בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/04/17 9:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא סביר מבחינה אנרגטית שרחפנים שיכולים להרים מאות קילוגרמים יהיו זולים ויעילים יותר ממכוניות או רכבות. לפחות כל עוד לא יימצא מקור אנרגיה ומנוע שמנצל אותו שעדיין לא מוכר לנו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רחפן שיכול להרים מאות ק"ג זה לא מסוק? חבר שואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. אתה יודע כמה עולה שעת טיסה במסוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אני לא מתווכח,רק לא הבנתי למה אתם מכנים זאת רחפן ועוד עתידי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובר דווקא מסכימים עם דב אנשלוביץ. להערכתם, עוד לפני שנת 2030 מכוניות מעופפות אוטונומיות יכנסו לשימוש מסחרי. הם כמובן לא גורם אובייקטיבי, אבל בכל זאת הדו"ח לעיל די משכנע ומכסה את כל הבסיסים (ייתכנות, יעילות אנרגטית, בטיחות, תנאי מזג-אוויר, עלויות, רעש וזיהום, בקרת תנועה, תשתיות המראה-ונתחיתה וכו'). אני לא יודע אם זה יקרה או לא, ואם כן מתי - אבל נראה שהתפתחות כזו בעתיד הקרוב היא עניין אפשרי וסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מסתמכים שם על טכנולוגיה שעדיין לא ממש קיימת ובונים הרבה עליה. קראתי רק את החלק הראשון (בטיחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל-DEP? אם כן, אני לא חושב שזו טכנולוגיה חדשה, אלא קונספט הנדסי ותיק (לפחות בלי ה-E). אולי שימוש שלו בהקשר הזה הוא תכנון נוראי שבסוף יכשל (אני יודע קצת פחות מכלום על הנדסה מכנית ואווירודינמיקה), אבל לא נראה שמדובר באיזו פריצת דרך קריטית שהם סתם-ככה מניחים שתתרחש. (ביקורת בדבר הסתמכות על טכנולוגיה לא קיימת מעוררת אסוציאציה ברוח הדברים של "ההנעה תתבסס על אנטי-כבידה עם מנוע היתוך-קר כמקור אנרגיה עיקרי", וזה לא המצב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהמצאתי את זה. שיט. (זה קרה לי הרבה פעמים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומד להכנס לשירות בדובאי די בקרוב: https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/20... אגב, אני לא חושב שזה באמת הפתרון. עלות האנרגיה גבוהות מדי, לעומת רכב רגיל; ושטח החניה הנדרש גדול מדי. בעיית הפקקים די תעלם כשהתנועה כולה תהיה אוטונומית – פחות תאונות; פחות רווחים בין רכבים (מי צריך לשמור מרחק אם הרכב שלך בולם בתוך מילי-שנייה מתחילת הבלימה של הרכב לפניו, כי הם מחוברים בתקשורת רציפה); חלוקת עומסים מדוייקת יותר בין דרכים שונות (אתה לא בוחר את המסלול); בעתיד הלא-רחוק, הגדלת נפח התנועה בכביש ע"י נסיעה צפופה יותר לרוחב (על כביש דו-מסלולי כיום יכולים לנוע בקלות שלושה רכבים זה לצד זה, אם אין חשש מהתנגשויות בשל נסיעה לא זהירה); פחות זמן לחיפוש חניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שכשהתנועה תהיה כולה אוטונומית הדבר יביא לשיפור עצום בבעיות הצפיפות והפקקים, אבל שמתבוננים במה שקורה סביבנו התחושה היא שלא די בכך, וגם עם השיפור העצום הזה לא נוכל להתחרות בגידול הרב במספר המכוניות. אני זוכר את פתיחת כביש עוקף קריות בסביבת מגוריי לפני זמן לא רב. זה היה מין חולץ פקקים אדיר ששחרר את הפקק הקבוע מהצ'ק פוסט צפונה. אבל היום כשנקלעים לעוקף הזה בשעות העומס בחיפה, נמצאים בפקק. המכוניות ממש עומדות, ומשתמשי הוויז נעים בתוך כל מיני סימטאות בין בתי מלאכה ומוסכים, סמטאות שמעולם לא ידעו שהן קיימות. זה נראה כמלחמה חסרת תקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון הוא תחבורה ציבורית. אבל למה שמישהו ירצה לסוע בתחבורה ציבורית? סיפור, להגיע לתחנת הרכבת, לחכות לרכבת של השעה הנכונה, ולהגיע מתחנת היעד אל היעד הממשי, שבדרך-כלל לא מאוד קרוב לתחנה... אלא ששוב, מכוניות אוטונומיות ישנו את פני התחבורה באופן קיצוני יותר ממה שרובנו משערים כעת. כל סדרה של רכבים אוטונומיים על הכביש הופכת, למעשה, לרכבת מבחינת היעילות התחבורתית שלה; כדי "לעלות על הרכבת" אתה נכנס לרכב האוטונומי ונותן לו להסיע אותך עד לכביש הראשי, שם הוא מצטרף לאחת מסדרות רבות של "רכבות". בחלק מהמקרים, שימוש במשאיות ייעודיות יהפוך את הרכבות הללו ליעילות במיוחד מבחינה אנרגטית, משום שמרבית התנגדות האוויר תטופל על-ידי אותה משאית "קטר". ו"ירידה מהרכבת" היא פשוט התנתקות מהשיירה. התוצאה - הרבה, הרבה פחות פקקים, אם נתיב אחד בכל כביש שמור דו-מסלולי ל"רכבות" כאלה. הנה אחד ההסברים על הטכנולוגיה: https://motherboard.vice.com/en_us/article/autonomous... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, איני חולק על כך שמכוניות אוטונומיות מהוות קפיצת מדרגה בבפתרון בעיית הפקקים, אבל טענתי שבמלחמה עם ריבוי המכוניות וריבוי האוכלוסיה לא יהיה די בכך כי בסופו של דבר מערכות הכבישים מהוות מגבלה והן גם יקרות וגם פוגעות בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מה שאתה מתאר זה לא בדיוק "תנועה אוטונומית" קלאסית, לא? כלומר היא אוטונומית במובן שהיא מתנהלת ללא מעורבות אדם, אבל היא לא אוטונומית במובן שיש תיאום בין המכוניות. למיטב ידיעתי (הדלה), כל כלי הרכב האוטונומיים שמוזכרים בחדשות וכו' פועלים באופן עצמאי לחלוטין, בלי תקשורת ביניהם או בקרה מרכזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי "אוטונומי" אינו המונח המדויק כאן, אבל הכוונה היא לדבר הכללי יותר – נהיגה ללא יד אדם. כפי שאני רואה את זה, השלב הראשון יהיה כלי רכב אוטונומיים שישתלבו בתנועה אנושית-ברובה, ובהמשך אוטומטית-ברובה. השלב השני יהיה תנועה אוטונומית עם תקשורת בין הרכבים. זה לא שונה מאוד מסימני איתות, צופרים, ואורות-בלם ברכב הנהוג ביד אנושית: הנהגים מסמנים זה לזה מה הם מתכוננים לעשות. אבל כשהנהגים הם מחשבים, התקשורת יכולה להיות עשירה (ומהירה) בהרבה, ולכן ניתן לשתף פעולה באופן פורה מאוד. השלב הזה יתחיל, למעשה, עוד לפני שהתנועה תהיה אוטומטית ברובה; פרוטוקולים שונים נכתבים כבר כיום, כדי שרכב אחד יוכל לדווח לאחרים על בעיות בתנועה, למשל. השלב הבא יהיה בקרת תנועה (רמזורים, בעיקר) שמשתתפת בדיאלוג. אם רכב יודע מספיק זמן מראש מתי יהיה אור ירוק ברמזור, הוא יכול להתאים את מהירותו כדי שלא יצטרך להאט כלל כשהוא מגיע לצומת; ואם הרמזור יודע כמה רכבים מגיעים מכל כיוון, הוא יוכל לנתב את התנועה טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר יהיה למנוע מהאקרים לשבש את כל המערכת? תקשורת בין המכוניות פירושה שכל אחד יכול להזין מידע למערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שתקשורת בין הבנקים משמעותה שכל אחד יכול להזין מידע למערכת? תן לטכנולוגיה המודרנית קצת יותר קרדיט מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא שמת לב, אחד הנושאים החמים בשנה האחרונה הוא מה שנקרא blockchain, כלומר שימוש בטכנולוגיות שהתפתחו ממטבעות מבוזרים כגון ביטקוין לשיתוף מידע וחישובים מבוזרים בין שחקנים שונים. אחת היוזמות בתחום היא Hyperledger שנוצרה ביוזמת קרן לינוקס (Linux Foiundation: אוסף של חברות שבמקור התקבצו סביב פיתוח לינוקס. נציגות של חלקים מתעשיית המחשוב, באופן כללי). כמו שהשם מרמז, היישום הבסיסי של זה הוא ledger, ספר חשבונות, מבוזר שכל המשתתפים בו יכולים לסמוך עליו. כי מסתבר שההעברות בין בנקים שונים הן עניין יקר ומסובך גם בעידן האינטרנט. יש כל מיני חיבורים ישירים בין בנקים שונים, אבל העברות בינלאומיות הן עדיין עסק יקר. אז מה אתה צריך היום כדי לדבר עם הבנקים? ואיזה אישורים אתה צריך כדי לקבל כסף מלקוח של בנק כלשהו שאתה פוגש ברחוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא שמתי לב, שרשראות הבלוקים הללו לא עברו לידי לאחרונה. לא ברור לי מה אתה שואל בשורה האחרונה ואיך זה קשור לדוגמא שהבאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הבעיה של שני בנקים (או אולי אפילו כמה עשרות בנקים) שצריכים ליצור ביניהם חיבורים מאובטחים היא בעיה שונה. כך גם הבעיה של חיבור מאובטח בין בנק ללקוח של אותו הבנק (שהגיע לבנק ועבר תהליך מפרך. ולו מצד הבנק). יש כאן שתי מכוניות שפתאום פוגשות אחת את השנייה ואחת צריכה לסמוך על מידע של השניה. כל הקשר ביניהן צריך להיות מהיר. לכן זה דומה הרבה יותר לבעיה של העברת כספים בין אנשים שונים. עובד נהדר במזומן. הרבה פחות טוב בכל מיני שיטות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שזו לא בעייה טריויאלית, אבל אני משוכנע שהיא פתירה בטווח הקרוב בינוני. אני יכול להבטיח לך שעובדים על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדים על זה. כבר שמעתי על יצרן אירופאי מוביל שהסתיר מקרה שבו האקרים הצליחו לפרוץ למחשב המכונית החכמה (לא אוטונומית). נראה לי שקצת מתלהבים מהמהפיכה בטרם הבינו את המשמעויות וחלקן מבעיתות. מי שישלוט במערכת ההיגוי הבלימה וההנעה יכול להפוך את הרכב לכלי נשק. שליטה על הדלתות והחלונות יכולות להפוך את הרכב לתא כלא או בחום הארצישראלי למיקרוגל. וירוס של גוף עויין מסוגל לגרום לאלפי תאונות ואסון בקנה מידה גרעיני. מדובר בשאלות מרחיקות לכת- הרבה מעבר לזיהוי סכנה נתיב ומניעת התנגשות. חשוב מכך, בעיני מדובר בשאלות שיצרני רכב לא אמורים להחליט לגביהן אלא וועדה מקצועית או גוף נבחר. הפתרונות שהיצרנים עובדים עליהם (בהעדר תקן) לא מסתמכים על מבנה היררכי\ מרכזי שדרכו תתנהל התנועה. להערכתי כל יצרן עסוק במוצר או במשבצת שלו וההבדל בגישות יקבע בסופו של יום את סוג הפתרונות. A- מחשב מרכזי שמנתב את כלי התחבורה בזמן אמת. מערכת שתניע דמויי קרונות או חשמליות, תמנע התנגשויות (שימוש במסלולי תנועה קבועים) פקקים ותכפה מסלולים בהתאם לצורך. B- רשת "שטוחה" שבה כל רכב אוטונומי מתנהל כראות עיניו (או העדפת בעליו) והנסיבות בהתאם למגבלות מוטמעות והמידע מהרשת. תנועה עצמאית לכל כיוון ובכל כביש. מערכות מחשוב שונות לכל יצרן. הביזור באפשרות B עמיד יותר בפני אסון קולוסאלי (פריצה לכל החשבונות בכל הבנקים). מצד שני מערכת מקולקלת עלולה לסכן את הנוסעים והסובבים וכנראה שתתקע את כולם בפקק להרבה זמן. אפשר להמשיך עם הדוגמאות עד אחרית הימים וגם כדאי לחשוב אם יבואני הרכב מסוגלים לספק ולתמוך בפתרון עצמאי. הרי לא נפנה למוסך אם הותקן עדכון תוכנה כושל. ומי יבדוק גרסאות ויחליט מה מותר ומי ידהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, לאחרונה אני יותר ויותר נתקל (ומשתמש) באמצעים מקוונים להעברת מזומנים - העברה בנקאית1, אפליקציות סלולריות כמו Bit וכדומה. אז נראה כרגע שגם בין אנשים זה מתחיל לעבוד לא רע. 1 כך שילמתי לאחרונה לאינסטלטור שלי, והוא שלח לי קבלה בוואטסאפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספר מערכות שומות. הן מסתמכות על רישום אצל ספק מרכזי ועל שליטה של הספק המרכזי על אותה המערכת. האם זה מה שיקרה בתחום התחבורה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |