בתשובה לדב אנשלוביץ, 11/04/17 18:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיות הטכנולוגיות אינן רק ברמת החומרה אלא בעיקר ברמת ההבקרה על החומרה. לדוגמא: בעיית החומרה של מטוסים ניפתרה עשרות שנים לפני האחים רייט (כלומר היו מנועים מספיק חזקים כדי לקיים כוח עילוי שיחזיק את המטוס באוויר) אבל - למרות זאת - המטוסים היו מתרסקים מספר שניות לאחר ההמראה כי לא בנו מערכת בקרה יעילה על התנועה שלהם. מה שהאחים רייט עשו היא תיכנון ובניה של מערכת בקרה על התנועה שתימנע איבוד יציבות התנועה באוויר. עכשיו תחשוב על מצב בו נחילים של עשרות אלפי כלי רכב אוויריים נעים זה ליד בנתיב ווירטואלי שאינו מסומן בבירור. צריכים למנוע התנגשויות בתוך הנחיל. זו סיבוכיות מיחשובית איומה ונוראה. יקח עשרות שנים למצוא לה פתרון ריאלי, זאת אפילו בתנאים אופטימליים. תסתכל בסרטונים על רובוטים "דמויי אדם" ותראה שלמות ההשקעות הגדולות הקואורדינציה של התנועה שלהם פתטית. ניהול נחילי כלי תנועה אווירית של עשרות אלפי כלי רכב היא בעיה מסובכת בהרבה. כבר אמרתי שיהיו גופים רבים בעלי אינטרסים כלכליים שנישכרים ממצב התנועה הקיים. היום גופים כאילו משפיעים על התנהלות השלטון. אין מה להשוות בין כוח ההשפעה הפוליטי של חברות לכירכרות לבין כוח ההשפעה שיש לחברות תחבורה מודרניות. לכן מצב אופטימלי לפתרון הבעיות הטכניות הסבוכות (שדורש תיקצוב וחקיקה) - לא יתקיים שנים רבות. אני מעריך שפתרון ריאלי יקח בין 100 שנה ל- 200 שנה. עד אז כלי רכב אוויריים יהיו בכמות קטנה מספיק כדי שבעיית הקואורדינציה ביניהם לא תתעורר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה טועה כמעט בכל דבר שכתבת אבל אין לי עניין להיכנס לכך עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציפורים עם המוח הקטן שלהן הצליחו לםתור את הבעיה הזאת לא רע בעזרת כמה חוקים (לוקאליים) פשוטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה פרסם הצבא האמריקאי בגאווה סרטון של נחיל דאונים שהתנהל עצמאית "לראשונה". גם בחוקים שנראים פשוטים עלול להסתתר אתגר או סיוט. אין רובוט שיכול לנוע ב-20 קמ"ש על רגליו ולבעוט ב- 150 קמ"ש לכיוון הנכון ואין באופק אף קבוצת רובוטים שתנצח קבוצה אנושית למרות שכדורגל זה משחק של ציפורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין רובוט שיכול לנצח שחקן אנושי בגו. או שיש כבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גו שחמט וכדומה מסתמכים על מספר פרמטרים קטן. תנועה בשטח עלולה להזדקק להרבה יותר פרמטרים מאשר במשחקי שולחן וזה מסבך את יכולת התיכנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה תכנות? המתכנתים הם חיה נכחדת בבעיות מסוג זה, אין אף מתכנת שמבין איך מחשב הגו מנצח, אין בגוגל מסמך המתאר את אלגוריתם הנצחון בגו, אין איש QA שעוקב אחרי מהלכי המחשב ויכול לאבחן שהוא עשה טעות. המחשב הגיע לבד לדרך לנצח. הבעיה של המחשבים שחקני הכדורגל, היא כפולה גם חומרה (אין רובוט עם יכולות של רגליים אנושיות), וגם תוכנה, אבל הבעיה הראשונה קשה היום הרבה יותר. אם היו למחשב רגליים אמיתיות, וסימולטור טוב להפעיל אותן בו, הוא היה מנצח את מסי ורונלדו מהר מאוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתכנת הוא, בין השאר, מי שבונה את הסימולטור. מילא כדורגל. נסה לחשוב על אימון של מכונית אוטומטית. צריך לעשות את זה במדינות עולם שלישי כדי לספק לה בשר תותחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש תוכנה מנצחת של משחק גו (כך אומרים לפחות) הרי יש מי שתיכנת אותה. זה שהאלגוריתמים לא פורסמו לא אומר שהם לא קיימים. יש אלגוריתמים שמשלבים שיקולים אלגוריתמים יחד עם אלגוריתמים "אנליטיים" של "לימוד עצמי". האלגוריתמים של "לימוד עצמי" אינם עוסקים בשאלה מהסוג "למה זה עובד" (בשאלה "למה זה עובד" דנים האלגוריתמים האנליטים. האלגוריתמים של "לימוד עצמי" מסיקים ממספר עצום של נסיונות מה עובד טוב יותר (לא שואלים למה זה עובד טוב יותר אלא עושים רק _מבחן תוצאה_. נאמר, עושים מליון ניסיונות ב"מרחב נסיונות שמוגדר על ידי מעט מאוד פרמטרים, זאת כאשר הערכים של הפרמטרים חופשיים לבחירה". רואים לפי התוצאות איזה נסיון הצליח יותר. הניסויים הם על ידי ששני מחשבים משחקים זה עם זה בלי התערבות מבחוץ, הותרת המשחק למחשבים בלבד ללא התערבות מאפשרת המון נסיונות. אחר כך, בהמשך למציאת מסע או קונפיגורציה שזכו להצלחה (במבחן הניסויים הרבים) — משקללים ניסויים נוספים. כך פותחו משחקי מחשב מסוג שש בש ומסוג שחמט. מה שציינתי בתגובה קודמת הוא שכאשר מדובר בנסיעה יש המון פרמטרים וזה מה שמקשה על פיתוח תוכנה בשיטה של "לימוד עצמי". אבל כרגע הניסויים די מעודדים לגבי הצלחה בעתיד. לגבי רגליים של שחקני כדורגל, זה לא קשור. הרכבים הרובוטים משתמשים באותה טכנולוגיה של תנועה כמו שיש לרכבים רגילים, אין שם רגליים אלא רק גלגלים וכן צירים שעליהם מורכבים הגלגלים ועוד שלד ראשי שעליו מותקנים הצירים של הגלגלים. (באופניים דו גלגליים אין צירים שמופרדים מהשלד הראשי, יש סידור אחר. בכל מקרה רגליים אינם רלוונטים כרגע לרכבים של הסעות, הטכולוגיה היא של גלגלים. רובוטים עם רגליים קיימים אבל הם לא רלוונטים לתחבורת המונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול לענות בפירוט (במיוחד מכיוון שאני כותב בטבלט וזה עינוי קטן). רק שתי הערות : (1) תנועת ציפורים באמצעות כנפיים ומשקל סגולי נמוך אינה פתורה בכליעד היום בכלי רכב אוויריים. (2) הצפיפות בתוך להקת ציפורים נמוכה יחסית אם מביאים בחשבון את הגודל של כל ציפור ואת מהירות התנועה שלה (אני צריך להגדיר כאן מושג מכני-מתמטי חדש שאקרא לו _צפיפות דינמית_ אבל אני מסתפק באיזכור של גודל הציפור ומהירות תנועתה שהם פרמטרים בתוך הגדרה כזו, גם המשקל הסגולי של ציפורים יכול לשמש פרמטר לעניין הצפיפות הדינמית שהרי משקל סגולי נמוך פירושו הפחתת כוחות התנע המופעלים על כלי התחבורה כאשר מנסים לתמרן תנועה של כלי כזה). הנמר גם הפנה אותך לקשיי מימוש עכשוויים בניהול נחילי רחפנים. לכן האופטימיות שלך בנוגע לפתרונות טכנולוגיים לבעיית הצפיפות בנחילי תנועה כנראה אופטימיות מוגזמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |