|
||||
|
||||
יש מושג שנקרה "צד". פיזית אנחנו עם ככל העמים (וזה אומר לדוגמה לנצח אוייב שמאיים עלייך) -זה צד אחד. אידאלית ומטרת עליונה היא להיות אור לגויים (להיות מובילים בכל תחום ולקדם את העולם מדעית חברתית ורוחנית)-צד שני. אם לעם שלך כאידאל יש מטרה להיות אור,לא אומר שאחרים הם חושך.כמו שאם המטרה של פלפס להיות השחיין הטוב בעולם לא אומר שכל השאר לא יודעים לשחות או שאין אחרים ששואפים לכך גם. |
|
||||
|
||||
נדמה לנו שלפעמים מרוב שאנחנו רוצים להיות טובים אנחנו יוצאים הכי רעים. אולי הגיע הזמן ( כמו שביבי מנסה לעשות דאוונים לאחרונה על השגרירים ) לשחק אותה קצת מנוולים.מה רע? אחרי זה נחזור להיות ילדי הכאפות של העולם. ניסיון חיי לימד אותי שקודם תהיה רע ואז תהיה טוב וראה זה פלא -כולם יגידו" וואו איזה נשמה" . זה עדיף על להיות טוב וטוב ,ואז אם תעקם קצת את האף ישחטו אותך כאילו אתה המנוול של העולם. הבעיה היא - מי יאמין לנו לאחר שכל השנים הללו.הרי הם התרגלו ל'אור' שלנו. |
|
||||
|
||||
זה כי אנשים פועלים לפי מה שהן מדמים למוסר ולא ע"פ מוסר אמיתי (ראה מוסר אדונים מוסר עבדים, ניטשה). לדוגמה מקרה עזריה,הרי שורש הבעיה היא שחיתות מוסרית,אם עזריה היה נגיד במקום לחסל מחבל היה נחלץ להציל זקנה ערבית מבית בוער-מה היו עושים לו? כלום. איך זה יכול להיות? בלי אישור מפקד? פרץ לבית? הפקיר נשק? איך לא ישפט על זה? התשובה-כי האדם הסביר רואה בתוצאה תוצאה ראויה (ובצדק). אבל האדם המופקר והפרימיטיבי חושב שחיסול מחבל הוא לא תוצאה ראויה ולכן כל פעולה וכל הצדקה שלה הופכים ללא ראויים גם. אבל בעיקרון אתה צודק-צריך להרוג יותר ולדבר פחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |