בתשובה למכה עם היין, 25/01/17 13:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> ״אני שחור גאה״, במציאות ״נייטרלית״, אמורה להיות גזענית בדיוק כמו ״אני לבן גאה״. אני טוען שבמציאות הנוכחית היא לא. אתה טוען ששתיהן שוות במציאות הנוכחית, לכן אני אשמח לדוגמא למשהו דומה, או מספיק קרוב. אז לדעתי דווקא מוצדק שיהיה הבדל, בדיוק בגלל שבפועל המציאות שהיא רקע לאמירות אינה נייטרלית. אני פחות רוצה להיכנס לדיון סמנטי על מה זה גזענות, ולכן מעדיף לשאול את השאלה היותר חשובה, האם שתי האמירות צריכות להישפט באותה חומרה. מכיוון שהאמפיריקה לא עוזרת לכם לשכנע אחד את השני (ואני אפילו לא בטוח מה דעת שניכם על השאלה הזו), אני אעבור לדרך ההנמקה החלשה יותר אבל החביבה עלי בכל זאת (חולשה שלי) - אינטרוספקציה, המלווה בתקווה שאני מייצג עוד כמה. אם אני בעצמי שומע, בלי שום הקשר, על שחור שאומר "אני שחור גאה" ועל לבן שאומר "אני לבן גאה", אני מושך בכתפי על השחור או אפילו חושב "יופי" ונע באי-נוחות על הלבן. האם אני לוקה בגזענות הפוכה או בהרעלת פיסי קשה? אולי, אבל אני אנסה להצדיק את ההרגשה. ההנחה הראשוניצ שלי תהיה שהשחור בעצם מתכוון "... כי שחורים טובים לא פחות מלבנים", ואילו הלבן מתכוון "... כי לבנים טובים יותר משחורים". למה הנחת הכוונות שלי כזו לא סימטירת? הרעלת פיסי, גזענות הפוכה? אולי, אבל יש לי קייס די טוב: המחשבה שלבנים עליונים על גזעים אחרים ושחורים בפרט, ושכך ראוי, היא תופעה היסטורית ידועה ומבוססת, ואני מקווה שאיש לא יחלוק על כך שהיא לא נדירה גם היום. לכן כשאשמע על האמירה של הלבן, אקווה שההקשר מזכה אותו, אבל אחשוד מייד שהוא חלק מאותו "זרם רעיוני" רע. לעומת זאת המחשבה ששחורים עליונים על לבנים... לא ממש קיימת עד כמה שאני יודע, כזרם משמעותי. לעומת זאת, איש לא יחלוק על כך ששחורים רבים ביקשו לבטא את הרעיון "שחורים לא פחות טובים מלבנים", ושהיתה להם סיבה, ושטוב שהם ביטאו את זה. אז בבקשה. ברור שככל שאני אדע יותר על ההקשר ועל שני הדוברים, השיפוט עשוי להשתנות. אם עכשיו תאמרו לי "אה, הלבן הזה? הוא גר בסן פרנציסקו, לומר סוציולוגיה ומגדר לתואר שני באוניברסיטה, יש לו חמישה חברים טובים כושים, והוא הצביע לסנדרס. אה, הוא גם הומו" - אז פתאום אני אעבור למצב של "WTF? הוא כנראה לא התכוון למה שהוא אמר כמו שזה נשמע בציטוט שמחוץ להקשר. אני חייב עוד מידע לפני שאני בכלל יכול לשפוט, אפילו באינסטינקט הרגשי". ברור ששיפוט לפי הקשר קלוש הוא לא שיפוט הוגן. וזהו שיפוט שדומיננטי היום ברשתות החברתיות, וגם למרבה הצער בעיתונות. אבל יש לו גם צד תקף לדעתי: ההיורסטיקה לפיה הלבן שאמר משפט כזה הוא בסיכוי גבוה איש רע (בהיותו גזען, ומסוג רע אם יש גזען מסוג לא רע), והשחור לא חשוד ברוע כזה, תקפה. אוקיי, עכשיו אעשה לעצמי את החיים קשים יותר. מה אם אני שומע, שוב בלי שום הקשר, על לבן שמצהיר "לבנים טובים יותר משחורים" ועל שחור שמצהיר "שחורים טובים יותר מלבנים"? שוב אני אחשוד בלבן שהוא רע יותר! "שחורים טובים יותר מלבנים" יישמע לי תלוש למדי, וכבר ברמה הרגשית אני אסרב בכלל לשפוט אותו בלי שיש לי יותר הקשר. זה קצת כמו בפסקה הקודמת, אבל כאן קל לי לדמיין כמה הקשרים (ואני מניח שבאמת אפשר למצוא לא מעט שחורים שאומרים את זה), ורובם לא מוציאים את הדוברים כל כך רעים. במקרה של הלבן, יהיה לי ניחוש טוב, שאנחנו כבר מכירים מקודם: הוא פשוט גזען אחד מרבים. עכשיו, עליה נוספת (אולי) ברמת הקושי: _____ (שני אמריקאים יושבים בבר בבאפלו ומעלים זכרונות מהאן. בי. איי. כשהם היו צעירים) מתיו: לארי בירד היה שחקן מעולה. מה שבכל זאת הפריד בינו לבין הקומץ של טובי הכדורסלנים בכל הזמנים היה חולשת-מה בניתור". מארק: טוב, לא ממש מפתיע, הוא לבן. _____ (שני סטונדטים שנה שלישית בחוג למתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו יושבים בבר של סטודנטים ומחליפים רשמים על המרצים שלהם) לוק: לפרופ' ויליאמס (Scott Williams [Wikipedia]) יש רזומה מחקרי יפה. בכל זאת הוא קצת נופל מהפרופסורים הכי שפיצים בחוג, וממה שהתרשמתי נראה לי שמה שחסר לו כדי להיות ברמה שלהם הוא כושר הפשטה בממדים גבוהים1. ג'ון: [ברצינות ובכנות]: טוב, לא ממש מפתיע, הוא כושי. _____ מה תגובת הבטן שלכם (וגם תגובת הראש השקולה) על מארק ועל ג'ון, מתוך שני הפרגמנטים? התגובה שלי - מארק הוא בסדר, לא למדתי עליו הרבה מהפרגמנט. הוא מביע טענה פופולרית (לא יודע אם כלפי בירד ספציפית, אבל בוודאי כלפי כדורסלנים לבנים ככלל), שלא כדאי לדון על נכונותה אבל רק בגלל שזה אחד הדיונים הנדושים ביקום. ג'ון - מה??? הייתכן שסטודנט למתמטיקה יהיה כזה גזען חשוך? קדימה לוק, עשה את הדבר היחיד הראוי, הטח את כוס הבירה בשולחן, קום, ולך בזעם! כאן אני לא יכול כל כך בקלות להדוף את האשמת הרעלת הפיסי. אני לא רוצה לתלות את הבדל ההתיחסות שלי בהבדל בין נכונות ההיורסטיקות "לבנים לא מנתרים טוב" לעומת "לשחורים אין כושר הפשטה", כי אני לא מוכן להיכנס לדיון של ממש בנכונות ההיורסטיקה השנייה (ומצפה מלוק שגם הוא לא יהיה מוכן). זו לא בדיוק משטרת דעות: אני אגן על זכותם של פסיכולוגים קוגניטיביים שיחפצו לעשות מחקר בסוגיה (ארים גבה על בחירתם, אבל צריך שבאקדמיה יהיה מותר לעשות מחקרים שיבחנו אמיתות גם אם כואבות). אני רק לא חושב שהידע התקף שיש היום בנושא (אין?) מצדיק שיחת הדיוטות על נכונות הטענה. אני מקווה שמוסכם שאם רוצים להסביר את הרוחב והעומק העלובים של List_of_African-American_mathematicians [Wikipedia] (אגב, תמצאו שם את ידידנו פרופ' ויליאמס; משם אני מכיר אותו, מזה כחצי שעה), סביר הרבה יותר שהסיבות העיקריות הן היסטוריות וסוצילוגיות, והבדלים נוירולוגיים ממלאים כנראה תפקיד זוטר אם בכלל. יתרה מזו, אני יודע שאמונות לא מודעות בדבר נחיתות מנטלית של שחורים (שנושאים אותן הן לבנים והן שחורים, וגם כאלה שדיעותיהם המושכלות אינן מפלות) פוגעות גם היום בסיכויהם של ילדים וצעירים שחורים, ומרבות צער בעולם; זה עושה אותי עוד פחות סובלני לג'ון. לעומת כל זה, הדיון על כושר הניתור של כדורסלנים לבנים הרבה פחות מזיק. יכול להיות שהוא פוגע בהזדמנויות של כמה צעירים לבנים בכדורסל, אבל כדורסל הוא לא נתיב כזה חשוב לניעות חברתית כמו לימודים מתמטיים ומדעיים; ובמידה שכדורסל הוא מכשיר לניעות חברתית, אפשר להניח שהשחורים שזוכים לניעות כזו על חשבון לבנים זקוקים לה לא פחות מהלבנים. מכל מקום, אני שמח למדי אם האמירה של ג'ון מביאה לנידוי חברתי לפחות בקרב קבוצות כלשהן, והאמירה של מארק לא. עכשיו אני כבר רואה את גזען הבית הגאה של האייל, אה"ק, מתווכח איתי על כל חצי משפט בפסקה לעיל. אני מצהיר מראש שאין לי סבלנות לויכוח הזה איתו, וכנראה לא אכנס לשם. בגלל זה כתבתי שאני לא יכול בקלות להדוף וגו'. כן אשמח לדעתם של נדב, מכה והאלמוני, ואני תוהה אם זה ימקד במשהו את הדיון שלהם. FWIW, אלמוני, נדמה לי שאי שם במעלה הפתיל הבעת בקצרה את הדעה שאני מרחיב אותה כאן על הדוגמה הראשונה, וקצת הצטערתי שהפתיל שלכם לא התמקד בזה יותר. אין לי אפילו ניחוש מה דעתך על שתי הדוגמאות האחרות. 1 כישור מנטלי שהמצאתי זה עתה; הייתי שמח לכתוב אישהו כישור אמיתי, שלחלק מהמתמיקאים האמיתיים יש אותו במידה ניכרת יותר מלאחרים, וזה משפיע על מה הם טובים בו. אבל אין לי מושג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לכל מילה בתגובה שלך. אכן, תחושות הבטן שלי יהיו זהות לשלך בנוגע למארק וג׳ון. האם לא הגיע הזמן ״להתקדם״ למצב של שוויון גם בתחום הזה? אולי זה יעזור לקבוצות הללו ״להתברג״ בקלות יותר בחברה, במקום לראות בהן קורבן לנצח? לא יודע, יכול להיות שזה דיון מעניין יותר [נדב אכן ניסה לפתח אותו איתי], אבל אין לי תשובה טובה. בינתיים האלמוני ואני נמשיך להציק אחד לשני על קטנות שבטח לא מעניינות אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זו השאלה היותר חשובה. הדוגמא שנתת על ניתור בכדורסל ויכולות מתמטיות ממחישה יפה את מה שגדי טאוב ניסח - שלמעשה, הפוליטיקלי קורקט כלל לא אוסר על גזענות, אלא כל כולו מתומצת בכלל הברזל הבא: "על קבוצות חלשות אסור להגיד משהו שישמע שלילי". את הסיבות לכך הסברת יפה - שלא תבין לא נכון, אני מבין לגמרי את ההיגיון והרציונל מאחורי תרבות כזאת, ובכל זאת אני מהרהר בנושא שנים ועולות לי גם לא מעט התנגדויות. אתה אומר למשל שהנזק שיגרם כתוצאה מהאימרה "לשחורים אין כושר הפשטה" גדול לאין שיעור מאשר "לבנים לא טובים בכדורסל" ולכן יש לגלות הרבה פחות סובלנות כלפי הראשון. הגיוני, אבל מצד שני מה שאתה בעצם עושה, במידה מסויימת, זה לעוות את האמת למען טובת החברה (כפי שאתה רואה זאת). בעצם, לא חשוב בכלל אם זה נכון או לא שלשחורים אין כושר הפשטה - חשוב רק אם עצם העובדה הזאת מועילה או מזיקה לחברה (בהתאם להשקפתך), וזה מסלול מסוכן ללכת בו. אני מסכים אתך שאין טעם להכנס לדיון על האם הבדל כלשהו מעוגן במציאות או לא, העקרון הוא זה שחשוב - והעקרון הוא שאני, לפחות חלק ממני, רוצה לחיות בחברה שבה אם אכן מדען כלשהו יגלה שיש בסיס גנטי להבדלים השכליים בין שחורים ללבנים - הוא צריך להיות חופשי לומר זאת, והדבר צריך להתקבל, למרות שההשלכות שלו עשויות להיות הרסניות. כי אני מאמין שלאמת יש ערך משל עצמה, ואני לא רוצה לחיות בחברה שמספרת לעצמה שקרים מועילים. בקיצור, אני אומר שלגיטימיות של אמירה צריכה להיות תלויה בנכונות שלה. לא במידת הנזק החברתי שהיא עשויה לגרום. אם המציאות היא גזענית לעיתים, הפתרון לכך הוא לא הכחשה. לעניין ההקשר ההיסטורי. נכון, כשלבן אומר שהוא גאה בגזע שלו או משהו בסגנון הזה, הדבר לא נאמר בואקום, ומילותיו טעונות במאות שנים של דיכוי, קולונאליזם ושיעבוד. מצד שני, אני לא מאמין ב"אבות אכלו בוסר..." אני לא מקבל את זה שאדם לבן נולד עם גיבנת של אשמה בלידתו. אני חושב שאנחנו כחברה צריכים להחליט על גבולות המותר והאסור בכל הנוגע להשתייכות לקבוצה - האם לקבוצה יש זכות לבדל את עצמה? לשמור על זהותה וכל תרבותה? לטעון שהחברים בה טובים מחברי קבוצות אחרות? ברגע שהחלטנו - אותו הכלל צריך להיות תקף לכל הקבוצות. (ואז אולי נצטרך להסביר למה "מדינה לבנה" זה גזעני אבל "מדינה יהודית" זה סבבה לגמרי.) בנוסף, אני לא מקבל את הנטיה הפוסט קולוניאלית לצייר את כל ההיסטוריה כעיגול שבמרכזו גבר לבן, מסביבו כל שאר הקבוצות, והדיכוי זורם אך ורק מהמרכז החוצה. רצח, שיעבוד, אונס וגזענות היו קיימים מאז ומתמיד בכל חברה, והסיבה שהלבנים בלטו בשדה הזה במאות האחרונות היא עליונותם הטכנולוגית שהובילה ליכולת מוגברת לממש את הרצחנות שלהם, ולא בנטיה מהותית להרס. אותם פוסט קולונאלים נוטים גם להתעלם מהעובדה שחוץ ממלחמות, גברים לבנים הביאו עוד כמה דברים לעולם הזה, כמו למשל מדע מודרני, ולמרבה האירוניה גם את הדמוקרטיה הליברלית ואת שיח זכויות האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה: הבדל מהותי בין מדינה יהודית למדינה לבנה, הוא שכל אחד יכול להפוך ליהודי ולגור במדינה הזו - לשנות את הגזע אי אפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע עד כמה ההבדל באמת מהותי מבחינת שיח הפי.סי. הרי גזענות היא קודם כל ''אפליה על רקע דת, גזע ומין'' כך שאני לא בטוח שאפליה על רקע דתי עדיפה על אפליה על רקע גזעי. אולי לפי ההגדרה הכי קלאסית של גזענות, אבל לא נראה לי שזה רלוונטי היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם רוב מה שאתה אומר. שים לב, גם אני מבקש לא לאסור על חוקרים באקדמיה לחקור את סוגיית הכישורים המנטליים ביחס לצבע העור, ואני בהחלט בעד לדעת את האמת גם אם היא מאכזבת ומאמללת. כתבתי מאמר ברוח זו בנעורי האייליים העליזים. ועם זאת, ברור לך שזה מסתבך, כן? זה הרי לא שמדען עורך מחקר, מפרסם תוצאה, והופ, למדנו עוד אמת על העולם. מדע תקף זה קשה. הנחות המוצא והאידיאולוגיות של המדענים משפיעות לעתים קרובות על המסקנות. רק עמיתיו של המדען לקהילה שלו יודעים להעריך את חוזק מסקנותיו. ואם זה אזור בעייתי מבחינה אידיאולוגית, ברור שגם הערכות העמיתים מושפעות מאידיאולוגיה. ועוד: מדען שיפרסם תוצאה, לא משנה באיזה חוזק אמיתי, לפיה יש הבדל נוירולוגי מובהק שעושה את השחורים לפחות טובים במתמטיקה, לצד זה שהוא יקבל שיימינג מקיר לקיר מהמוני הדיוטות שאין להם מושג בתחום, יקבל גם חיבוקים חמים מדי מקבוצות שלמות של הדיוטות אחרים שאין להם מושג בתחום, ושלא יעניין אותם אם רוב חברי קהילתו של המדען יטענו שהמחקר קלוש. ומכאן, אם מדען מתעניין בלערוך מחקר כזה, והדיקן אומר לו "כן, אך לא בפקולטתנו", לא בטוח שהדיקן הוא מורעל פיסי עלוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף, אפילו אם תראה שה"אייקיו המתימטי" של הירוקים נמוך בממוצע בחמש נקודות מהאייקיו המתימטי של האדומים, זה עדיין משאיר המון ירוקים שטובים במתימטיקה יותר מהמון אדומים (כי סטיית התקן בדברים האלה רחבה מאד). אז מעבר לתדמית השלילית הציבורית המזיקה להחריד, שום דבר אופרטיבי לא יצא מזה, או לא אמור לצאת מזה, בבואך לבחון את מי לקבל לדוקטורט במתימטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המדע לא אמור לשאול "איזו תועלת חברתית תצמח מהמחקר הזה", הוא אמור לשאול רק "האם זה נכון או לא". הפרשנות למחקר המדעי היא על אחריות הציבור, אם אוניברסיטה כלשהי מחליטה שהיא מקבלת מועמדים על סמך פרופיילינג מדעי-גזעי ולא על סמך כישוריו של המועמד האינדיווידואלי, זו בעיה שלה שלא נובעת ישירות מהמחקר המדעי. לא ככה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדע בהחלט יכול ואמור לשאול "איזה נזק חברתי/כלכלי/פסיכולוגי" עלול להיגרם ממחקרים כאלה ואחרים. למשל, דומני שבחקר הביולוגי של שיבוטים למיניהם, נמנע המדע משיבוטי אדם בגלל שיקולים כאלה. אני מסכים שזה לא חייב להיות השיקול היחיד או העיקרי, אבל מותר לכלול אותו במערכת השיקולים. יתירה מזאת, עד כמה שאני מבין, מדעי החברה אמורים לספק תובנות שיש להן גם ממדים מוסריים ותרבותיים, ולא סתם ערימות של מספרים בקשר לנושאי המחקר שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יתירה מזאת, עד כמה שאני מבין, מדעי החברה אמורים לספק תובנות שיש להן גם ממדים מוסריים ותרבותיים, ולא סתם ערימות של מספרים בקשר לנושאי המחקר שלהם." אם ככה מה ההבדל בין חוקר לבין תועמלן...? זה כל הרעיון במחקר, הוא ניטרלי מבחינה מוסרית, הוא עוסק במה שיש ולא במה שראוי שיהיה. למה שאתה מציע קוראים בשפה פשוטה "מדע מגוייס", כשאתה מעוות את הממצאים כך שיתאימו לאידיאולוגיה שאתה מעוניין להשליט. אתה בוודאי מבין עד כמה זה דבר מסוכן, הרי אין דבר כזה "טובת החברה" אלא רק מה שאנשים רואים כטובתה, ובזה אנשים שונים מאד אחד מהשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר קישור למאמר? בוודאי שברור לי שזה מסתבך. כל עוד מדע יעשה על ידי בני אדם ולא על ידי רובוטים, הוא לעולם לא יהיה חף מאידיאולוגיה וממגמות שהן זרות למדע ה"טהור". בני אדם לא מסוגלים להתעלות מעל הדעות, המחשבות והרצונות שלהם. גם אני, אם הייתי שומע על היסטוריון גרמני צעיר שמעוניין לחקור האם השואה באמת קרתה, כביכול ממניעים טהורים של סקרנות מחקרית, כמעט אין סיכוי שהייתי מאמין שאין לו כאן מניעים אידיאולוגיים. הייתי תוהה מה בכלל גרם לו לבחור בשאלה כזאת, הייתי מפשפש בנטיות הפוליטיות שלו, בקיצור, הייתי מתנהג כמו אחרוני שוטרי הפי סי. יש לי דילמה רצינית בעניין הזה, אין ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 216. הוא דווקא לא כתב דברים נורא מביכים, הירדן ההוא מפעם. חוץ מ"אופרטיווי", זה די מביך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל החל כמדומני מהטענה שלגברים לבנים אסור לומר מה שמותר לגברים שחורים, או כל טיעון מקביל לגבי אוכלוסיות מוחלשות. אני די מסכים עם הטענה, אבל חושב שהדוגמה שהובאה לכאן לא מוצלחת. הדוגמה שהובאה היא אמירה חיובית במהותה כלפי הקבוצה שלך - אני לבן/שחור גאה. לדעתי הרבה יותר קל להראות את הטענה הזאת באמירות גזעניות שליליות (או שנתפסות ככאלה) על הקבוצה האחרת. למשל 1, לאמן/יוצר מזרחי מותר לקרוא לאשכנזים שודדי אדמות ולכתוב טקסטים נוטפי שנאה כלפיהם - והוא יקבל על זה פרסום ותשואות ב"הארץ" והלאה - אבל אמן/יוצר אשכנזי שיקרא למזרחים "מנשקי קמעות"2, יוקע מיד ובריש גלי בראש חוצות ובתחילת המהדורות המרכזיות של ערוצי החדשות. לגזענות יש הרבה היבטים, אבל אני די משוכנע שהמזיקים יותר שבהם הם לא אלה שמאדירים את הקבוצה שלך, אלא אלה שמפיצים שנאה ודה-לגיטימצה ומנחיתים את הקבוצה הנגדית. וגם אם זה נשמע כמו שני צדדים של אותה מטבע, אני חושב שיש הבדל3. 1 אני גונב מעצמי מדיון שהיה לי לאחרונה באתר אחר. 2 המעבר ל"מזוזות" הוא, מסתבר, ספין דמגוגי אבל גאוני של מירי רגב. 3 לעודד את קבוצת הכדורגל/סל החביבה עליך בקריאות "מכבי אלופים, מכבי מופלאים" זה סבבה, אבל לעודד אותה בקריאות "הפועל בני זונות, הפועל שמאלנים בוגדים" זה לא סבבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לגזענות יש הרבה היבטים, אבל אני די משוכנע שהמזיקים יותר שבהם הם לא אלה שמאדירים את הקבוצה שלך, אלא אלה ש ... מנחיתים את הקבוצה הנגדית." אני חושב שתגובה זו, ובמיוחד במשפט זה אתה כמעט פוגע בעצם העניין. כדי לחדד את הרעיון צריך להבין שנולדה הגדרה חדשה של גזענות: הגזענות היא כלי אידאולוגי להצדקת יחסים לא שיוויוניים בין קטגוריות שונות של בני אדם. זה מצב קצת מבלבל, מפני שאנחנו עדיין זוכרים את ההגדרה הקלאסית שקושרת מוצא לתכונות אופי, כישורים וזכויות. אמירה יכולה להחשב גזענית לפי שתי ההגדרות בתנאי שהיא מסייעת להכחיש את האמונה העכשווית בהדרה של קבוצות חלשות וזכותן להאבק לשידרוג. אם אתה מיחס תכונות תרבויות או אישיות שמסבירות בדרך אלטרנטיבית את חולשתה היחסית של הקבוצה הראוייה לשידרוג - אתה גזען. זו נחשבת לטענה לא לגיטימית בלי קשר למידת נכונותה1. אם אתה מעדיף מועמד לבן מפני שהוא לבן - את גזען, אם אתה מעדיף מועמד שחור מפני שהוא שחור - טוב ויפה. הרקע לכל העניין הוא שינוי בהשקפת העולם של האליטות התרבותיות מאז עידן הנאורות. השקפת העולם המקובלת בימינו היא השקפה קולקטיביסטית שלפיה גורלם האישי של הפרטים בחברה נקבע קודם כל לפי הקבוצה שהם שייכים אליה. יש קבוצות בעלות זכויות יתר, ויש קבוצות מודרות מזכויות. לקבוצות המודרות יש זכות טבעית להאבק למען שידרוג, ולקבוצות בעלות זכויות היתר אין זכות להגן על זכויות היתר שלהן. לפי השקפה זו, צריך לשפוט את דבריהם ומעשיהם של הפרטים בחברה לא לגופו של עניין, אלא בהקשר ליחסים בין קטגוריות שונות של בני אדם. אמירה שמסייעת למאבק שידרוג של קבוצה ראויה, היא אמירה ראויה ולגיטימית. אמירה שמפריעה למאבק כזה, היא אמירה לא לגיטימית. השקפת עולם זו שונה לחלוטין מהשקפת העולם של האידיבידואליסטית הליברליזם הקלאסי, שנולד בתקופת הנאורות. המחשה טובה של ההבדל היא ההתיחסות ל"זכויות אדם". הליברל הקלאסי מעניק זכויות אדם לכל אדם באשר הוא. אם תתבונן באירגוני זכויות אדם עכשווים תראה שבעצם הם עוסקים בשירוג קבוצות מודרות על חשבון קבוצות בעלות זכויות יתר. הפרט יכול להנות או להפגע מפעילותם לפי הקטגוריה שאליה הוא שייך, מפני שהקטגוריה עומדת במרכז ולא הפרט. השקפת העולם העכשווית מכרסמת כמובן בזכויות האדם ובראשן חופש הביטוי. זכות הקניין היא אחת מזכויות האדם שהליברל הקלאסי מיחס לכל אדם. הפרוגרסיבים המודרנים אינם מאמינים בזכות הקניין של "העשירים". יותר מכך הם רואים בזכות הקניין אידאולוגיה שנועדה להנציח את זכויות היתר של "העשירים". בספר אי המטמון של סטיבנסון, המלחים שמנסים להשתלט על המטמון הם פיראטים. לפי השקפת העולם העכשווית המלחים מנהלים מאבק צודק על "זכויות עובדים". קטגורית ה"עובדים" ראויה לשידרוג על חשבון קטגורית ה"מעסיקים". 1 בניגוד לאמונה ברציונליות מעידן הנאורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה אמרת. השאלה היא רק עד כמה מיינסטרים היא הגישה הזו. שלא תיפול למלכודת צל הרים כהרים כמו ההטיה של הנמר כאן להלביש את האג'נדה של השמאל ההזוי ביותר על ארגוני זכויות האדם הקונבנציונליים בהרבה. אתה אומר "השקפת העולם המקובלת בימינו היא השקפה קולקטיביסטית..." והשאלה היא - מקובלת על מי? אני בטוח שהיא מקובלת על פרופסורים למגדר בקליפורניה, ואולי כותבת או שתים ב"הארץ", אבל לא נראה לי שהיא מקובלת על יכין ובועז של האליטה התרבותית בארץ, שופטי העליון נניח, או הגרבוזים והקוטלרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבת שלום גם לך. הנמר מלביש רק במקרים נדירים ולרוב את אלה שלא מגיעות לרוכסן. ליקטתי דוגמא להלבשה מצד אנשי המחנה. אני לא טוען שמדובר בסאטירה ואם היא ראויה או פסולה, רק רציתי לציין בהקשר לדיון הנוכחי שהמחנה רואה בחיוב צורות וביטויים גבוליים של מאבק כל עוד מדובר בפעולה נגד "האליטות 1" אך יזדעק עד לב השמים אם אותה כרזה היתה מתנוססת על צילום מרצח רבין שמייצג את "המוחלשים". 1. ובעצם מתכוון לבבונים וערסים מזרחיים מצביעי ביבי2. 2. כשאין לו שום בעיה עם ערסים ממוצע ערבי שמצביעים לרשימה או תומכים באג'נדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי דבר אודות הדעות עצמן (הלינק שנתת שבור) אלא רק אודות הגבולות האמורפיים של המחנה הדמוני. גבולות שאתה מסרב לקבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהפוסט הוסר. (החליפו את השלט העבודה משחררת באימרה לא היה כלום כי אין כלום של ביבי.) אתה באמת מאמין שהגבול ברור ואינו אמורפי ואני פשוט מסרב לקבע אותו כדי לנגח את המחנה או אותך? הרי לתפיסתי דווקא משום אמורפיותו של הגבול גם אנשים נורמטיביים תומכים בפסול וברע ולא מבין שלמעשה נמצא בארץ אחרת. כדי למתן את העקצוץ מהמושג שאינך מוכן לקבל את קיומו ולהבין את עמדתי בצורה נייטרלית יותר, אסביר את עמדתי לגבי המאבק התקשורתי ברנז'אי הממושך לסוטול ציוני המוני: תגובה 689044 גם כאן לתפיסתי תומכי העישון לא מבחינים במהות, ההשלכות והמשמעות (ברמה הפרקטית) בעיקר בגלל שהגבול (גם ניקוטין הוא סם, כולם מעשנים, גם המנכ"ל מעשן, מזימה של תאגידי הבריאות, אלכוהול יותר גרוע) טושטש בכוונה תחילה. לאנטישמיות החדשה ולישנה אין גבול ברור. כשמדובר בסבך של רעיונות רגשות חינוך שריטות והתניות אין גדר במידה אחידה ואין גבול או שלט. אם מאין דהוא חטף בחילה מהידיעה שהשכן החדש יהודי מדובר באנטישמי -גם אם לא פצה את פיו בנושא, מעולם. אי ההסכמה או הדיון שמתקיים בנוגע לתוקף, היצרן, או רמת הדיוק של מדד בחילה כזה או אחר אינו שולל את התגובה או האנטישמיות שבקירבו -גם אם לא הקיא או סיפר על כך. מעטים מבעלי הקמינים רכשו מד לחות (דוגם בעומק 2-4 מ"מ) כדי להחליט אם העץ יבש ואין תקינה מדעית (ידועה לציבור) שמגדירה את גבול הלחות לפי סוג עץ. האמורפיה מאפשרת לסוחר למכור לגב' לייבוביץ' "5 קוב זית שנכרת לפני 5 שנים כשבפועל היא מקבלת 2 קוב' הדרים בני חודשיים שלא יידלק גם בגיהינום. לגב' ליבבוביץ' אין מד לחות אבל היא תבין אם העץ שרכשה רטוב או יבש לפי כמות הברכות שירעיף מר לייבוביץ' על ראש הסוחר. גם למר לייבוביץ' אין מד לחות והוא מזהה אם העץ יבש או רטוב כשהוא מעריך את התועלת מייעודו כי את התועלת המוסכמת והברורה- קשה למדוד. היא תלויה בסוג העץ, קוטר הגזעים, הסידור, קנפוג הקמין, גודל תא הבעירה, טמפ' בחוץ ובפנים, מהירות הרוח, אטימות המבנה, גובה וקוטר הארובה, עד כמה סתומה אם ישרה ועוד ועוד. למרות כל האמורפיה וזיליון המשתנים כשהעץ רטוב, למר לייבוביץ' זה ברור. הוא לא צריך מעבדה. לכן, גם כשהגבול אמורפי הדבר המועיל והנבון הוא לנסות להבין אם הארץ מבורכת או ארורה עפ"י פירותיה, מנהגיה, שפתה ואדמתה. הסירוב להכיר באופיה של הארץ בגלל שגבולותיה לא הוגדרו בצורה שמוסכמת על כל חברי האגודה הגיאוגרפית מנוגד (להשערתי) גם לדרך שאתה ואני חינכנו את ילדינו. היו ילדים שלא סומנו ע"י הרשויות כלוקים בבעיה ובכל זאת ניסינו למנוע או להסביר לצאצא היקר שהקשר איתם מיותר ואפילו מזיק. האחריות כהורה גרמה לך לפעול באורח שונה גם כשלא הוצב השלט שאומר שמשהו בראשו של הקטן דפוק ועלול להשפיע לשלילה על הנצר היקר לליבך. תחושת האחריות היא שגרמה לך כהורה לחפש לזהות ולהגדיר איומים עבור העולל. ולא רק, אתה גם יודע לזהות אם החבר הדמיוני מגיע ממשפחה טובה גם ללא הגדרת יצרן או בדיקת עץ המשפחה. אסיים בפתגם הערבי הידוע: כשמתסכלים מתוך אחריות ואכפתיות על התועלת או האופי של משהו מבינים שישנם דברים שלא הוגדרו אך טיבם והשפעתם ברור כשמש. שבת שלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חוזר לשאלה ששאלתי את ירון- האם זה1 מיינסטרים? ___________ 1 במקרה שלך- "המחנה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיינסטרים במובן השכיחות בשיח הישראלי באופן דומה להתנגדות נגד צו ''כניסת מוסלמים'' של טראמפ. השאלה הרצויה מבחינתי בשני המקרים היא האם מדובר בהתנגדות טבעית, מבוססת או הגיונית. (מבלי לשלול את האפשרות שטראמפ כפופוליסט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה כלום כי אין כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נחזור לדוגמא של ירדן, שתי האמירות "לשחורים אין יכולת הפשטה מתמטית" לעומת "לבנים לא יודעים לנתר". מי לדעתך יחשוב שהאימרה הראשונה מרגיזה יותר? האם רק פרופסורים למגדר? או כלל הציבור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, רוב הציבור. אבל בין זה ובין התזה של ירון יש מרחק גדול. בכל זאת השחורים היו עבדים של הלבנים כמה וכמה דורות כאשר הלבנים התייחסו אליהם כפחות מבני אדם. הרגישות לפיכך גבוהה. בוא נשווה את המשפט ''למלוכסנות יש רגליים עקומות'' למשפט ''הלבנות שעירות ברגליים''. אני חושב ששתי האוכלוסיות זכאיות להיעלב באופן שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מכיר אירגון זכויות אדם שאינו עוסק בזכויות של קטגוריות מסויימות של בני אדם? יש לי תחושה שבארה"ב אם אתה מדבר בשם החוקה האמריקאית, חופש הביטוי, זכות הקניין וכדומה חושדים בך שאתה Alt right (במובן של KKK) או לפחות ליברטריאן. אין איש בזרם התרבותי המרכזי (תקשורת, אקדמיה, אמנות) שמתנגד ל"אפליות מתקנות", וכמובן רואה בשיוויון בין קטגוריות יעד מרכזי של המדינה. (וכמובן אין איש שקיווה שטראמפ יבחר, ואם יש כזה איש לא יעיז להודות בכך). ___ פנטסטי: "אין ספק שלעובדה שאני מזרחית יש משקל. ובמקרה הזה, החטא הגדול שלי היה שהיזדהתי עם אוכלוסיה לא יהודית. אז העובדה שזה מגיע מבחורה, שתפקידה להיות עלה התאנה המזרחי של גלגלצ, ועושה חיבור בין אוכלוסיות מדוכאות - לא נעים לאוזן ההגמונית..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ לא בטוח שהיה צריך לפטר אותה בצורה הזאת, אבל קשה לי להאמין שקהל השומעים זקוק לעוד פובליציסטית שמקופחותה אומנותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. האגודל. תגובה 683786 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה־EFF הוא דוגמה טובה לארגון שעוסק בזכויות שונות של אנשים (פרטיות וחופש הדיבור באינטרנט ובכל מה שקשור למחשבים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 מה זאת אומרת לא סבבה? השירים שמושרים עם הכי הרבה רגש בטריבונות הם שירי השטנה. מי שלא שמע "אמסלם ההומו"1 לא שמע שירה מלאת רגש מימיו. ______________ 1 "אמסלם ההומו, אמסלם ההומו, אמסלם הבן זונה!" במנגינת הפזמון של "מעל פסגת הר צופים". ולא הגיע לו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |