בתשובה לאיילת בועזסון, 07/05/02 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההתנצחות מיותרת וסליחה אם לא הבהרתי את עצמי כראוי. בכל אופן כאשר הכותרת היא : " תוצאות מפתיעות.." ואח"כ : "לא ניתן לטעון לקשר.." "לא ניתן לטעון לשוני.." "לא נמצאו קשרים מובהקים.." השאלה היא האם אכן כך ? באשר להערתך האחרונה : בקבוצת הילדים (30) הנחקרת צריכים להיות כאלה שמרבים לשחק במשחקים ובמשחקים אלימים (פריקים) וכאלה שלא ,ובהחלט גם כאלה שמשחקים בתדירויות שונות כדי לחפש הקשרים לאגרסיביות וכד. אין פה שום מגמתיות יש פה צורך אמיתי כדי לבסס את "התוצאות המפתיעות", ומותר לי להניח שכשאת כותבת (ובעצם שואלת) למה לא לבדוק ילדים באופן כללי ואגרסיביות באופן כללי את מניחה שבקבוצת הילדים הנבדקים יהיה "פיזור" סביר בין כאלה שמשחקים הרבה מעט וכו. (מה שלא בהכרח סותר את דבריי) ומה שמחזק את הצורך במספר גדול בהרבה של נבדקים . בכל אופן יש חשיבות רבה לבדיקת הנושא וכל הכבוד לך על שהעלת את הנושא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר הקשר הוא ההפתעה. ושוב אני שואלת: איך תחליט כמה זה "מרבים לשחק" וכמה זה "לא מרבים לשחק". ביחס למה? הילדים שנבדקו היו אך ורק ילדים שמשחקים במחשב. פרט לכך לא היה קשר ביניהם. וכפי שציינתי, רמת האגרסיביות שלהם נבדקה *ללא* כל קשר למשחקי המחשב שבהם שיחקו. לא הנחתי מראש שילדים שמשחקים רק דום הם אגרסיביים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להתיחס לסגנונו הצבעוני והמפוזר-משהו של א.מ., יש משהו בדבריו כשהוא מתייחס לביטויים "לא ניתן לטעון" (פעמיים) ו"לא נמצאו קשרים". המחקר הרי לא באמת מצא ש"לא ניתן לטעון" משהו. הנה, אני דוקא כן יכול *לטעון*: "יש קשר בין רמת האגרסיביות לבין מספר שעות המשחק במחשב". אם המחקר קובע שהטענה הזאת *לא נכונה*, למה לא לומר בפשטות: "מהמחקר עולה כי אין קשר בין רמת האגרסיביות לבין מספר שעות המשחק במחשב"? אולי מפני שהנתונים הסטטיסטיים אינם מובהקים מספיק בשביל לטעון טענה ישירה כזו? אבל אז הרי באמת יוצא שאין למחקר מה לתרום בשאלה הזו, לכאן או לכאן, ואז אין כאן שום תוצאה, ובודאי לא תוצאה מפתיעה. באופן דומה, "לא נמצאו קשרים מובהקים בין רמת האלימות ובין רמת החשיפה של ילדים ששיחקו לבד לעומת כאלה ששיחקו עם הורים וחברים". אני בטוח שבמחקר גם "לא נמצאו קשרים" בין הטמפרטורה הממוצעת בבאר-שבע ובין אוכלוסיית הקרנפים בקניה, ובכל זאת העובדה הזאת אינה מצויינת במאמר. האם המחקר מצא ש*אין* קשר בין רמת האלימות לבין צורת המשחק? אם כן - למה לא פשוט לומר זאת? אם לא - מה בעצם מצא המחקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להיכנס לכל מה שכתוב במאמר ולכל מה שנטחן עד דק בהודעות קודמות, המחקר בעיקר מוכיח שכאשר דנים בהשפעת התקשורת על ילדים, לא ניתן לכלול את משחקי המחשב בנשימה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאת כבר קצת עייפה ממני ומכל שאר הנודניקים (אני הייתי מתעייף הרבה קודם, אני מוכרח להודות). אבל, בכל זאת - למה שוב הבחירה הזו בניסוחים פתלתלים? המחקר קובע מה ניתן ומה לא ניתן לעשות כשדנים בנושא שהמחקר כלל לא עסק בו (השפעת התקשורת על ילדים)? הייתכן? האם אפשר בבקשה לקבל תשובה לשאלה הבאה? איזו מהקביעות הבאות היא נכונה: א. המחקר מוכיח שיש קשר בין רמת האגרסיביות לבין מספר שעות המשחק במחשב. ב. המחקר מוכיח שאין קשר בין רמת האגרסיביות לבין מספר שעות המשחק במחשב. ג. המחקר אינו מוכיח את קיומו או את אי-קיומו של קשר כנ"ל. ד. אף אחת מהאפשרויות הקודמות אינה נכונה (פרטי והסבירי). זהו. אני מבטיח שאם אקבל תשובה, אפסיק להציק לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר לא מצא קשר סטטיסטי מובהק בין רמת האגרסיביות של הילדים ובין מספר השעות בהן בילו מול מחשב. בהתחשב בעובדה שנבדקו ילדים עירוניים בשתי ערים גדולות בישראל, ניתן לשער כי במדגם גדול יותר ובאוכלוסיית מחקר גדולה יותר יתקבלו תוצאות שונות. זאת למרות העובדה שהתוצאות שהתקבלו לא היו מובהקות לחלוטין (כך שהשערתי שלי היא שאפילו אם נגדיל את המדגם לא נקבל תוצאות שונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שאיילת עשתה כמיטב יכולתה לענות ברצינות לשאלה שלי, אבל לאחר שקראתי כחמש פעמים את התשובה (ועדיין לא הבנתי), נאלצתי להגיע למסקנה המצערת שאנחנו כנראה פשוט לא מדברים באותה שפה. אם מישהו יוכל לתרגם את התשובה לעיל לשפה שאני מבין, אני אודה לו מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא ענתה ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, גלעד! ואם אכן כך הדבר, אין לי אלא לתהות: - בוצע מחקר שמטרתו היתה לבדוק האם יש קשר בין X ל-Y (נעזוב לרגע את הפרטים הספציפיים למקרה זה). - המחקר לא הוכיח שקיים קשר, ולא הוכיח שלא קיים קשר (כלומר, לא הצליח לענות על השאלה שאותה נועד לבדוק). - האם ניתן להסיק שבמחקר "התקבלו תוצאות מפתיעות"? שהתקבלו תוצאות בכלל? משהו מסתתר מבינתי כאן, או שבשפה שמדברים בה במדעי החברה יש למלים "מחקר" ו"תוצאות" משמעות שונה מזו שאני מכיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן - ציפינו לקשר בין X ל Y, אבל לא מצאנו אחד. הפתעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מצאנו לאו דוקא בגלל שהקשר לא קיים (הרי לא הראינו שהוא לא קיים)- אלא פשוט מפני שהמחקר נכשל בנסיון לענות על השאלה האם הוא קיים או לא. (הכשלון הזה יכול להיות מפתיע - אבל הוא צריך לעניין בעיקר את מי שתכנן, ביצע, וניתח את תוצאות המחקר - ולא את הציבור הרחב). למה הדבר דומה: יצאתי לערוך מחקר שיבדוק האם יש קשר בין הטמפרטורה בבאר-שבע לבין מצב הרוח של הקרנפים בקניה. ציפיתי ש*לא* יהיה קשר כזה. במשך חודש מדדתי מדי יום את הטמפרטורה בבאר-שבע. למרבה הצער, בגלל בעיות של תקציב וזמן, לא יכולתי לצאת לקניה ולראיין שם את הקרנפים. לכן, בסיכום המחקר שלי, בניגוד גמור לציפיותיי, *לא* מצאתי שאין קשר בין הטמפרטורה לבין מצב הרוח של הקרנפים. תוצאה מפתיעה? אתה אמרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי תיאוריות קיימות, ההנחה הייתה שאם נבדוק את הקשר בין אלימות ילדים לבין חשיפה למשחקי מחשב אלימים, נמצא קשר מובהק סטטיסטית. בדקנו את ההנחה הזו, וגילינו כי התיאוריות הקיימות שגויות - הקשר רחוק מלהיות מובהק סטטיסטית. אי לכך, הפרכנו את התיאוריות הקיימות. הפתעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון את פשר המושג "מובהקות סטטיסטית", הרי שהוא תכונה של *תוצאות הניסוי*, ולא של המציאות "האמיתית", שאותה אנחנו דוגמים (ושהיא, בסופו של דבר, מה שמעניין אותנו באמת). לכן נראה לי מוזר לנסח את התיאוריות הקיימות במונחים של תכונות צפויות של תוצאות המדגם שלנו. יותר סביר (בעיני, בכל אופן), שתיאוריה קיימת תטען משהו על המציאות - משהו כמו "יש קשר בין X ל-Y". ואז - התוצאות שנקבל בניסוי חדש יכולות לאשש את ההנחה הזו, להפריך אותה, או לא להיות מובהקות מספיק בשביל להחליט לכאן או לכאן (כפי שכנראה קרה במקרה זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובהקות סטטיסטית באה לפתור בדיוק את הבעיה הזו - לקשר בין התוצאות שמצאנו באוכלוסיה הדגומה לבין כלל האוכלוסיה. תוצאה מובהקת ברמה של 5%, למשל, מאפשרת לנו לטעון בביטחון של 95% שקיים קשר בין שני משתנים. דהיינו, אם נדגום את האוכלוסיה שלנו 100 פעמים, ב-95 מהן נמצא קשר בין שני המשתנים. בדיוק ההיפך ממה שטענת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרמת המובהקות הסטטיסטית מספיק נמוכה, אפשר לטעון לחוסר-קשר. איך לגישתך אפשר להוכיח שאין שום קשר בין שני משתנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער קצת שגלשתי לדיון הטכני במושגים סטטיסטיים - כיוון שבאמת אין לי מספיק ידע בנושא. אני מוכן לקבל בשמחה את הקביעה שלך, ובכל אופן מה שחשוב לצורך הענין שלי הוא ש*קיימת* דרך כלשהי להוכיח שאין קשר בין שני המשתנים. (אחרת, לפי קרל פופר, התאוריה שיש קשר אינה תאוריה מדעית קבילה). ובכן: האם במחקר זה רמת המובהקות הסטטיסטית היתה מספיק נמוכה? אם כן, הרי שאיילת היתה צריכה פשוט לענות "ב - המובהקות הסטטיסטית היא מספיק נמוכה, ולכן המחקר מוכיח חוסר קשר". במקרה זה התלונה היחידה שתהיה לי היא תלונתי המקורית - מדוע לא הופיעה המסקנה הזאת במלים פשוטות בגוף המאמר. אלא שאיילת נמנעת בעקביות מלענות "ב" (או כל תשובה אחרת) - ומישהו (גלעד) אפילו ענה בשמה "ג", מה שמלמד שהתשובה "ב" אינה מובנת מאליה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא ענתה ג'. בדיוק כמו שהיא לא תתחיל להסביר עכשיו על H0 ו-H1 ומיני תרגומות סטטיסטיות. תראה, בינינו? הפרשנות הסטטיסטית-מחקרית-מדעית, לא ממש מהותית לכל המאמר. מה שחשוב לדעת היא הידיעה החברתית שילדים שיושבים ומשחקים 15 שעות ביממה דום או קווייק או קארמגדון או דלתאפורס או בלאק אנד ווייט, לא יגדלו לתוך עבריינות ומסגרת אלימה *בגלל* ששיחקו במשחקים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אין אפשרות להציב "יש השפעה" כ-H0, ו"אין השפעה" כ-H1, ולבחון עד כמה מובהקת טענת ה"אין השפעה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אפשרות. המחקר לא בא לבדוק השפעה, אלא קשר. השפעה אפשר לבדוק על ידי ניסוי. סקר כזה יכול למצוא מתאם סטטיסטי, שלא מעיד על סיבתיות (א' גורם ל-ב'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר אמנם בודק קשר, אבל מניח השפעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר לא מניח השפעה. המחקר בודק קשר. החוקר שיער השערה. הניח הנחה. הנחת מחקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[אותה השאלה של דובי, רק עם "קשר" בכל מקום שדובי כתב "השפעה"]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא - אם תביט על הלוגיקה מאחורי מבחני מובהקות סטטיסטיים, תראה שאין דרך להוכיח ''חוסר קשר מובהק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - לא ניתן להפריך את התיאוריה כי "קיים קשר". אינני יכול לשפוט אם טענה זו נכונה. אבל אם היא נכונה המשמעות היא מרחיקת לכת. הזכרתי קודם את קרל פופר (Karl Popper, 1902-1994). פופר היה פילוסוף של המדע - מחשובי ההוגים בתחום. סיכום מפורט של חייו, ובעיקר של פועלו, ניתן למצוא כאן: (ארוך, ובאנגלית, לצערי. לא הצלחתי למצוא משהו בעברית). אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את פופר היתה שאלת ההבחנה בין מדע ובין מה שאינו מדע (אף שעשוי להתחזות לכזה). פופר טוען כי הקריטריון להבחנה בין תאוריה מדעית לתאוריה שאינה מדעית הוא ה"ניתנות להפרכה" (falsifiability) שלה. כלומר - האם ייתכן מאורע שהתרחשותו תפריך את התאוריה (התאוריה טוענת שמאורע כזה אינו אפשרי). אם ייתכן מאורע כזה - התאוריה היא מדעית. אחרת - לא. דוגמה לטענה מדעית לפי קריטריון זה: "כל העורבים שחורים" (ניתן להפריך ע"י מציאת עורב לבן) דוגמה לטענה שאינה מדעית: "יש אלוהים" (כל מאורע שהוא ניתן להסבר במסגרת התיאוריה - לכן אי אפשר לסתור אותה). עד כמה שידוע לי, הבחנה זו שהציע פופר מקובלת, כיום, על מרבית הקהילה המדעית. האמירה לפיה תאוריה כלשהי אינה ניתנת לסתירה, שקולה לפיכך לאמירה שאין זו תאוריה מדעית כלל. לסיום עלי להודות שאין לי השכלה פורמלית בפילוסופיה. לכן אם נפלו אי-דיוקים באופן שבו הצגתי את הדברים, אני מתנצל מראש, ואשמח אם יתקנו אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד מאוד, להכניס את פופר לדיון. פופר מהווה בעיה גדולה לחוקרים במדה''ח, כיוון שאכן מדה''ח נמצאים במאבק כדי להוכיח את ''מדעיותם''. פופר היה שולל את מדה''ח מכל וכל (הוא שלל בזמנו מדעים הרבה יותר מדוייקים ממדה''ח כ''לא-מדע'' או ''לא-אמפירי''). אני אישית מנסה להרים את תרומתי הצנועה לקידום מעמד מדה''ח כמדע אמפירי, ע''י תגובות באייל שמבהירות את מה שמאחורי אמנות הניתוח הסטטיסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי עוד קצת על פופר בהקשר של מדה"ח, ולא מצאתי בשום מקום אמירה גורפת שלו כי מדה"ח אינם מדע1. אדרבה, מצאתי מראי מקום למאמרים של פופר העוסקים במדה"ח, ולפחות מהכותרות לא נראה לי שהיחס שלו היה שלילה מוחלטת. על כל פנים, *אני* אינני שולל עקרונית את מדעי החברה כמדע אמפירי, ובלבד שהשיטות המשמשות בהם עומדות במבחן הקבילוּת המדעית. דומני שהבעיה נוצרת כאשר חוקר בתחום מדעי שהוא בהגדרתו "לא מדוייק" מבקש לטעון טענות איכותיות (להבדיל מכמותיות). במצב זה ייקלע בהכרח החוקר לקושי להוכיח את טענתו. כדי להתגבר על בעיה זו, אני מציע, בפשטות, לנסח את מסקנות המחקר במונחים כמותיים. לדוגמה, הייתי שמח לראות מסקנה כזו: "ברמת בטחון סטטיסטית של 95%, מקדם המִתאם2 בין שני המשתנים שנבדקו, הוא בתחום שבין 0 לבין 0.1+" (את המספרים סתם המצאתי - אני מניח ש-0.1 נחשב למקדם מתאם נמוך). או, כאשר מציגים את המחקר לציבור הלא-מקצועי: "ברמת סבירות גבוהה, הקשר הוא חלש או שלא קיים כלל". היתרונות בצורה זו של ניסוח המסקנות: - ניתן (כך אני מניח3) לגזור מסקנה כזאת מהנתונים בשיטות סטטיסטיות מקובלות, ולכן המסקנה עצמה אינה נתונה לוויכוח. - המסקנה מנוסחת במונחים חיוביים (מה המחקר מצא, ולא מה המחקר לא מצא) - המסקנה, על אף היותה כמותית ולא איכותית, עשויה להיות (אם המספרים "טובים" מספיק) בעלת משמעות (ואף יכולה לשמש לצרכים מעשיים). אם חוקרי החברה ידבקו בשיטה שהצעתי, הם יוכלו אולי לנער מעליהם נודניקים כמוני (ואנשים רציניים כמו פופר), ולהתרכז במה שמעניין אותם באמת: נושאי המחקר שלהם. --- 1 כפופריסט, עלי להודות שהעובדה שלא מצאתי אמירה כזו אינה מוכיחה שהיא לא נאמרה. 2 ככה אומרים "קורלציה" בעברית, נכון? 3 זו הנחה חשובה, ואני מקווה מאוד שהיא נכונה. אני מודע לכך שהשיטה הסטטיסטית להסקת מסקנה מסוג זה שונה מהשיטה המשמשת ל"קבלה" או דחייה" של השערת-האפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תהיה פופריסט אמיתי עד שלא תקרא את The open society and its enemies, 1946 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילת, אני מבין שמה שמעניין אותך הוא הקשר בין משחקי מחשב לאגרסיביות, ולא מתודולוגיות של עריכת מחקרים והסקת מסקנות. אותי דווקא מעניין יותר הנושא השני (ולא שאני מזלזל חלילה בחשיבותו של הראשון). אני חושב שחוסר העניין שלך בנושא השאלה שלי אינו פוטר אותך מלענות עליה. מי שעורך מחקר - בכל תחום שהוא - ומסיק ממנו מסקנות, חייב לפעול לפי כללי היסק בסיסיים ואוניברסליים, וחייב להיות מסוגל להסביר מהן מסקנותיו, וכיצד הגיע אליהן. השאלה שלי בפירוש אינה נוגעת לפרטים הטכניים של הסקת המסקנות הסטטיסטית. אני סומך עלייך בעניין הזה (בין היתר מחוסר ברירה - אני לא יודע הרבה סטטיסטיקה). השאלה נגעה למסקנות עצמן: האם הוכח שיש קשר, הוכח שאין קשר, או לא הוכח אף אחד מאלה. זאת לא שאלה קנטרנית. זאת שאלה לגיטימית, ואפילו בסיסית. האפשרויות שהצגתי מכסות את כל טווח התשובות האפשריות מבחינה לוגית. אני מתקשה להבין מדוע את מתעקשת שלא לענות על השאלה (ואף טורחת להכחיש את התשובה כשמישהו עונה בשמך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרויות שהצגת לא מכסות את כל טווח התשובות האפשריות מבחינה לוגית. או שלא הבנת את שאלת המחקר, או את משמעותה של שאלת מחקר בכלל. ההשערה הרווחת (נקראת H0) גורסת כי אפשר לטעון כי יש קשר בין שני המשתנים. ההשערה החדשנית (להלן H1) לא טוענת שאין קשר בין המשתנים, אלא את הדברים הבאים: א. לא בטוח שיש קשר ב. אם יש קשר, הוא לא בהכרח חזק כל כך ג. לא ניתן לטעון לקיומו של קשר כזה ברמת מובהקות מספקת. אתה משתמש במילה "לוגי" בפזרנות. "לוגיקה" ו"סמנטיקה" הן לא רק מלים יפות שניתן לעטות על עצמך כדי לשוות תוקף לטענות. לוגיקה וסמנטיקה הן הבסיס למחקר מדעי, ולניסוח טענות, השערות, מסקנות. שני רעיונות כל כך עדינים, ועם זאת חזקים דיים כדי להפוך תפיסות עולם על פיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף. אני השתמשתי במילה "לוגי" *פעם אחת* (ואת המילה "סמנטיקה" לא עטיתי על עצמי כלל). לקרוא לזה "פזרנות" זו, במקרה הטוב, הגזמה. כשאמרתי שהאפשרויות שהצגתי מכסות את כל הטווח מבחינה לוגית, התכוונתי למשמעות הבאה: אם נסמן ב- A את הפסוק "המחקר מוכיח שיש קשר..." וב- B את הפסוק "המחקר מוכיח שאין קשר...", ניתן לכתוב את שלוש האפשרויות באופן הבא: א. A ב. B ג. לא A וגם לא B ע"פ הלוגיקה המתמטית (וגם סתם משיקולי היגיון בריא), אחת מהטענות הללו היא בהכרח נכונה[*], יהיו אשר יהיו ערכי האמת של A ו-B. (ובמלים מפוצצות: הדיסיונקציה של שלוש האפשרויות הללו היא טאוטולוגיה). המשמעות של "שאלת מחקר" כפי שאני מבין אותה היא: "השאלה שעליה נועד המחקר לענות". נא לתקן אותי אם יש לי טעות נוראה בהבנה הזאת. אני סברתי לתומי, שאחת משאלות המחקר במקרה זה היתה: "האם יש קשר בין רמת האגרסיביות לבין מספר שעות המשחק במחשב אצל ילדים". לשאלה הזו יכולות להיות שתי תשובות: "כן" ו"לא". המחקר יכול להצליח, בכך שיספק את אחת התשובות הנ"ל, או לא להצליח (בכך שיענה "אולי"). לחילופין אפשר היה לשאול "מה עוצמת הקשר" (סליחה על המינוח הלא-מקצועי), ואז התשובה צריכה היתה להיות נתון מספרי כלשהו, עם טווח שגיאה. אינני רואה הרבה תועלת במחקר ש"שאלת המחקר" שלו מנוסחת באופן שאת/ה ניסחת אותה. גם אם נתעלם מהמלים "אפשר לטעון כי" בתיאור H0 (שהופכות את ההשערה לחסרת משמעות לחלוטין, כפי שכבר הערתי), הרי ש-H1 מנוסחת במונחים של "מה אפשר (ובעיקר מה אי-אפשר) להסיק מהנתונים", ולא של "מה נכון". שאלת המחקר צריכה להיות שאלה על *המציאות*, לא שאלה על תהליך הסקת המסקנות מהמחקר עצמו. בניסוח שלך, קבלת ההשערה H1 משמעותה שלא נוספה לנו שום אינפורמציה על המציאות, ולכן המחקר כולו הופך לחסר תועלת. אשמח אם איילת תהיה מוכנה להציג את שאלת המחקר שלה כפי שהיא ניסחה אותה. ---- [*] א. ו-ב. יכולות עקרונית להיות שתיהן נכונות - אבל במקרה שלנו ברור שלא זה המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. דבר ראשון תיקון: שאלת המחקר אינה "השאלה שעליה נועד המחקר לענות" אלא, השאלה אותה מציג החוקר ובעזרת המחקר ינסה להתמודד איתה. שאלת המחקר שהוצגה היתה: האם ישנו קשר בין חשיפה למשחקי מחשב בכלל ולמשחקי מחשב אלימים בפרט ובין גילויים של אגרסיביות ותוקפנות בקרב ילדים בגיל בית הספר היסודי? על מנת להתמודד עם השאלה, הועלו השערות מחקר שהיו: - ככל שילדים יבלו זמן רב יותר ביום מול המחשב, כך יפגינו יותר דפוסים אגרסיביים בהתנהגותם היום יומית לעומת ילדים ששוהים פחות שעות. - ילדים שמשחקים בעיקר במשחקים הנחשבים "אלימים", יגלו יותר דפוסי אגרסיביות מאשר ילדים שמשחקים במשחקים אחרים. - ככל שמתמעטת המעורבות של מסגרות החינוך הפורמליות (קרי, ההורים ובית הספר) בכל הנוגע לבחירת התכנים המצויים על המחשב, כך תעלה נטיית הילד לבחור במשחקים אלימים. בניגוד לדעתך, אין תמיד אפשרות לענות על שאלת מחקר בכן או לא וזאת הסיבה שיש צורך בניסוח השערות המחקר - על מנת לנתב את הדברים לכיוון מסוים. בהתחשב בעובדה כי זהו מחקר במדעי החברה ולא במדעי הטבע אין אפשרות להגיע לרמת הדיוק לה אתה מצפה. ובנוגע להערת הסוגריים שלך - מדוע ברור לך שלא יכול להיות ששתי ההשערות נכונות? הרי פילפילון הסביר לך בדיוק כיצד מצב כזה אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון, אבל אני מתקשה לראות מדוע הוא מהותי. מדוע החוקר "מנסה להתמודד" עם השאלה, ולא פשוט מנסה לענות עליה? מה התועלת ב"התמודדות" עם שאלה - אם אין בסוף תשובה? השאלה עצמה כפי שניסחת אותה דומה מאוד לניסוח שלי (שהיה במודע מקוצר). זאת אכן (לדעתי) שאלה טובה וראויה למחקר. השערות הן מרכיב חיוני במחקר מדעי, ובלבד שהן בסופו של דבר מוכחות או מופרכות. אינני רואה טעם בהעלאת השערת מחקר, אם בסיכום המחקר ההשערה נותרת בלתי-מוכחת ובלתי-מופרכת (אלא, אולי, רק מופרחת). בתגובתי האחרונה ציינתי שאינני דורש בהכרח תשובת כן/לא - וגם תשובה כמותית היא בעלת משמעות (ואפילו יש מקום לשולי טעות שנובעים הן מרמת הדיוק המוגבלת של הנתונים עצמם, והן משיקולים סטטיסטיים). אינני מצפה לרמת דיוק ספציפית כלשהי - אלא רק לכך שרמת הדיוק תוגדר במדויק (או לפחות בערך). במקרה זה (של תוצאה כמותית) ראוי לנסח מראש גם את השאלה במונחים כמותיים. A ו B בטיעון שלי לא היו שתי השערות, אלא שני היגדים על המחקר ("המחקר הוכיח שיש קשר", ו-"המחקר הוכיח שאין קשר"). קשה לי להאמין שמחקר כלשהו (אפילו במדעי החברה[*]) יוכל להוכיח בו זמנית גם שקיים קשר בין שני משתנים, וגם שלא קיים קשר כזה. ---- [*] לא הצלחתי להתאפק מלהשחיל את העקיצה הזאת. אני מקווה שהיא תתקבל ברוח טובה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאיפסילון מנסה לשאול זה פשוט "בעברית, מהי מסקנת המחקר?". "רמת מובהקות נמוכה" היא תשובה טובה לגבי סטטיסטיקאים וחברי מדעי החברה, וקצת פחות לאנשי מדעי הטבע (שלא למדו סטטיסטיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רמת מובהקות נמוכה" = מאוד מאוד בערך ולא באופן ברור. מדעים לא מדויקים וסטטיסטיקה הם כלים שמאוד עוזרים להציג טענות לא מדויקות באופן הנראה מדעי ומדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זוהי מסקנה מוטעית, הנובעת מדיון חובבני בסטטיסטיקה. כפי שציינתי למעלה, כל רמת מובהקות שהיא מתחת לסף שהגדיר החוקר כסף הבטחון בממצאים, היא דחיית קשר. דהיינו, אם כחוקרת הגדרתי בטחון של 95% בממצאים, שמתחתיו אני דוחה קשר בין המשתנים, הרי שבטחון של 94% אינו מספק אותי. "רמת מובהקות נמוכה" כמוה כחוסר מובהקות מוחלט - לא הגעתי לסף ה-95% שהגדרתי, ומכאן שאינני יכולה לבטוח בממצאים באופן מספק ולהכליל אותם לכלל האוכלוסיה. "מאוד בערך ולא באופן ברור" הוא חוסר קשר, או - אינני יכולה להכליל בבטחון את הקשר שמצאתי בין המשתנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד משתמשים ב"רמת מובהקות נמוכה" כמושג המעיד על *חוסר הצלחה* במציאת קשר, השימוש הוא נכון(לדעתי). אם משתמשים ב"רמת מובהקות נמוכה" על מנת להראות ש"יש רמז לקשר" או "הצלחתי להוכיח קשר מסוים" אז השימוש הוא לא נכון ונועד למטרות טישטוש תוצאות לשם אישוש טענה החביבה על החוקר. אם אני מבין נכון את מה שהחוקרת מנסה להגיד לנו(והיא כמובן תתקן אותי אם אני טועה) אז היא לא מדברת על אף אחד ממצבים אלו. היא אומרת שהיה צפוי (על פי מחקרים קודמים) שיאושש שוב הקשר ב"רמת מובהקות גבוהה/מספקת". מכיוון שתוצאות המחקר מראות רק "רמת מובהקות נמוכה" הדבר מחליש (לא מפריך) את הטענה לקשר ב"רמת מובהקות גבוהה/מספקת". "אינני יכולה להכליל בבטחון את הקשר שמצאתי בין המשתנים" היא המסקנה שגם החוקרת עצמה הגיעה אליה, עד כמה שאני הבנתי. כמובן שניתן גם להתוכח על מהימנות המחקר הספציפי והאם באמת מחקרים אחרים כן/לא הצליחו למצוא קשר, אבל זה נושא אחר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מאיפה נובע הפקפוק שהבעת בסטטיסטיקה ככלי מחקר אמפירי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבעתי פיקפוק בכלי עצמו אלא בדרך הלא ראויה שמשתמשים בו, פעמים כה רבות, במחקרים פסודו אקדמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי מתשובתך נרמז שהמחקר הנוכחי הוא פסאודו-אקדמי, ואני לא אלך כל-כך רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" אם כי מתשובתך נרמז שהמחקר הנוכחי הוא פסאודו-אקדמי..." היכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לביקורת שהבעת על המאמר, חשבתי שלזה רמזת. איתך הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין על מה לסלוח :) כמו שאמרתי מספר פעמים, הביקורת שלי היתה יותר כלפי המאמר ומסקנותיו הבלתי מבוססות ולא כלפי המחקר (אותו מעולם לא ראיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שמדעים לא מדוייקים מנסים להשתמש בסטטיסטיקה כדי להציג מידע באופן הנראה מדויק? אם תבחן כל מחקר כמותני במדעי החברה, תראה שיש לא מעט עיסוק בשאלת המהימנות והתקיפות של המבחנים, וניתנים מדדי קורלציה שונים (שתמיד נמוכים מ-1). יהיה זה חוקר חברה מוזר ביותר שיטען לדטרמיניזם ודיוק במחקריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלי לא נאמרה ביותר מדי רצינות והיא בעצם ציטוט של מרצה לסוציולוגיה שהיה לי לפני מספר שנים. אין לי שום דבר נגד סוציולוגיה* ונגד ההגדרה הראויה למחקרים כמותנים. הבעיה היא שרבים משתמשים בהיות "מדע לא מדויק" (אהמ..) - לא מדויק וע"י כך מתרצים את אי דיוקם שלהם. אכן יהיה זה חוקר חברה מוזר ביותר אשר יטען לדטרמניזם ודיוק במחקריו (ובצדק). אך זה לא יהיה כה נדיר למצוא סוציולוג* עצלן אשר מתרץ את אי דיוקיו (הלא לגיטימיים) באופי מקצועו. מדעים לא מדויקים הם לפעמים מדויקים יותר מהמדענים הלא מדיקים אשר עוסקים בהם. --------------------------------- * או כל מדע לא מדויק אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא ''ב'', כך אני חושב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |