בתשובה לאריק, 04/04/17 13:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האופציה השלישית היא המובילה לדעתי, ודוגמה מצוינת לה ניתן היה לשמוע הבוקר בראיון הבוקר בגל"צ עם חברת כנסת ממרץ ואורן חזן, שבא אתמול להתפרץ ולהפריע לאירוע של מרץ בקרית אונו (או שמא אור יהודה?). בשלב מסוים גורי אלפי אפילו שאל את חזן ישירות אם המטרה האמיתית של הופעתו באירוע הנ"ל היא להרוויח את הראיון בתקשורת היום בבוקר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ג' מאפשר אנונימיות שהיא כר פורה להקצנה. ג' זה האדם עם עצמו, לא בקשר פיזי עם אחרים ומכך שחיקה של אמפתיה וקשר רגשי עם הזולת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאי אפשר להתעלם מהתיוג האוטומטי ואבדן האמון כמשתיקים ראשיים של דיון מושכל. כל מי שפוצה את פיו בנושא במחלוקת מיד מתויג כבעל אינטרס שאסור להאמין לו. יוצא שהצדדים לדיון בכלל אינם עסוקים בטענות עצמן אלא בתקיפה אד הומינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, רק שנראה לי שהתיוג הוא מכוון כדי לעשות דה לגיטימציה לדובר במקום לעסוק בטענות עצמן. ז"א שהתיוג האוטומטי הוא כלי כדי לערער את העובדות ותפיסת המציאות, והאד-הומינם איננו תוצר לוואי אלא שורש האסטרטגיה הזאת. זה מזכיר לי טיעון שהיה לי בענייני התאגיד הציבורי, ולמה בכלל זה מה שמעניין את ביבי, האם באמת התקשורת כל כך חשובה לו וכו'. התיאוריה שלי טוענת שכל העיסוק בתקשורת הוא סוג של מקגאפין - כלי לקידום מעמדו של ביבי, ללא קשר למהות האמיתי של שידור ציבורי וההשפעה (או אי ההשפעה) שלו. אז למה בכלל ביבי עוסק בזה? הטיעון הולך ככה: ביבי משכנע את הציבור שהתקשורת היא שמאלנית. עכשיו, הוא מקים תאגיד/רשות/מיזם/שקר כלשהוא שקשור לתקשורת. ומתישהוא, בנקודה המתאימה, הוא עולה על הבריקדות, עם כל הכותרות והכתבות והשרים המתנגדים, ועומד איתן כדי לסכל את עליית התאגיד/רשות/מיזם/שקר כלשהוא שקשור לתקשורת. ובכך הוא מונע בגופו, לכאורה כנגד כל הגיון או שותפים/מתנגדים פוליטיים, השתלטות של השמאל על עוד מעוז חשוב בציבוריות הישראלית. אז מה הסיכום של כל זה מבחינת קהל הבוחרים? ביבי יצא מול השמאל וניצח. וזהו. וזה שווה הרבה אלקטורטים. זה מה שנשאר בתפיסה של הציבור הרחב שאין לו זמן להתפלפל לגבי מה עולה יותר, מה מאוזן יותר מבחינת שידורים, איך הגענו לזה אחרי שנים של שידור וציבורי וכו'. Mission accomplished.
Next. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בזמן שכתבתי פתאום קלטתי עד כמה הגרסאות השונות של האד הומינם הפכו מרכזיות בדיון הציבורי. כל דיון. "מי אמר", ו"למה אמר" הפכו לעניין המרכזי, על חשבון "מה אמר". זה אפילו יותר גרוע מהמשרד לויכוחים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי ג'י vs טראמפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחברות כנסת ממר"צ לא באות להפריע? רוב הפעילות שלהן היא פרובוקציה וניסיון למשוך תשומת לב כדי להראות שהם "אלטרנטיבה" למרות שפחות ופחות אנשים מאמינים להם. כמו ההכרזה על חוק החמץ הוותיק והבלתי נאכף כעל כפיה דתית, מאותם אנשים שהתנגדו נחרצות לחוק המואזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין פעילות פרלמנטרית וחקיקתית שהיא (אמורה להיות) הלחם והחמאה של חבר כנסת, להתפרעות והתפרצות קולנית לכנס במטרה לשבש אותו. יתכבד חבר הכנסת חזן וינסה לחוקק חוקים ראויים לדעתו, ולא נתלונן עליו (לפחות לא במישור הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ההתפרצות הקולנית של זנדברג לתפילות בכותל יחד עם המופרעות הרפורמיות? גם שם היא אמרה משהו על חופש הדת, ולצורך הפרובוקציה הזו היא אף "התפללה". ככל הנראה, לראשונה בחייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השורה האחרונה שלך. איזו סתירה אתה רואה בין ההכרזה על חוק החמץ ככפיה דתית ובין ההתנגדות לחוק המואזין כשיש כבר חקיקה נגד רעש מופרז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחשוב שהתנגדותה של זנדברג לחוק המואזין נובעת אך ורק מהתנגדות לכפילות בחוק, זו תמימות גדולה. היות ואני לא חושב שאתה תמים עד כדי כך, בעיקר כשיש הרבה כפילויות בין חוקים כלליים לחוקים פרטניים וממוקדים1, נותרת המסקנה לפיה התנגדותה של זנדברג לחוק המואזין נובעת מתמיכתה הקבועה בערבים/מוסלמים, מול האויב היהודי הנתעב. בעיקר כשנקל לשער את עמדתה של זנדברג לנוכח אכיפה נחושה של החקיקה נגד רעש בשעות המנוחה על מואזין, מסגדים, חתונות פרועות של ערבים ועוד. לאור הנ"ל, היות וזנדברג נאבקת למען זכותו של הערבי לכפות על כולנו רעש, וחוסר שינה בשם דתו, אני מזהה סתירה במאבקה נגד זכותו של היהודי לכפות על כולנו מראית עין של ביעור חמץ במרחב הציבורי. _________ 1 בעיקר כשרואים שצריך להדגיש נקודה או שיש חוסר אכיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקל לשער? קל גם לשער שאתה טורף חתולים להנאתך הפרטית. אם צריך להדגיש את הנקודה, הממשלה יכולה לבדוק למה אין אכיפה ולנסות להורות לממונים לאכוף את החוק. לא צריך ליצור עוד חוק חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה איננה במקומה. הרי נימקתי היטב למה נקל לשער, ולא חסרים מקרים דומים שיתמכו בהשערה זו. היות ואין זה המקום היחיד שבו יש כפל בחוק, התהיה הזו מיותרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |