בתשובה לאיילת בועזסון, 07/05/02 0:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד כמה ילדים (וגם מבוגרים שמשחקים במישחקי מחשב...) יודעים להפריד בין המציאות לבין מישחק מחשב או סרט אקשן? מהנסיון שלי אני מעריך שתוצאות של מחקר כזה יהיו די חד משמעיות. פעם ילדים היו משחקים תופסת או "הנדזאפ", היום הם משחקים במחשב. כמו שהיו כללים ברורים ב"הנדזאפ", יש כללים ברורים למישחקי מחשב וילדים מבינים את זה יפה מאוד. זו לענ"ד הסיבה העיקרית לתוצאות של המחקר הזה. כל גיימר יגיד לכם שהחוויה האולטימטיבית במישחק מחשב היא לשחק נגד יריבים אנושיים, משום שיריב אנושי הוא הרבה פחות צפוי מ"בוט" ומשום שהרבה יותר כיף לנצח יריב אמיתי (תיבדקו למשל איזה מישחקים הכי נימכרים לפלייסטיישן ותגלו שהפופולריים ביותר הם מישחקי מכות כמו טקן או מישחקי מירוצים - משום שאלו מישחקים שבעיקרון נוצרו לשני שחקנים) . לי אין שום בעייה לקחת את האחיין שלי (בן 13) ל LAN party של קוויק3 או unreal tournament כי אני לא חושב שיש לו איזשהי בעייה להבדיל בין הדמויות הממוחשבות שאותן הוא מפוצץ עם משגר טילים, לבין האנשים האמיתיים איתם הוא מחליף חוויות מהמישחק תוך כדי לעיסת פיצה . מאוד פשוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אם יש לך נסיון, במה תועיל לך התגובה שלי? ברקוביץ', אחד מחוקרי האגרסיביות המרכזיים 1 טוען כי בכל הנוגע להתייחסות למדיה, קיים הבדל בין ילדים משכבות נמוכות ובין ילדים משכבות גבוהות יותר . הראשונים, רואים את התקשורת כריאליסטית יותר ולפיכך התנהגותם מושפעת יותר. יחד עם זאת, עצם העובדה שמחשבים אישיים נמצאים בקרב ילדים ממעמד בינוני-גבוה יותר מאשר בקרב ילדים משכבות נמוכות יותר, מביאה לכך שהתנהגותם של ילדים אלה מושפעת פחות מהמשחקים. סברה נוספת היא שדווקא האינטראקטיביות, המאפשרת מעורבות של הילד במשחק, היא זו המובילה אותו כלפי הקתרזיס ולא כלפי העוררות ובזאת להחצנת אלימות מופחתת. 1 Berkowitz, L., 1993, aggression: It’s causes, consequences and control, p. 226
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי על זה ... באמת ילדים משכבות נמוכות נוטים יותר לקבל סרטי אקשן מלאי דם ופיצוצים כמשהו מציאותי? עד כמה? [בתגובה הקודמת ציינתי במפורש שאני *מעריך* מהניסיון שלי, שבוודאי אינו נחשב כמו מחקר מדעי, אבל מן הסתם זה עוזר לגבש עמדה. אז כמו שאת רואה, לא *חייבים* להיות ציניים] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראש ובראשונה: התנצלות. לא התכוונתי לפגוע בנימה הצינית. אני שמחה על ההתעניינות. ובנוגע לשאלתך: מתוך נסיון אישי (ומתוך תיאוריות רבות שקראתי בנושא), ילדים משכבות נמוכות הם בעלי משלב לשוני נמוך יותר שנקשר גם לראייה שונה של תמונת העולם (שאצלם היא יומיומית יותר). דוגמא לכך ניתן לראות בעובדה שכנופיות רחוב מורכבות על פי רוב דווקא בקרב המעמד הנמוך וכך מתנהל אורח חייהם. אם תמקד את השאלה, אוכל לענות בפירוט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |