|
רמת גן ממש לא דומה במבנה שלה לתל-אביב. המרכז שלה - כן. דא עקא, מסיבות היסטוריות וגיאוגרפיות, העיר לא צמחה סביב מרכזה. בגלל הירקון, העיר לא יכלה לצמוח צפונה. היא צמחה דרומה. ובכל פעם שנוסף שטח - נניח, שכונה שקמה בנפרד וסופחה או שטח שנכבש במלחמת השחרור - גם אותו צירפו לרמת גן. והתוצאה היא מבנה של ילד-בן-3-ששבר-את-המפרקת. או נחום-תקום-שבור, אם דוגמת הבן-3 קשה לך.
המרכז - היינו, החלק הארי של החנויות, עורק התחבורה הראשי וכיו"ב - נמצא בראש, ואפילו במצח. ומסיבה זו, למשל, מוניות שירות שעוברות בשבת, או אוטובוסים בכלל ימות השבוע - שעוברים בז'בוטינסקי, בעצם לא משרתים את רוב תושבי העיר1. המרכז הגיאוגרפי הוא שדרות ירושלים או דרך נגבה, אבל אין בהם הרבה. רחוב בן גוריון ורחוב הרא"ה חוצים את העיר לאורכה - והם לא רחובות-חנויות. יש חנויות במקטע קטן מהרא"ה, ובמקטע קטנטן עוד יותר בבן-גוריון, וזהו. בבן-גוריון אפילו מדרכות אין, בחלק מהרחוב2. הרא"ה ובן-גוריון יכלו להיות אבן-גבירול. אבל הם לא. הם לא, משום שהם לא בנויים לאנשים שילכו בהם ויקנו בהם. הם בנויים לאנשים שיסעו בהם. תכנון חכם, היה בונה את רמת גן כולה כמרכז-תל-אביב, ויוצר רחובות-חנויות שיהווה מרכז במרכז הגיאוגרפי החדש, או טוב יותר - בעיר כולה. אבל זה לא קרה. מצד שני, תכנון חכם היה מצרף את קריית-קריניצי לקריית-אונו, ולא קורא לה 'קריית-קריניצי', כדי שיהיה ברור שלמרות שזה בקריית-אונו, זה בעצם רמת-גן.
1 וגם תחנות תל-אופן, שפוזרו בעיר, ממוקמות באותו מיקום בדיוק, במן הגיון שכזה שתחנות תל-אופן צריכות להיות ממוקמות במרכז הפיננסי, גם אם הוא לא גיאורגרפי. אז מה אם זה אומר שרוב רובם של תושבי רמת גן צריכים ללכת ברגל 40 דקות בשביל לעלות על אופניים שכורות, או לנסוע 30 דקות באוטובוס (ואז הם כבר פשוט יכולים להמשיך איתו לתל אביב). תאר לך, שמוניות השירות בתל-אביב, היו עוברות במקום אחד: רחוב איינשטיין, ליד האוניברסיטה. ושם גם היו ממוקמות <מודגש> כל התחנות של תל-אופן. היה משרת את תושבי תל-אביב באופן יעיל? לא? כי ככה זה ברמת-גן. 2 וזה לא שיש שוליים, שאפשר להלך בהם. פשוט אין. יש בתים שמגיעים עד שפת הרחוב, ועוד 10 ס"מ כדי שיושבי הבית לא יצאו מהבית ישר לכביש.
|
|