|
||||
|
||||
אני מניח שבנוסף ל"ריבית אפסית מאידך, מיועדת בעיקר לתמוך בתעשיינים וביצרנים" היא גם תומכת בתעשייה ובייצור. מהי ההשפעה, אם כך, על שוק התעסוקה? שיעורי אבטלה, מגמות של הכשרת כוח אדם, בעיקר לא אקדמאי (טכנאים ומפעילים), וכיוב'? |
|
||||
|
||||
פועלי היצור אינם "שוק עבודה",הם שוק עבדים פאודלי. עבדים שעובדים מחוסר בררה תמורת 4.000 שקל בחודש למען אדונים שגוזרים קופון עליהם ועל כל אזרח במדינה (כמו שראינו+מענקים+מכסי מגן+מחירים גבוהים וכו'). המדינה חייבת להפסיק את ההתערבות*.חייבת.ולהוריד מיסים. עדיף לעשות עבודות יזומות מטעם המדינה לפועלי היצור ושהתמיכה תגיע אליהם ישירות במקום לשמן ולממן שליט שמן שברוב טובו "מסכים" להחזיק מפעל בירוחם. *התערבות שהמדינה צריכה לעשות היא בעידוד ע"י מיסוי נמוך עוד יותר של חברות חדשות במיוחד בשווקים שנראים מרוכזים מידי. |
|
||||
|
||||
ואולי שניכם צודקים. צריך לבדוק מה ההשפעה על שוק העבודה ולוודא שהתשובה לא תהייה תלויה בכלכלנים או פרשנים שלא באמת מבינים כיצד אותם "עבדים" מתקיימים מהכנסה חודשית של 8-10 למשפחה של 4-5 נפשות. לצד הבנת שוק "העבדים" התאגידי באופיו שבראשו (נניח) מתעשר טיפוס מושחת ונכלולי, צריך לוודא כיצד המהלך ישפיע על העסקים הקטנים שבחלק מהם תופעת ה"עבדות" שנפוצה במלונאות, עיתונאות(?) וטקסטיל די זניחה. בעסקים קטנים ובינוניים בתחומים כמו בניה ושיפוצים, תעשיית המתכת, תוכנה, פלסטיקה ועוד העבדות נמצאת בשוליים ומדובר בנתח נכבד משוק העבודה הישראלי. למיטב הערכתי הלא מבוססת כ -50% ממקומות העבודה הם עסקים קטנים. פגיעה בעסקים שמחזיקים את רמת הצריכה הנוכחית של מעמד הביניים עלולה להתברר כמזיקה יותר מפגיעה בשוק העבדים. חלק מבעיה טמון בהגדרת עסק קטן ובינוני (שוני בכל מדינה). לרוב מתייחסים למספר עובדים אבל לטובת חוסן חברתי שנובע משוק העבודה והצורך בצריכה חייבים לשקלל גם יציבות (רווחיות לאורך זמן) ורמת שכר של העובדים כדי לא לפגוע בתעשיות שעוסקות בייצוא שבהם עובדים רבים משתכרים יפה באופן קבוע ולאורך זמן. השפעת נטל הרגולציה על עסקים קטנים בארה"ב PDF עמ' 45. הפתרון הראוי כלכלית וחברתית הוא לסנן את הראוי והרצוי כדי לצמצם את הפגיעה ממהלך כללי כמו העלאת הריבית. במקום להשפיע על התאגידים והעסקים הקטנים בתחומים מועילים צריך למיין את העסקים ולקבוע מי ייפגע משינויי המט"ח והריבית ולפצות בהתאם לחשיבות התעשיה או העסק לכלכלה המקומית. לא נורא מסובך כי הנתונים הרלוונטיים ממילא נמצאים במחשבי מס הכנסה ומע"מ. -מספר עובדים ורמת משכורות ממוצעת -עסק שהכנסותיו מחו"ל (לא משלם מע"מ) -דוחות שנתיים שמצביעים על וותק ורווחיות (יציבות) גם את השפעת צמצום הפערים צריך לבדוק. יוסי מייצר חלקי מתכת עבור יצואן נשק. הוא ירש את העסק שפעיל כבר 50 שנה מאביו ומעסיק כ- 10 עובדים שמשתכרים מעל הממוצע. יוסי קם כל בוקר בחמש וחצי וחוזר לביתו בשבע וחצי כדי להביא הביתה 50 בחודש ולשלם למדינה כמעט חצי. יש לו 3 דירות (אחת ירושה) העובדים והאישה מרוצים והכל יפה. מצד שני כשאושפז וטופל במשך 5 שנים מערכת הבריאות, מס הכנסה והביטוח הלאומי לא בדיוק דאגו ליוסי או לעסק שהפסיד אך המשיך להתקיים הודות לחסכונות ואופטימיות. בתנאי האי-וודאות, יוסי צריך להרוויח הרבה יותר מהעובדים כדי שהעסק יוכל לשרוד בתקופות שכאלה. לכן הגוון הפופוליסטי על גבול הנקמני בגישה שרואה בצמצום הפערים את שורש כל חטאת מפספס הרבה. יוסי עובד יותר קשה, חשוף לסיכונים ולפעמים עוזר לעובדיו בהלוואות כשהבנק והמשפחה משיבים בשלילה. נכון יש פערים, הם גדלים וזה לא טוב אבל צריך לשאול: אם באמת אפשר למתן פערים בחברה המערבית ובמציאות כלכלית תחרותית גלובלית מהירת תגובה שמעבירה את העבדות בתחום הייצור והשירותים למזרח אסיה, מזרח אירופה ודרום אמריקה. מה יקרה לחברה מערבית שמבטלת את שוק העבדים המכוער ועובדים שלא מסוגלים להתנייד ולהתקדם בשוק העבודה יהפכו למובטלים כרוניים. אם המדינה לא מעודדת את יוסי כמעסיק שמשלם משכורת טובה או מכשירה עובדים לתחום התעשיה איזה מניע יש ליונתן להקים עסק כמו של יוסי שסובל מחוסר כרוני בידיים עובדות? אני גם לא משוכנע שכלכלנים המובילים בעולם או החברתיים שבאמת אכפת להם יודעים להוביל כלכלות עסקים וקהילות לעתיד בטוח וצודק יותר. |
|
||||
|
||||
+1 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |