|
המחשבה מבוססת על כל ההתנהלות. הכרעת הדין יכולה לתרץ כמה נקודות בנוגע להכרעה עצמה. הכרעת הדין לא יכולה ולא מנסה אפילו לתרץ נקודות אחרות שאינן אמורות להופיע בה. תוסיף לזה את הראיות החדשות על מדיניות השקרים, הטיוח והסטחנות של המערכת על מנת לכבוש ולדכא את משפחת אזריה ולגרום לחייל לספוג בשקט את האש.
ההיגיון אומר שניתן להסביר תקלה אחת או שתים, בעיה אחת או שתים. אבל כשיש יותר מדי בעיות ולכל אחת תירוץ משלה, אולי צריך לחפש את התשובה האחת שהיא הסיבה לכל התקלות. היות ואנחנו כבר יודעים שצה"ל משקר בנושא הזה והתנהלותו בלתי כשרה, מוטה ונוגדת את כל ההליכים הרגילים, אני שופט את התנהלותה של השופטת שדחתה את כל הטענות, הראיות והעדויות של ההגנה לאור הפגמים הנ"ל. אף ראיה, טענה או עדות לא נמצאה קבילה או הגיונית?
התשובה האחת שמסבירה את כל התקלות ומעוגנת היטב בראיות שנחשפו לגבי השקרים של צה"ל היא אחת: המערכת החליטה להרשיע את החייל ויהי מה. לא אכפת להם אם הוא צודק או לא. לא אכפת להם מהחוקים והנהלים והתנהלות תקינה. היתה פה פאדיחה שהצטלמה בצורה בעייתית והחפ"ש יתן על כך את הדין.
|
|