 |
הנה אפוא "רצון הרוב" כמעקף. זיוף גמור וגלוי של מי שמשנה את כללי המשחק כדי להטות את התוצאה. עובדה זו מחזקת את השאלה מדוע לא יצא הציבור הטורקי להפגין כאשר ברור וגלוי שהשליט שלהם בחר להפר את הזכויות המוגנות שלהם ולשחק משחק מלוכלך? והתשובה לכך היא שהציבור הטורקי כנראה מפחד. הזרוע הביצועית צברה מספיק כוח כדי לזרוע פחד בציבור. מסע הציד שניהל המשטר כנגד אזרחיו ללא מעצורים, מבלי ששום גורם יבלום אותו, עורר באזרחים הטורקים יראה והוביל אותם למסקנה כי מוטב להם לשתוק פן יבולע להם. על כן העדיף הציבור לשחק על פי כללי המשחק שהכתיב להם ארדואן ולתת את קולם במשאל עם, מתוך תקוות שווא כי יהיה זה משאל הוגן.
גם בישראל יש מי שרוצה להרחיב את הסמכויות של הרשות המבצעת. בשם "ההתייעלות" בשם "המשילות". משחדים את ה"עם" בנראטיב של מאבק באליטות והשבת השלטון לידיו. מגרים את יצריו ביד אחת, וביד השנייה גוזלים את זכויותיו. השלטון לעולם אינו מצוי ולעולם לא יימצא בידי העם. כל מה שיש לעם הן זכויות, וגם הן תילקחנה ממנו מכיוון שהם מטומטם. העם תמיד מטומטם. מה קורץ יותר לאגו מאשר האפשרות להרגיש את עצמך כמי שנישא ומתנשא מעל לרמטכ"ל, לנשיא בית המשפט העליון ולכל סמכות אחרת שהמארחים הפשיסטים מסמנים עבורו.
על כן לא ייפלא אספסוף כהניסטי למינהו אשר קלט את המסר, מעביר כאן ובכל מקום רמיזות מאיימות בשם הסמכות של הרשות המבצעת, הסמכות אשר תבוא. כאילו ניתן להם הכוח, כמו לאחרון החיילים הגרמנים שניתנה לו הרשות להתעלל או לירות למוות בכל יהודון שנקרה בדרכו, לעמוד בראש הפירמידה ולגלם לעצמו את זה שאוחז בשלטון. המחוקק, הפוסק והמבצע.
את שקד-לוין יש להעמיד בפני טריבונל בגין קשירת קשר לפגיעה במשטר. ומוטב עכשיו מבעוד עשרים שנה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש