בתשובה למכה עם היין, 02/02/17 20:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. ההסכמה היא לא רק בינינו. רוב העולם חושב שצריכת סמים חסרת אחריות וההסכמה הגורפת הובילה לאיסור החוקי ולטאבו החברתי במקרה של סמים אחרים. הקנאביס הפך בעזרת קמפיין נרחב לסם "מגניב" ומשם נסק למעמד של קדוש מעונה, מייצג זכויות מקופחים ובז לתאגידים. המיתוג בקמפיין הצליח והקנאביס נתפס כחלק מהנפת אצבע משולשת כלפי עיוותים חברתיים- ובעיקר השלטון. זה קצת מבלבל לי ת'זנב ולא בגלל שההסכמה הגלובלית נחרבה (אחי, התקדמנו). אבל באמת? רוצים אצבע משולשת מצד אחד וחיבוק ממסדי מצד שני. אין חיה כזאת -חברתית שמתפרצת מעודף פודינג. או שכואב לך עד שאתה מוכן לשלם מחיר או שלא כואב. הקנאביס לא יוציא המונים לרחובות ויגרום להם לשבור שיטה למעשה הוא רק יגרום להם להמשיך "לסחוב בשקט" בלבוש מאיים ויכולת מנוטרלת. ומכאן זה כבר חומר למתקדמים. ב. נשבע בהן צדק שאני יודע עד לשד עצמותיי שעישון קנאביס בקרב בני נוער כבר הפך למגיפה. לא צריך "מחקר" שיוכיח לי שליגליזציה תגרום לעליה עצומה בקרב המעשנים הצעירים. אני מחובר לחייהם בניגוד להורים אחרים שמסרבים, נגעלים, מדחיקים, תמימים ופשוט מנותקים. אני יודע לזהות ילד מעושן במבט גם אם טפטף סטילה. ג-ד. הגון מצידך. רק מדגיש עד כמה אני בעמדת מיעוט. רוב מי שמעשן או עישן ובעיקר אנשים כמוך שלא מכירים את מימדי המגיפה וטווח ההשפעות מושפעים מהמסרים מהקמפיין ולא מסוגל להגיע לנקודה שמסתכלת על המריחואנה בלבן של העין. זה אכן אתגר. קשה להוציא מהתמונה את המיתוג, התאגידים, חברות התרופות, "המחקרים" השלטונות ופשוט להתבונן בנערה או ילד בריא וצלול שהפך למסטול ולהחליט מה עמדתך בנושא. לשאלתך- חד משמעי. גם אם יסתבר שעישון מריחואנה לא גורם לשום נזק מחוץ לטווח ״הסוטול״ הייתי מתנגד ללגליזציה. התנאי היחידי (ובמקרה הזה חוקי) שבו אני תומך בניגוד לאדיש- הוא שימוש מוסדר דרך מרשם רופא. לא בגלל שאני חושב שהחוק קדוש או שאני מעוניין שמי שמעשן יועמד לדין כעבריין. בראיה חברתית-תרבותית החוק הוא הכלי היחידי שמסוגל לרסן את התופעה. כשיש קמפיין עצום שכזה ואנשי רוח שואפים לתרבות רעה רק ההגיון של זקני השופטים שחוקקו את שחוקקו יבלום במידה מסויימת את הנגע. ולגבי ההשוואה המתבקשת בנזקי השפעות מוגבלות זמן. גם האלכוהול פוגע במשפחות נורמטיביות ובוודאי שהפך לפופולארי מדי בקרב בני נוער אבל ההבדל שתפוצתו והשפעתו על המדינה זניחה. מבחינה חברתית ותרבותית ההשתכרות ברמת סוטול מקבילה להשפעת עישון נמצאת בשוליים. רוב אנשי מעמד ביניים ועליון שמהווים את עמוד השדרה החברתי של ישראל שותים ולפעמים אכן משתמחים להנאתם אבל הסכנה מאלכוהול מסתיימת כשנגמרת ההשפעה על התפקוד הרגעי (נהיגה, החלפת דקירות במועדונים וסשן אימון עם האישה המוכה). האלכוהול הוא בעיה במדינות אחרות שפחות יקרות לליבי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא ענית לי - סבבה, נניח וכוווולם מסכימים שעישון מריחואנה הוא מעשה חסר אחריות בהגדרה, תמיד. איך מכאן הגענו למסקנה שצריך לאסור אותו בחוק? האם יש לאסור בחוק את כל המעשים חסרי האחריות, כמו צניחה חופשית, בנג׳י, סקס מחוץ למערכת יחסים בלי קונדום? ב. מצטער, אני לא סומך עליך בנוגע לעלייה בכמות המעשנים בקרב בני נוער. לא משהו אישי, פשוט אם אני אקח את המילה שלך, אני אצטרך גם לקחת את המילה של מישהו שיבוא ויסביר לי שגם הוא מכיר את בני הנוער מקרוב, מחובר אליהם וכו, ואין שום עליה. מה אני אעשה במצב כזה? יש מחקרים וסטטיסטיקות בנוגע להשפעות על בני נוער במקומות בהם המריחואנה הפכה לחוקית. להבנתי, ברוב המקרים - אין עלייה בשימוש בקרב בני נוער. ג-ד. אני לא חושב שאני מושפע משום קמפיין. אם זה לא היה ברור - אני מתנגד באופן נחרץ למריחואנה [ואלכוהול] בחיי הפרטיים [כחלק מתרבות פנאי, לא מהאספקט הרפואי], וזו אחת הסיבות המרכזיות שאני לא מכיר מעשנים באופן אישי. אני פשוט לא חושב שזכותי להגיד לאנשים אחרים מה לעשות עם החיים שלהם, גם אם אני חושב שהם טועים או חוטאים - ובאותה מידה לא רוצה שאף אחד יגיד לי מה לעשות. שכל אחד יקח אחריות על מה שהוא עושה ויחיה עם הטעויות והחטאים שלו [כמובן - כל עוד הוא לא פוגע באחרים, וכל השיט הידוע והנדוש]. ״גם אם יסתבר שעישון מריחואנה לא גורם לשום נזק מחוץ לטווח ״הסוטול״ הייתי מתנגד ללגליזציה״ - אתה מפחיד אותי. למה? למה למנוע ממישהו לעשות משהו שלא גורם לנזק לטווח ארוך? איך זה משפיע עליך בדיוק ולמה אתה חושב שיש לך זכות כזו? אני אחזור על השאלה: האם אתה בעד למנוע בחוק צניחה חופשית וכו? עד כמה שידוע לי, לאלכוהול יש השפעות הרבה יותר בעייתיות ממריחואנה לטווח קצר וארוך, אבל בכל מקרה, אין לי עניין להשוות ביניהם. זה לא רלוונטי לנקודה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה זה שחושב שצניחה חופשית, בנג׳י, סקס מחוץ למערכת יחסים בלי קונדום הם חסרי אחריות. אני לא בטוח שהשפעתם מזיקה או שהם באמת מסוכנים כמו הדימוי וזה מוביל לעניין המסקנה. כל חברה שמספקת שירותי "פחד אתגרי" כמו צניחה חופשית, סנפלינג ובנג'י רכשה ביטוח. ישבו מומחי ניהול סיכונים למדו אסונות, את המורכבות, בדקו את הציוד, ישבו עם מהנדסים וקראו סטטיסטיקות ומדדו ושקיללו עד שהגיעו לתשובה לשאלה הבאה: האם קיים מחיר והתנאים שיאפשרו לחברות אתגריות לפעול והרוויח ולהפ לכסות את הנזקים מהסיכונים ועדיין להרוויח. אני לא מכיר חברת ביטוח שתסכים לבטח מסוממים או צריכת סמים. המנהיגים והמחוקקים חשבו שמחיר נגע הסמים כה כה מסוכן שהמחיר לא יאפשר לחברה להרוויח. אני לא זה שהגיע למסקנה ועוד יותר מכך. החוק לא מבדיל בין סוגי השימוש לסמים כולל אופיום מורפיום ותוצריהם הרפואיים והחברתיים או קנאביס. המחוקקים והנבחרים הבינו היטב את הפגיעה בזכויות ומידת החופש האישי ובכל זאת העדיפו לשלם את המחיר (למרות הירידה פופולאריות). אלמלא הלחץ מהקמפיין (פופולאריות) אף מחוקק או נבחר לא היה שוקל את העניין. נניח שהמורפיום היה הופך לסם חברתי והיה מתנהל קמפיין נרחב בעד גילוי הטוב שבמורפיום. קנאביס הפך לסם חברתי בדיוק כמו הסמים שדחפו הבריטים והאמריקאים לכל מי שחפצו ביקרו וכיוון אותם בריטים ואמריקאים חשבו שהקנאביס לצד סמים אחרים יזיקו לחברה הם חסמו את המנהג בחקיקה. ב. במעגל הראשון שלי עוסקות הרבה מהנשים בעבודה עם בני נוער. זה משהו בשבט. להן ברור שהסמים והאלכוהול הפכו למגיפה. אינך חייב להאמין לנמר אינטרנטי אבל לפחות תודה שלא שמעת אף איש חינוך שחושב שצריכת הסמים בקרב בני נוער ירדה. אא"לט התפרסם לא מזמן מחקר בנושא שטען ההיפך. אם אתה שקיים איש חינוך שחושב כך הביאמו. ג. מדובר באיזון שבין התענוג הפרטי והנזק הציבורי. הנזק מתבטא בפגיעה שאינה ישירה. אתה לא שולל את קיומו של נזק ציבורי אבל מציג עמדה שמתעדפת תענוג פרטי בכל מחיר. נחזור לקמפיין שהפך את הקנאביס המיוחצן והמדושן למלך הסמים. להערכתי כל זאת אתה קצת מושפע מהקמפיין. אפילו קצת, ממש טיפל'ה בצורה כמעט ולא מוחשית. כי אם התענוג הפרטי היה העקרון שמנחה באמת את חייך היית תומך בלגליזציה של מר אופיום ובני משפחתו. ולמה לעצור בקנאביס ומורפיום. חסרים סמים נוספים שיגרמו לחברה נזק עקיף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לכל דבר יש מחיר, ואני בטוח שגם תמצא חברת ביטוח שתמכור ביטוח למעשני מריחואנה במחיר כלשהו [אין לי מושג לאיזה ביטוח אתה מתכוון, אבל זה לא רלוונטי]. ובכל מקרה, מה הקשר? אני הבנתי את הטענה שלך כך: א. המדינה צריכה לאסור בחוק התנהגות לא אחראית של תושביה. ב. מריחואנה זו התנהגות לא אחראית. א+ב=יש לאסור עישון מריחואנה בחוק. אם לא הבנתי נכון, אנא הסבר. אם כן הבנתי נכון, אז על פי ההגיון הזה, כל התנהגות לא אחראית צריכה להיות אסורה בחוק [או לפחות לשאוף לכך], והתמחור של חברות ביטוח חסר לא רלוונטי. ״המנהיגים והמחוקקים חשבו שמחיר נגע הסמים כה כה מסוכן שהמחיר לא יאפשר לחברה להרוויח״ - והמנהיגים תמיד צודקים? האם לא יכול להיות שהיו שיקולים פוליטיים או חברתיים בעבר שהשפיעו על ההחלטה? ואם הם ישנו את ההחלטה היום, ויתברר שהיא הייתה טעות הטיעון הזה ישמע לך לגיטימי בעתיד [״המנהיגים החליטו בעבר שזה הדבר הנכון לעשות אז מה פתאום לשנות״] ? מנהיגים מעולם לא עשו טעויות? אתה באמת עומד מאחורי הטיעון הזה? ומה אם יתברר שבעבר היה קמפיין להוציא את המריחואנה מחוץ לחוק שהשפיע על המחוקקים - האם תשנה את דעתך, כי אם יש לחץ חברתי וקמפיין לשנות החלטות הם בהכרח שגויים? מורפיום הוא לא באותה קטגוריה של מריחואנה, יש סיבה שיש סחף ציבורי לכיוון לגליזציה של מריחואנה ולא של הרואין. ״קנאביס הפך לסם חברתי בדיוק כמו הסמים שדחפו הבריטים והאמריקאים לכל מי שחפצו ביקרו וכיוון אותם בריטים ואמריקאים חשבו שהקנאביס לצד סמים אחרים יזיקו לחברה הם חסמו את המנהג בחקיקה.״ - תזהר עם ההגיון הזה: אם אנחנו סוגדים להחלטות של הבריטים והאמריקאים, אז הלגליזציה קרובה יותר מתמיד. ב. הדיון מבחינתי הוא תיאורטי, אין לי [או לך, עד כמה שאני מבין] נתונים. בכל מקרה, שני התנאים שציינתי צריכים להתקיים [עליה ופגיעה לטווח ארוך], ולמיטב ידיעתי לגבי אף אחד מהם אין ודאות בשום צורה. ג. אני לא יודע אם אני מושפע מהסו-קולד קמפיין. אני כן יודע שדעתי היא עקבית בנושא במשך שנים, ושאני מושפע מהערך החשוב לי מכל, וזה חופש. חופש של כל אחד [עד גבול מסוים בלה בלה בלה] לעשות מה שבא לו, ולשאת באחריות לכך [ואני אכן לא עוצר בקנאביס אבל זה לא רלוונטי לדיון הזה]. אם אין השפעה מעבר לסוטול, אני לא מבין מה ההבדל בין צניחה חופשית ועישון מריחואנה. שתיהן פעולות שגורמות לך הנאה וגוררות בצידן סיכון מסוים [ולדעתי צניחה חופשית נמצאת בכלל בסקאלה אחרת מבחינת סיכון מול מריחואנה אבל נו מילא]. עדיין לא הבנתי למה, בהנחה שאין שום השפעה מעבר לסוטול, אתה תתנגד ללגליזציה. איך זה פוגע בחברה יותר ממישהו שמחליט לבזבז את כספו וזמנו בסופשבוע ביוון להנאתו הפרטית בלבד [חוצפן שכזה!], במקום לעשות משהו יצרני באותו הזמן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כנראה שהבנת מה שרצית להבין. אפשר לקרוא את חוק הסמים בשילוב הפרוטוקולים שהביאו להחלטה להכליל בו את תוצרי הקנאביס. ושוב- אני לא מבקש לשנות את החוק או זה שקובע מה מוגדר כהתנהגות אחראית. בסה"כ הצבעתי על הנזקים שהקמפיין מסתיר מעיני הציבור ומדוע לדעתי כדאי להשאיר את החוק ללא שינוי. ב. לא מבין מה בדיוק תיאורטי בחניכים שעישנו והתאבדו או מספר תפיסות בשנה (לא כולם מגיעות למשטרה) או סתם ילדים שהלכו לאיבוד ומוצאים את עצמם במוסדות או בגיהנום אינטימי בזכות "סמים קלים". לצורך הדיון אתה יכול לקרוא לי שקרן או להביא נתונים שסותרים התרשמות מבוססת אבל הדיון לא תיאורטי. אני מסכים שמנהיגים עושים ויעשו טעויות. מצד שני אני נמר: 1. בתי נבחרים בכל העולם בדקו את סוגיית הסמים בדיונים שאני משער קצת יותר עמוקים. 2. כמו בקמפיינים אחרים אני סומך בראש ובראשונה על עצמי ולא על הגדרות ומסקנות של חסרי אחריות ציבורית. אם לחמייד הסירו את הבולבול, שייפו את הלסת, חיברו שתלי סיליקון, הדביקו פיאה ועשו לו גבות שחי ומפשעה מבחינת התקשורת (וחלק מהלקוחות) הוא דנה. מבחינתי הוא דני שנראה ומתנהג כחריג אבל בית המשפט והנמר סבורים שזכותו לעסוק בזנות (כדי לממן את הניתוחים). ברגע שדני הפך למשתמש בסמים (כדי לשכוח חוויות מהעבודה) בית המשפט והנמר חושבים שרמת המסוכנות שלו כלפי החברה השתנתה. כמסומם החופש האישי של דני פחות חשוב לעומת הסיכון בנזק הציבורי. ועוד מהמיץ של הסמים- בית המשפט קבע שאסור לעסוק בסחר בסמים וסירסור ולמרות זאת יש סרסורים שמצאו שהשילוב בין הסמים לזנות כדאי כי סמים הופכים את הנשים לתלותיות. כאן תוכל לחבר את מי שמרוויח מהתלות (מדינות ארגונים יחידים). בתוך קלחת המסכנות תמצא ארגוני נשים, ארגוני להטבי"ם, תקשותראים, מומחים ויועצים מטעם עצמם וכולם מייצגים אינטרסים אישיים ללא אחריות ציבורית. כנמר, אני מקפיד לא לקנות מהם כלום. גם בדיון על ההתיישבות ביהודה ושומרון אני לא מקבל אף מסקנה או סטטיסטיקה מבלי להבין את טיב הנתונים ושיטת המחקר. גם כשאני בוחר אישה לחיים או מקים בית ומיישם גישות חינוך. אני יודע מה השפעת הקנאביס בסוטול המיידי ולאורך זמן ויודע שקמפיין שדורש משאבים וסכומים בהיקף שכזה לא מתנהל מעצמו. מכיוון שאני יכול לגרום לציבור לפגוש כותרת בעיתון: "הפרג עוזר לחיי מין, מרזה ומאריך חיים" החסינות שלי לשטויות ואנג'דות סמויות גבוהה יחסית. ג. כל מבוגר שחשוף לתקשורת בישראל מושפע מהקמפיין. האמירה "לא עוצר בקנאביס" נוגעת במהות העניין שאליו כבר התייחסתי ושוב: הנזק הציבורי שנגרם כתוצאה מהעונג (חופש) האישי הביא לחקיקה נגד סמים. אם אתה בעד חופש "בלתי מוגבל" אין לנו בסיס משותף לדיון בנושא. לתפיסתי תחום האחריות של המחוקק כולל הגנה על הציבור ולנסות לשפר ולהיטיב עם החברה ותרבות סמים מזיקה. תחום האחריות של ההורה מובהק בהרבה. הדבר שמשפיע על החופש האישי שלך ושל כולנו יותר מהכל הוא התודעה. תודעה בהשפעת מריחואנה אמנם מאפשרת למעשן להגיע למקומות רחוקים אבל מונעת ממנו לבנות או להצמיח גשרים כדי להגיע לשם. זאת אחת הסיבות שמעשני קנאביס מתמכרים, נכנסים לדיכאון ואפילו מתאבדים. אם תרצה, הסבר נוסף לשאלתך האחרונה. זוכרים את הסוטול גם אחרי שהשפעתו מסתיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אז בוא נוציא את הקמפיינים מהדיון, כי זה מבלבל אותי. יש לי הסבר משלי מדוע אני בעד לגליזציה [או יותר נכון - חוסר התערבות של המחוקק בחיים הפרטיים], ואתה מוזמן לתקוף את ההסבר הזה. מה הקמפיינים אומרים או אם אני מושפע מהם או לא זה לא רלוונטי. אני מבטיח לך שאף אחת מהטענות שלי היא לא ״כי ככה הקמפיין אומר״ או ״כי ככה הציבור רוצה״. ב. תיאורטי מבחינת נתונים, אנקדוטות זה אחלה אבל אני לא רואה סיבה להסתמך עליהן. אני מכיר אנשים שהתאבדו אחרי שחזרו בתשובה. אתה מכיר אנשים שהתאבדו אחרי שעישנו מריחואנה. מה זה אומר מבחינה סטטיסטית? מה זה אומר על הקשר בין מריחואנה להתאבדויות, סיבה, מסובב וכו. כמו שציינתי - אם אכן יש לך נתונים שמריחואנה גורמת לנזקים לטווח ארוך בקרב בני נוער [והתאבדות ואשפוז במוסדות מבחינתי הם נזקים לטווח ארוך], אנא הבא אותם. אני לא טוען שיש לי נתונים הפוכים. כמו שציינתי - לי אין שום עניין אישי בלגליזציה - אני לא נוגע בחומרים משני תודעה [כולל אלכוהול]. אני סולד מהם ומאנשים שצורכים אותם [על בסיס קבוע, יש לי איזה חבר או שניים ששותים בירה מדי פעם... אני מעדיף לאכול חול]... מבטיח לך שאין לי עניין לפגוע בבני נוער, ואם יתברר שלגליזציה פוגעת בהם אני אעבור לצד שלך בשנייה. ״2. כמו בקמפיינים אחרים אני סומך בראש ובראשונה על עצמי ולא על הגדרות ומסקנות של חסרי אחריות ציבורית.״ - סעיף 1 שלך קצת סותר את סעיף 2, אבל אני מסכים עם סעיף 2, ולכן מה המחוקקים והמנהיגים עשו ועושים לאורך ההיסטוריה חסר חשיבות, בוא לא נעלה אותה יותר. לא הבנתי את הסיפור על דני ודנה, ומה שהכי חשוב [לדעתי] הוא למה אתה טוען ש״ברגע שדני הפך למשתמש בסמים (כדי לשכוח חוויות מהעבודה) בית המשפט והנמר חושבים שרמת המסוכנות שלו כלפי החברה השתנתה״ ? [לא מעניין אותי מה בית המשפט חושב, מעניין אותי מה אתה חושב]. ג. ״ הנזק הציבורי שנגרם כתוצאה מהעונג (חופש) האישי הביא לחקיקה נגד סמים״ - קודם כל, עונג וחופש זה לא אותו הדבר, בכלל לא. דבר שני, אתה חייב להיות עקבי בנושא: האם החקיקה של מקבלי ההחלטות מקובלת עליך כ״תורה משמיים״? אם כן - סבבה, אז אם וכאשר הם יגיעו להחלטה בעד לגליזציה, תצטרך לקבל את הדיעה החדשה של המחוקק כ״דבר הנכון״. אם לא - מה המחוקק חשב או חושב בנושא לא יכול להוות טיעון. ״אם אתה בעד חופש "בלתי מוגבל" אין לנו בסיס משותף לדיון בנושא״ - ממש לא, אני בעד מקסימום חופש, אבל בהחלט לא בלתי מוגבל. כמו שציינתי - אם יתברר שעישון מריחואנה פוגע בבני נוער לטווח ארוך, ולגליזציה שלה יגרום לעליה בשימוש בה בקרב בני הנוער - אני אעבור לצד שלך [אלא אם כן הקמפיין ישטוף לי את המח קודם!] ״תודעה בהשפעת מריחואנה אמנם מאפשרת למעשן להגיע למקומות רחוקים אבל מונעת ממנו לבנות או להצמיח גשרים כדי להגיע לשם. זאת אחת הסיבות שמעשני קנאביס מתמכרים, נכנסים לדיכאון ואפילו מתאבדים״ תיאוריה מעניינת אבל על מה היא מבוססת? ומאיפה הנתונים שמעשני קנאביס נכנסים לדיכאון ומתאבדים בגלל הקנאביס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שהקמפיין באופן אנקדוטלי מתקיים באבוהה אי אפשר להתעלם מהשפעתו על קיום מחקרים, המסקנות ותפוצתם. גם אתה ואני מושפעים. הבורות של הציבור הדומם עובדת בסופו של יום (והצבעה) לטובת המצדדים בלגליזציה. אתה באמת רוצה מחקרים שמצביעים על נזק בקרב בני נוער? חפש ותמצא. רוצה מחקרים שמעידים על תועלת? גם אם לא תחפש, תמצא. מדענים ומומחים ששוללים את המחקרים שמצביעים על נזק או תועלת? גם תמצא. לא תודה, הכיוון אימפוטנטי. חיש מהר נדון בטיב תוצאות מחקר או מכון המחקר שביצע או זה שפירש ופרסם ומי האמינים, הבלתי תלויים והגיבורים שיספקו לציבור מענה או מסקנה חד משמעית. אחסוך משנינו את הויה דולורוזה כי אין בנמצא מסקנה מובהקת ומבוססת שעולם המדע אימץ ללא כחל וסרק. מדוע אין מסקנה מבוססת מוסכמת מפורסמת וחד משמעית? כי הנושא באמת מורכב למדידה וכנראה שגם קצת בגלל הקמפיין. לכן הסברתי את עמדתי: לא סומך על הגדרות ומסקנות של חסרי אחריות ציבורית. אני חושש בנוסף שאף מחקר קיים (למיטב ידיעתי) לא ישכנע כי אין לך סיבה להבין את הסכנות והנזקים ורצונך העיקרי לדון ברעיון חופש כלשהו למרות שגם בהיבט זה קיבלת תשובה (דני הופך לדנה התלותית). נעבור לרגע ליולי 2020 לאחר מסיבות הניצחון. יש ליגלזציה ללא הגבלת גיל בזכות הזנדברג שעשתה לייק לפרסום שציטט מחקר שמצא שקנאביס סייע בהקלת סימפטומים של שפעת תנינים על בני 71-72 בבית אבות במערב ווידספרינגס. אתה נכנס לחדר של הקטן ורואה אותו עם ג'וינט ביד מתבונן עליך באופן מוזר ממלמל מתנדנד ומתנסח בצורה מבולבלת. אתה סומך על זדנברג על הנמר או מראה עיניך? מה אתה עושה- מחכה לתוצאות מחקר נוסף או מניח לילד בשם קדושת החופש? עוד נאורות דמיקולו והפעם נפליג ל- 2019. התבטאויות שנפגוש בקמפיין שקורא לאי הפללת נהגים שעברו את המהירות המותרת. הזנדברג התורן ירעים קולו בכנסת- מהירות היא לא הסיבה העיקרית לתאונות דרכים. האידיאולוג הטרנדי יצוטט בהתנשאות: "במדינות מתקדמות אין הגבלת מהירות." (הכותרת בטמקא, למרות שהתייחס לכבישים מסוימיים). פריק הנתונים שלא יצא מהמעבדה יוכיח בתכנית תחקירים של דרעקר כלשהו שמהירות סופית אינה הכי גרועה כי נסיעה איטית בכביש מהיר יותר מסוכנת. מרצה לנהיגה מונעת ידגים בוואלה את השיפור במרחק הבלימה לעומת שנות התשעים כשחוקקו התקנות "המיושנות". סנה בסיאנס שישודר לייב בערוץ "הארץ" ביוטיוב יתוודה שנראה לו שתאונות תלויות במצב הרכב ולקבוע בחוק הגבלות מהירות אחידות לכולם פוגעות בציפור נפשו של הנהג התחרותי. כל הטיעונים מגובים במחקרים ובכל זאת הונאה ושקר גדול. כמו בדיון הליגליזציה הטיעונים והנתונים אינם משקפים כראוי מציאות מורכבת שכוללת השפעות מתחום הפסיכולוגיה, טכנולוגיה, מטארולוגיה, אידיאולוגיה וסלילולוגיה. אי אפשר להבין את המציאות התחבורתית בישראל ממחקר על צמיגים עם או ללא השפעות המרכיב האנושי ולכן הערפל. המטרה של הפרסומים היא לעמעם את סדרי הגודל ולעוות את התמונה. זה יבלבל אפילו חלק ממכריך שיתמכו במהלך כי לששון שללו פעם את הרישיון וכולם יודעים ששון נוסע בזהירות ולפי החוק. ששון אשם שהמשאית עיכבה אותו בעליה והפס הלבן התחיל לפני שחזר מהעקיפה?. ששון סבל רק בגלל שהמשאית נסעה בחוק המיושן. נו, תתקדם. בתוך ערפל הדיעות והנתונים תמצא כאלה ששואפים להבין מה התמונה הגדולה מספרת ויש כאלה שמנופפים באמיתות קטנות (לכולם יש ABS) ורצונות אישיים (הקורבט לא מכירה את הרביעי) כדי לרדד את ההשלכות והמשמעות כלפי הציבור הרחב. כי בכל נושא יש אמת גדולה אחת וכל דבר בסיטואציה נתונה משמש כרעל או מזון. בסיטואציה הנוכחית להדיוט ולציבור אין יכולת לזהות. אדם שגמע מליון ק"מ בכל סוגי התנאים האזורים והאוכלוסיות וחווה על עורו ובשרו את התנהגות הנהג(ת) הישראלי(ת) יתבונן על הקמפיין מנקודת ראות שונה. לעומתו, ילדו המתלהב בגיל הטיפשעשרה שהגדיש את הלנסר CWW וטרם התחרה בקובי עם האאודי DDY מחשש שרישיונו ישלל מתפלל שהזנדברג תצליח. הילד מוצא מחקרים וחיזוקים בשפע כי מה שמעניין אותו הוא להביס את קובי. ברור למבוגר האחראי שכתוצאה מהשינו בחוק עוד ילדים ימותו ויהרגו אחרים בתחרויות רחוב, שנהגי משאיות ישחררו רסן, ששוטרי תנועה לא ירתיעו ערסים שינהגו ב-200 קמ"ש בשטח עירוני, שציוני מבחני ריסוק לא רלוונטיים בחזיתית כששני הרכבים ב- 180 קמ"ש. מה שמעסיק אותו הוא הכאב, המשפחות הרוסות ובן הבליעל שמאחורי הקמפיין בעוד שהשאלה שמעסיקה אחרים אם הוא יכול להוכיח שגמע מליון ק"מ. אם הילד שלך מסומם ומבחינתך אין בעיה כי החוק מאפשר ויש מחקר שטוען שבמקרה של שפעת תנינים מריחאונה יכולה להועיל ואתה בעד חופש מעל לכל אנחנו פשוט לא באותו דף. אתה מוזמן לסכם את עמדתך- תפדל. אני סיימתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, עם טענות כמו שלך קשה להתווכח, מפלצות ספגטי קיימות וקנקני תה לנצח יאורבטו מסביב לכדור הארץ, הרי אין שום מחקר שמוכיח ההפך, וגם אם יש - הרי ידוע שהמדענים מושפעים מהקמפיין, אז אין לסמוך עליהם. אני יותר מפחד שהילד שלי יחזור בתשובה מאשר שישאף קנאביס. עם ההגיון שלך אני אצטרך להוציא מחוץ לחוק את אורח החיים הדתי ויפה שעה אחת קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שאין מחקרים אלא שקשה מאוד להסיק מהם את מה שאתה או אני או הם רוצים להוכיח בדיון הזה. זה פשוט מספיק להבנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקרים לא באמת מעניינים אותי, כי ברור לי שאין מסקנה ברורה, מעניין אותי ההגיון שלך. גם שניסינו להתעלות מעל המחקרים, והצבתי בפניך את השאלה ״האם בהנחה שאין נזק לטווח ארוך, תתנגד ללגליזציה?״ התשובה הייתה עדיין כן, והטיעונים נשארו בסגנון של ״תסתכל בלבן של העיניים של הילדים שמתאבדים ומתאשפזים״, ״אני מכיר את הנושא מקרוב וראיתי מה זה עושה״, ״אתה רוצה שהילד שלך יעשן ויאבד את עצמו לדעת״ וכו, שלא לדבר על הקמפיינים שהפכו אותי לרובוט ואיך אני לא מבין את המציאות, בניגוד אליך. עם טיעונים אמוציינליים כאלה אי אפשר לדון בשום דבר. אני עדיין אשמח לקבל תשובה עניינית למה, בהינתן שאין השפעה לטווח ארוך, אתה מתנגד ללגליזציה [ואם אפשר בלי המילה ״קמפיין״ ונגזרותיה זה יהיה בונוס]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע. דעתך תנוח לו שימוש בסמים יותר לבני 40+ ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיכוי - בדיון בינינו היה ברור [אני מקווה] שאני בעד רגולוציה על גיל המשתמשים, הרי מעולם לא דובר על התרת עישון לילדים או בני נוער, ולמרות זאת הנמר מתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסברתי. בגלל הזליגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שלגליזציה של קנאביס תגרום להגברת הזליגה. אבל המודל הפורטוגלי, שהרשות למלחמה בסמים ממליצה לאמץ, מראה בדיוק ההפך: http://news.walla.co.il/item/3021663 " המדען הראשי של הרשות למלחמה בסמים, יוסי פיש, אמר כי המודל אוּמץ מפורטוגל. "למדנו המון מהמודל הזה", אמר פיש. "פורטוגל היא מדינה עם 10.5 מיליון בני אדם, ובשנות ה-70 והייתה בה מכת סמים קשה. בעיית הסמים הוכרה כבעיה בריאותית ולא כבעיה פלילית, הגישה הזו תורגמה למאמצים לחבר את המשתמשים בחזרה לחברה". לפני כ-15 שנה החליטה פורטוגל לבטל את העונשים על השימוש בסמים, מהלך שהוכתר בהצלחה לנוכח הירידה בתופעת ההתמכרות לסמים בקרב התושבים. המתווה הפורטוגלי אינו מבחין משפטית בין שימוש בסמים קלים כמו מריחואנה לשימוש בסמים יותר קשים, כמו אל-אס-די וקטמינים. לפי המודל, השימוש נחשב לא חוקי, ונערכים מעצרים בקרב משתמשים בסמים קשים, אולם הם אינם מוגדרים עבריינים, אלא נשלחים לשיקום ולא למאסר. פיש הוסיף כי על פי המודל הפורטוגלי, "הענישה היא מנהלתית, אבל לא פלילית". לדבריו, "הסמים ימשיכו להיות מוגדרים מחוץ לחוק, אבל משתמשים עד 25 גרם לא יטופלו בפלילים, והאכיפה תתבצע רק במקומות ציבוריים ולא בשטח פרטי. השוטר הולך עם משקל ואם המשקל גדול מ-25 גרם הוא נשלח לטיפול פלילי, אם המשקל שווה או קטן הוא צריך רק להתייצב בפני וועדה לטיפול שכפופות למשרד הבריאות, לא למשטרה". המדען הראשי של הרשות ציין עוד כי כיום, 7% מבני הנוער בפורטוגל משתמשים בקנאביס, זאת לעומת 17% בספרד השכנה, שבה לא קיים המודל. הוא אף הוסיף כי גם המעבר מקנאביס לסמים קשים יותר "היא מזערית ואפסית". " למי שלא מרגיש נוח עם כתבה בוואלה, יש גם ספר: https://www.amazon.com/Chasing-Scream-First-Last-Drug... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה מסיק מהכתבה לגבי המודל הפורטוגלי המהולל השלכותיו והסיכוי שיתקבלו תוצאות זהות בישראל. איזה מתאם בין הנוער הפורטוגולי או הספרדי מביא אותך להנחה שהנוער הישראלי יגיב באותו אופן? בצפ' המערבי העשיר של מערב אירופה יותר משליש מבני 15-16 מעשן סמים. בפורטוגל מעשנים 3.3% בקרב גילאי 15-64 ובספרד 11.3%. גם ההבדל באחוז המתמסטלים על בסיס יומי 3-9% אינו בר השוואה. הכתבה היא חלק מהקמפיין לכן הנתונים שזמינים בגוגל לא יופיעו בוואלה. זה אמנם לא הכי חשוב בעיני אבל חשבת מה ההשלכות לגבי צה"ל (הביצועי) והחוסר בקצינים והדרישה של המשק הישראלי ביוצאי צבא? אתה שאותה "ענישה מנהלתית" במדינה שבה קורס נהיגה מונעת הפך לספורט לאומי תרתיע מישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגיש יותר נוח עם הגבלה לבני 55 ומעלה כי בני 40 עדיין עמוק בהורות והכי בנוח עם האיסור הקיים כי איסור שמבוסס על רף גיל יאותת לכולם שלא נורא ואפשר. אני חושב שזה נורא שבני נוער יבלו עד גיל 30 בתוך עשן עם הפסקה צהל"ית. זה רע מכל כיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידע ההיסטורי שלך לוקה מאוד בחסר. ההחלטה המקורית להכניס את הקנאביס לרשימת הסמים המסוכנים התקבלה בשנות ה-20 בארה"ב, בעקבות קמפיין מתוזמר ושקרי לחלוטין שיזמו חברות הנייר והתרופות, שחששו כי תכונותיו החיוביות של צמח הקנביס יהוו תחרות למוצרים שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על האבחנה אבל מכיר את הטענה עוד מהאלף הקודם. היא לא מסבירה מדוע יתר המדינות קיבלו את המסקנה האמריקאית. להבדיל מאחרים שמצדדים בלגליזציה אינני מתכחש לעובדה שמדובר בקמפיין ''מתוזמר ושקרי'' לא פחות. כנראה שיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו: ״...פשוט להתבונן בנערה או ילד בריא וצלול שהפך למסטול ולהחליט מה עמדתך בנושא.״ - את אותו המשפט אני יכול להגיד על מישהו שחזר בתשובה - אני מכיר מקרים לא מעטים [שניים באופן אישי] של אנשים בריאים וצלולים, שחזרו בתשובה, וריסקו את משפחתם עקב כך. יאללה, נוציא גם את זה מחוץ לחוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה (מאוד) לא רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה מאוד (כן) רלוונטית. מה שכן - הטיעון עצמו לא רלוונטי, אבל אתה התחלת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |