|
||||
|
||||
איזה איש קש? זה לב העניין! הזכות והלגיטימציה לקרקע שהבטיח אלהים לאברהם אבינו הופכות לקרדום לחפור בו מתחת לכל היסודות הדמוקרטיים של המדינה. מטרת העל של הציונות בגרסת הימין כבר איננה בית לעם היהודי אלא השתלטות על שטחי קרקע. אצל חנקין זה היה אמצעי, אצל מתיישבי עמונה זו מטרה. אתה חושב שהזכות והלגיטימציה של מתיישבי עמונה (שאין להם דבר וחצי דבר עם חוקי ותקנות המדינה) הם העיקר ואני חושב ההיפך. אתה חושב שארץ ישראל שהובטחה לאבותינו היא ביתו של העם היהודי ואני חושב ההיפך- שמדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי. |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה היום. טעות שלי ואני מתנצל עליה. אין איש-קש. אני העליתי את ההשוואה ולכן עלי לנמק את ההבדלים. ללא ספק אני חושב כמו רוב היהודים, שארץ ישראל היא ביתו של העם היהודי. ולא רק בגלל שהובטחה לאבותינו, אלא בגלל שבה הם חיו. את הנימוק בדבר זכות הכיבוש כתבתי כמה פעמים ואחזור עליו שוב: אם הכיבוש מעניק זכות, הכיבוש ב-1967 העניק לנו את הזכות. אם הכיבוש לא מעניק זכות, הכיבוש הערבי לא העניק אותו לערבים שרובם בכלל היגרו מארצות שכנות. ויש פה עניינים נוספים וכאן מגיעים הנימוקים לגבי ההבדלים. ראשית, עמונה איננו ישוב בלתי חוקי שהוקם על ידי שודדי קרקעות. זה ישוב שהממשלה הקימה וטרחה רבות לפתח. - בשונה מן הבדואים שבונים ותופסים קרקעות איפה שבא להם. שנית, גם פסיקת בתי המשפט בנוגע לבעלות עצמה על הקרקע, איננה אמינה ולכן התוקף שלה מפוקפק. כל זה בגלל האפליה הברורה ומשוא הפנים בהם נוקט בית המשפט לטובת הערבים ועמותות השמאל המייצגות אותם, או כאלה שמוצאות דחלילי ערבים על מנת שיהיה את מי לייצג. אם בית המשפט מסרב לפנות ערבים שפלשו או לא משלמים שכירות מנכס נדל"ני בבעלות יהודית מתירוצים של הומאניות, התחשבות ועוד שקרים, די ברור לנו שמדובר במשוא פנים ופסיקה שאין לה בסיס אמיתי של צדק. ולכן כשאותה מערכת טוענת כי קרקע אחרת הנה בבעלות ערבית, אותה פסיקה משתקפת לאורה של הפסיקה הקודמת שנמצאה כמפלה, לא הוגנת, לא צודקת, שקרית מעוותת וכו'. שלישית, כאשר תושבי עמונה ביסודם ובכלל אורח חייהם מתנהגים כאנשים הגונים ושומרי חוק, יהיה זה עוול בלתי צודק ובלתי הוגן להשוות אותם לכנופיות האורקים הבדואים, שאת מניין הפושעים המקצועיים בקרבם כבר הבאתי בתגובתי כחלק מדיון שניהלתי בנושא עם יהונתן בר. והרי ידוע שלבד מן הפושעים המקצועיים, אורח החיים השגרתי שלהם מתאמץ הרבה פחות לשמור על החוק מאורח חייהם של תושבי עמונה. אלה ההבדלים בין עמונה לבדואים. |
|
||||
|
||||
אין לי ויכוח איתך על כך שקיימים הבדלים בין הבדואים לתושבי עמונה. הויכוח שלי הוא עם ההגיון שלך שצריך להיות להם דין שונה. אתה טוען ש"יהיה זה עוול בלתי צודק ובלתי הוגן להשוות אותם לכנופיות האורקים הבדואים, שאת מניין הפושעים המקצועיים בקרבם כבר הבאתי..." ואני לא מסכים. חוקי התכנון והבניה לא צריכים להתחשב בכמה נחמד האיש וכמה הוא נאמן למדינה. >> ארץ ישראל היא ביתו של העם היהודי. היתה. לכן קוראים לה ארץ אבותינו. חושו אחים חושו, לארץ אבותינו. כבר 100 שנה ויותר הביטוי "בית לאומי בארץ ישראל" מתכוון להיכן שניתן בארץ ישראל, לא בכולה. >> ולא רק בגלל שהובטחה לאבותינו, אלא בגלל שבה הם חיו. הם לא חיו באשדוד, באשקלון ובנהריה. שם היו פלשתים ופיניקים. כבר דיברנו על זה. תכנית החלוקה שעל בסיסה קמה מדינת ישראל לא התחשבה בגבולות ארץ ישראל ההלכתיים או ההיסטוריים. באנו ולקחנו מה שהיה. >> די ברור לנו שמדובר במשוא פנים ופסיקה שאין לה בסיס אמיתי של צדק. לי לא ברור בכלל. זו אמירה סתמית. >> הנימוק בדבר זכות הכיבוש לא עובד ביחסים בינלאומיים. או"ם שמו"ם. זכור שלא באנו וכבשנו כמו יהושע, אלא ביקשנו מהקהילה הבינלאומית להכיר בזכותנו לבית לאומי בארץ ישראל, וקיבלנו הכרה כזאת, בתנאי שלא תפריע לתושבים הקיימים. לכן התיישבנו במקומות פנויים וייבשנו ביצות, ולא הלכנו לכבוש את שכם, בית לחם ורמאללה. הרעיון של מדינה אחת בין הירדן לים היה רעיון גרוע לפני 80 שנה ונשאר רעיון גרוע היום. |
|
||||
|
||||
חוקי התכנון והבניה באמת לא צריכים להתחשב בנחמדותו של האיש, אבל בהחלט חשוב שלא לעודד פשיעה ולתת פרס לפושעים. אבל זה לא העניין. הרי אתה הצגת את תושבי עמונה כאנשים שחוקי המדינה לא מעניינים אותם, ועל זה עניתי לך. אם לשיטתך השמירה על חוקי המדינה לא רלוונטית לעניין ההחזקה בקרקעות, מה ראית להעלות את הנושא דווקא כאן ולהשמיץ את תושבי עמונה? ואם השמירה על חוקי המדינה קשורה לנושא, הרי שאתה חייב לתת את דעתך להשוואה. ארץ ישראל עדיין ביתו של העם היהודי. עם ישראל עודנו חי בארץ ישראל. אם תרצה ואם לא, עד מלחמת השחרור יהודים חיו מעבר לקו הירוק וחזרו לשם כעבור פחות מעשרים שנה. עשרים השנים האלה הפקיעו את זכותם של היהודים מאותם שטחים? אלא מאי, אתה אומר שתכנית החלוקה לא התחשבה בגבולות ישראל. והסיפא הכי חשובה: באנו ולקחנו מה שהיה. באנו ולקחנו. אם כן, אתה לא רוצה שמדינת ישראל תוותר על כל השטחים שלא ניתנו לה על פי תכנית החלוקה. באנו ולקחנו - ב-48'. אם כן, באנו פעם נוספת ולקחנו - ב-67'. אם יכולנו לבוא ולקחת פעם אחת, נוכל לבוא ולקחת פעם נוספת. וזה מה שיקבע. למה בעיניך הטענה על משוא הפנים וחוסר הצדק בפסיקת בית המשפט, זו אמירה סתמית? צודק שפולש ישתלט על ביתו של מישהו אחר ובית המשפט תצדיק את הפולש למרות שמערכת המשפט מכירה בקניינו של הבעלים? ראשית, הנימוק בדבר זכות הכיבוש יעבוד ביחסים בינלאומיים אם יקדישו לו את ההסברה הנכונה. כמובן שכאשר מקדישים יותר מאמצי הסברה על מנת לשכנע שאנחנו כובשים אכזריים, חיילינו פושעי מלחמה ובאופן כללי אין לנו שום זכות להחזיק בשטח - זה לא יעבוד ביחסים בינלאומיים. שנית, זכור שלא חיכינו שהקהילה הבינלאומית תאשר כל צעד שלנו, אחרת לא היתה פה מדינה. שלישית, זכור שההתיישבות במקומות פנויים ויבוש הביצות היו עוד לפני ההכרה הבינלאומית והתנאי שנלווה לה. וגם זה לא היה עובד אם היה אז בג"צ שהיה פוסל את קניינם של חנקין וסלומון ואחרים. שהרי גם מקומות שנקנו בכסף מלא, בג"צ מחזיר לשודדים. איפה עוד ראית מקום בו אנשים קונים את ירושת אבותיהם פעם אחר פעם מאותם השודדים? רביעית, יוכיח הגל הבינלאומי של התנגדות לתוצאות ההצבעה האחרונה במועצת הבטחון. זו כמו ועידת פריז מהווה את שירת הברבור של נשיאים שמאלנים כושלים שמסיימים קדנציות מלאות בכשלונות וטרור וחייבים להרוס עוד קצת לפני שהימין גונב להם את ההצגה. כמו שאמרו טרום הבחירות לתקשורת ולשמאל שפצחו במחולות עבור הילארי קלינטון - מוקדם מדי לחגוג. צוחק מי שצוחק אחרון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |