|
דעתי כדעת הרוב בבג"ץ לך תצטיין [ויקיפדיה], ואף מעבר לכך. אני חושב שפגיעה בטעם הטוב אינה מצדיקה בשום מקרה הגבלת חופש ביטוי. ספציפית במקרה של הרשות השניה היא רשאית לפסול פרסומות גם בעילה של פגיעה בטעם הטוב, על מנת להגן על קהל הצופים השבוי, אבל כשמדובר במרחב הציבורי שאינו מוסדר הטעם הטוב אינו יכול להוות תירוץ אף פעם לסתימת פיות. ערימת חרא יכולה להיות מיצג אמנותי בדיוק כמו כרזת ביבי וחבל. כבוד השופט חשין היה בדעת מיעוט בפסק הדין ההוא, ולדעתי הוא ניצל את ההזדמנות להתקרצצות מיותרת. אני מצטער שבג"ץ לא הניח את משקלו בהזמנות ההיא על ידי פסיקה פה אחד.
|
|