בתשובה לאמ, 11/01/17 22:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. היו סרטונים של גופים שונים. בין השאר סרטונים שצילם עופר אוחנה. המשטרה קיבלה את כל הסירטונים (שמונה מהצלם של בצלם, 4 מאוחנה ועוד כמה) לפני עריכה. היא שילבה אותם לכמה סירטונים שהוצגו במשפט. ההגנה במשפט קיבלה אותם, כמובן, כמו את כל הראיות שהוצגו במשפט. ההגנה לא עירערה על נכונות הסירטונים בשום שלב במשפט. 2. פעולה סבירה יותר היא לפנות למפקד ולבקש הוראות. אם יש לו זמן להסיר את הקסדה ולכוון (במקום לירות מהר למרכז המסה), יש לו גם זמן לצעוק למפקד לבקש הוראות. אנא קרא את הכרעת הדין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רצוי לירות למרכז מסה אם יש חשד למטען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הוא נורה? איפה נורה עמיתו? היה בגזרה חשד למטענים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרטונים שראיתי היה ביטוי לחשש ממטענים והמחבל נורה בראשו. שפת הגוף וההתנהלות לא מסתדרים לי עם דמותו של אזריה בשעת נקמה. הייתי מצפה מחייל שעלה לו הסעיף ושטוף רגשות נקם לנוע מהר לעבר לוחם החופש ולירות בראשו מקרוב במקום לירות בתנועות שקולות ממרחק כזה. מכיוון שלא אקרא את פסק הדין בגלל התנהלות משפטית שלא קשורה לצדק חוק או נהלים צבאיים שאלת חפותו או אשמתו של אזריה נותרה פתוחה מבחינתי. להערכתי שתי הסיבות יחדיו -הסכנה והנקמה, הן שהובילו לירי של אזריה. משפט צדק היה אמור למדוד את משקלן והשפעתן. ההצעה המבישה מהמערכת הצבאית בניגוד לכל אתיקה לאחר הביזיון המשפטי נועדה למנוע נזק משמעותי לחברה הישראלית- לכולנו (ימנים שמאלנים דתיים וחילוניים). המטרה של בצלם כפי שעולה מפעילותה היא דלגיטימציה של ישראל אבל כמו במקרה של הטרור הערבי מי שזורע רוח יקצור סופה. הדלגיטימציה תופנה כלפי מערכת המשפט, צה"ל וחשוב להפנים- היא תגיע גם כלפי הארגון שחבריו יאלצו בסופו של דבר להסתתר או לעלות לברלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהכרעת הדין כתוב שאתה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב... זו בדיוק הנקודה. אנחנו טוענים שהכרעת הדין טועה. וטועה זו מילה שנבחרה בעדינות מרחיקת לכת שאיננה אופיינית לקרנפים, והקשר היחיד הוא לנוסח שבחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבה הזו מבוססת על קריאת הכרעת הדין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבה מבוססת על כל ההתנהלות. הכרעת הדין יכולה לתרץ כמה נקודות בנוגע להכרעה עצמה. הכרעת הדין לא יכולה ולא מנסה אפילו לתרץ נקודות אחרות שאינן אמורות להופיע בה. תוסיף לזה את הראיות החדשות על מדיניות השקרים, הטיוח והסטחנות של המערכת על מנת לכבוש ולדכא את משפחת אזריה ולגרום לחייל לספוג בשקט את האש. ההיגיון אומר שניתן להסביר תקלה אחת או שתים, בעיה אחת או שתים. אבל כשיש יותר מדי בעיות ולכל אחת תירוץ משלה, אולי צריך לחפש את התשובה האחת שהיא הסיבה לכל התקלות. היות ואנחנו כבר יודעים שצה"ל משקר בנושא הזה והתנהלותו בלתי כשרה, מוטה ונוגדת את כל ההליכים הרגילים, אני שופט את התנהלותה של השופטת שדחתה את כל הטענות, הראיות והעדויות של ההגנה לאור הפגמים הנ"ל. אף ראיה, טענה או עדות לא נמצאה קבילה או הגיונית? התשובה האחת שמסבירה את כל התקלות ומעוגנת היטב בראיות שנחשפו לגבי השקרים של צה"ל היא אחת: המערכת החליטה להרשיע את החייל ויהי מה. לא אכפת להם אם הוא צודק או לא. לא אכפת להם מהחוקים והנהלים והתנהלות תקינה. היתה פה פאדיחה שהצטלמה בצורה בעייתית והחפ"ש יתן על כך את הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור: התשובה שלילית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי לאריק - התשובה שלילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היריות הראשונות (לא של אזריה) היו בזמן שהמחבלים מנסים לרצוח ואני מניח שמי שירה קודם כל ירה ע"מ לפגוע (מדובר בשניות),אח"כ אזריה (כמו שמצופה מלוחם חכם וטוב) ירה במדיוק לראש. אני לא מבין את השאלה ,מה זה "היה בגזרה חשד.." בת"א יש חשד? בירושלים? בפ"ת? אין דבר כזה גזרה עם "חשד" יש מידע על אפשרות בגזרה אבל החשד קיים וצריך להיות קיים תמיד בכל מקום. ספציפית למקרה-עובדה שלא טיפלו בלוחם החופש הנודע,וצעקו שם "תזהרו יכול להיות מטען.." והלוחם המהולל גם לבש מעיל עבה ,מה שצריך להחשיד אוטו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצור: כשנטרלו אותם, ירו ולא הפעילו שום התקן. האם יש הוראות בשטחים לא לירות למרכז המסה כדי לא להפעיל מטענים? הוא לא לבש מעיל עבה במיוחד יחסית למה שהיה מקובל שם. הטמפרטורה שם הייתה 19 מעלות (והשתנתה מאוד בשעות היום השונות). הוא לא היה היחיד בזירה עם מעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוטר של קליע M-16 או תבור הוא 5.56 מ"מ,אם קליע מסויים לא פגע ישירות במטען עדיין לא אומר שלא היה מטען. ממה שאני זוכר ששירתתי,אם יש חשד למטען לא יורים למרכז מסה-זה ההוראות.כמובן שכמו כל דבר לכוחות בשטח יש שיקול דעת על הפעלת הכח. אני לא אמרתי שזה שהוא לובש מעיל מחשיד אותו,אלא שעצם זה שיש לו מעיל טכנית ניתן להסתיר מטען-בניגור לאם היה ערום לדוגמה ואז לא יכלו לטעון לחשש ממטען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה מפקד בזירה פרט למ"מ וגם הוא לא ממש ניהל את האירוע. כל האירוע נוהל על ידי אזרחים (אנשי רפואה) וחיילים זוטרים. לא ראיתי _שום התערבות_ של קצינים במהלך הטיפול בפצועים (וממילא אין להם הרבה מה לאמר לגבי הליך הפינוי שלצורך בטיחותו אזריה חיסל את המחבל). לפי זכרוני המפקדים נינזפו על חוסר תיפקוד (במיוחד אי טיפול רפואי במחבלים, ומזה משתמע שהם גם לא הביאו חבלן שיבדוק את המחבלים יסיר בגדיהם ויאזוק אותם). לפי מה שהבנתי לאחרונה יש שינוי הוראות ומאפשרים לקצין למלא את תפקידי הניטרול של החבלן, אז הם לא ניטרלו כנידרש ורוב הנוכחים הבינו שהמחבלים לא ינוטרלו. אזריה אלאור כמו שאר הנוכחים נהגו בהתאם למצב של העדר אוטוריטה מצד הקצינים. זה מצב רגיל וסביר כאשר המפקדים לא מתפקדים מסיבה זו או אחרת - החיילים הזוטרים תופסים יוזמה. היה אפשר לטפל באזריה במסגרת הליך משמעתי (כפי שנהגו במפקדים) אבל שר הבטחון ןהרמטכ"ל רצו להקריב את אזריה למען התדמית של "טוהר הנשק". יתכן שאזריה טעה כאשר לא קיבל אישור להרג מצד המ"מ, אבל הסיטואציה היתה כזו שהמ"מ לא תיפקד. אני חוזר וטוען: אילו המחבל היה _מנוטרל ממש_ על ידי חבלן או על ידי הקצין הנוכח, לא היה צורך שאזריה יקח יוזמה ויחסל את המחבל למען הבטיחות. לפי מה ששמעתי (מדברי עו"ד שפטל ואחרים) אזריה לא פעל מנימוקים לאומנים או נקמנייים אלא פעל רק מנימוקי בטיחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |