החטופה.
באשר ל-19 המקרים האחרים לא היה בידי מר אברהם פרטים שיכלו לסייע בזיהוי המקרים.
באשר למה שקרה במחנות, סיפר מר אברהם שהוא פנה לממונים עליו (חיים צדוק ועוד שם ששכחתי) והללו דחוהו בקש ואמרו לו שההורים "מפריזים". מתברר שבידי מר אברהם לא היו שום פרטים בנוגע לחטיפות מלבד מה שסיפרו לו המשפחות. למעשה כשנשאל על כך בידי המראיין העיד מר אברהם כי בזמן שהיה מנהל המחנה (כשנה) לא היתה אף חטיפה/העלמות אחת. כל המקרים שנזכיר בספרו היו או במחנה אחר או אצל מנהל אחר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש