|
||||
|
||||
איני חושב שהועלתה אי פעם טענה לבעלות יהודית על השטחים המדוברים, והוויכוח הוא בכלל אם מדובר באדמות מדינה או באדמות פרטיות שבעליהן ערבים. |
|
||||
|
||||
חלק מהשטחים נקנו מערבים בידי ''אנשי קש'', וכשרות הרכישה עמדה במחלוקת. |
|
||||
|
||||
בעמונה ומיגרון ? |
|
||||
|
||||
כן |
|
||||
|
||||
מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, פנחס ולרשטיין, עונה לשאלות בנושא עמונה, "כשהצעתי לאנשים לעלות על הקרקע בעמונה, ידעתי שמהלך ההסדרה עדיין לא הושלם...התושבים אז, ובוודאי אלו של עשר השנים האחרונות, יודעים בדיוק מה המצב". בהחלטת בג"ץ 9949/08 נכתב (פסקה 15): "המבנים (של המתנחלים בעמונה, נ"ג) הוקמו על אדמות בבעלות פרטית (על פי הרישום, של ערבים פלסטינים, נ"ג), כך שאין כל אפשרות להכשיר את הבנייה בהן, אף לא בדיעבד". כאילן, דה. |
|
||||
|
||||
ראשית ההתגלגלות היא בעתירה להריסת תשעה מבנים שנטען כי נבנו על חלקות פרטיות של עותרים שנמנו בשמם. המדינה קיבלה את הטענה, מבלי שהתושבים הגרים במקום היו צד להליך ומבלי שיכלו להתגונן. בנוסף, החליטו השופטים להרוס את היישוב כולו - גם בתים הבנויים על חלקות שאין לגביהם תובעים ספציפיים. כל ההליכים מכאן והילך היו גלגולים שלא דנו בטענות הבעלות כלל אלא התייחסו לקיום פסקי הדין הקודמים או אי קיומם. |
|
||||
|
||||
והנה ציטוט נוסף מדבריו של ולרשטיין: "היום אני יכול לגלות שבבג"ץ הראשון שדן בסיפור עמונה, הגשנו לשופטים מעטפה סגורה", הוא מספר, "במעטפה היתה הסכמה כתובה של מוכתרי הכפר סילוואד, שניאותו לאפשר לנו להשתמש בקרקעות של עמונה ובעוד שטחים. הם לא העזו למכור, כי ידעו שאז ישחטו אותם. בתמורה אנחנו פעלנו למען אנשי סילוואד בכל מיני תחומים. הם נתנו הסכמה לכך, מכיוון שידעו שהבעלות שרשומה שם היא בעלות לא אמיתית, שאין באמת בעלים". ולרשטיין מבהיר: "המכתב הזה מבחינתי הוא ההוכחה הטובה ביותר שאין מדובר בגזל. בג"ץ אמנם החליט שזה לא 'נימוק משפטי', אבל מבחינת המוסריות של ההתיישבות שם - ליבי נקי". כלומר למרות כל מיני ציטוטים חלקיים ומגמתיים של שרלטנים כאלה ואחרים ב"הארץ" ובערוץ 10, ברור שלפחות ולרשטיין מאמין שלא היו בעלים אמיתיים לשטחים האלה. וכפי שכתבתי בתגובה אחרת אכן אמונתו זו לא ניסתרה מעולם בדיון משפטי, אלא שקיום הבעלות התקבל במזיד1 או בטעות ע"י המדינה, ובג"ץ לא לקח על עצמו להתעמק בכך. 1 כשנציגי המדינה שמטפלים בעניין הם אישים כטליה ששון, למה אפשר כבר לצפות? |
|
||||
|
||||
אכן. יותר מזה, שום ערבי לא הוכר כבעלים של הקרקע מבחינה קניינית, והיא תישאר אדמת טרשים חרבה. |
|
||||
|
||||
שמעתי לפני זמן מה איזה פרומו לתכנית של רביב דרוקר בערוץ 10. בפרומו הזה הובאו כל מיני ציטוטים חלקיים מראיונות עם ולרשטיין שיוצרים רושם כאילו ולרשטיין ידע והאמין שמדובר באדמות פרטיות. בהקשיבי לציטוטים החלקיים האלה המלווים בחיוכו הנאלח של דרוקר חשתי ש"עובדים עליי" כי בציטוטים לא הייתה אמירה מפורשת כזאת וברובם גם היו חצאי משפטים שחציים האחר קוצץ. לכן, הציטוט שמצאתי עכשיו הוא מבחינתי מציאה, ואני מודה לרון שעשה מעשה בלעם, ונטע בי את המוטיבציה לחפש כזה. כפי שכתבתי הציטוט הזה מוכיח שולרשטיין דווקא האמין שאין בעלים אמיתיים לשטחים האלה, בדיוק ההפך מהרושם שניסה דרוקר ליטוע במאזין. אני מוכן להמר על כך שדרוקר, כשראיין את ולרשטיין שמע ממנו והבין היטב את אמונתו שהאמת היא שאין בעלים אמיתיים לשטחים האלה, אך ברוב נבזותו בחר להעלים את המידע הזה ולערוך בקפדנות ציטוטים בלתי שלמים שיוצרים תמונת שקר. |
|
||||
|
||||
בהארץ זה לא ציטוט אלא תימלול שיחה ללא השמטות. שם ולרשטיין מספר שמזמן העליה על הקרקע ועד היום הוא ידע וכן התושבים ידעו "שמהלך ההסדרה עדיין לא הושלם". |
|
||||
|
||||
חצי אמת גרועה משקר. |
|
||||
|
||||
יפה שמייד תיקנת עצמך. מכיוון שאינך יכול לקרא את כל הכתבה הרי ממילא אין לך יכולת לקבוע אמת או שקר. |
|
||||
|
||||
בעצם, אין לי אפשרות לקרוא את כל הכתבה משום שאיני רוצה לממן את ''הארץ'' ובציטוט החלקי יש המון שלש נקודות כלומר אולי השמטות. אשמח אם תביא ציטוט של הכתבה כולה כאן. |
|
||||
|
||||
מישהו זוכר איך לקרא מאמר שלם מהארץ? דב, נדמה לי שאם אתה נרשם (ללא תשלום) תוכל לקרא מספר מסוים של מאמרים כל חודש. |
|
||||
|
||||
טוב. "הארץ" יוצא במקרה זה זכאי כי הוא מביא (בכתבה המלאה) את דברי ולרשטיין לפיהם שום ערבי לא הוכיח בעלות על הקרקע האמורה1. אבל באותו פרומו של דרוקר עליו ספרתי בתשובתי לידידיה הייתה בפרוש הטעייה, כי המאזין היה יכול להבין שולשטיין מכיר בבעלות הפרטית של הערבים על האדמות. 1 וגם אין סתירה עם הצטוט מפסיקת הבג"ץ שנמצא בכתבה ושהבאת אותו בסוף תגובתך כי גם ולרשטיין מדבר על רישומים פלשתיניים ששם יש טענת בעלות, אבל אומר שאותם נכבדים מהכפר אתם ניהל משא ומתן ידעו שזה שקר, ושגם הדבר לא הוכח בבית משפט. |
|
||||
|
||||
רגע. יש רישום קרקעות שהוצג לבית המשפט וסותר את רישום המקרקעין שבטאבו? |
|
||||
|
||||
להבנתי, לא. אבל: כדי לפנות אדם מביתו בתחומי ישראל (נווה עמל) צריך לכל הפחות לנהל משפט מסודר עם סדרי דין מקובלים. זה לא התקיים בנוגע לעמונה, שבה שולט אלוף פיקוד המרכז. |
|
||||
|
||||
(או במילים אחרות, אפשר לגרש את תושבי עמונה בקלות, אם רוצים, גם בלי לנהל משפט עם הוכחות בנוגע לבעלות על הקרקע שעליה ביתם). (כמובן התכוונתי קודם לגבעת עמל) |
|
||||
|
||||
האם, באותה מידה (שלטון צבאי, אלוף הפיקוד), אפשר גם לתפוס קרקעות בלי לוודא שאין להם בעלים? |
|
||||
|
||||
יותר מכך- לאלוף הפיקוד סמכות להפקיע קרקעות לצרכי הצבא ולצרכי ציבור גם אם יש להן בעלים, וכך גם על פי החוק הבינלאומי. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לפרט? האם צרכי הציבור כוללים גם הקמת כביש חוצה שומרון? רחוב באריאל? רחוב ברמאללה? מתנ״ס באריאל? מתנ״ס ברמאללה? |
|
||||
|
||||
אנא עארף? נראה לי שזכותו מוחלטת. אם החליט אלוף הפיקוד שזה לצרכי הצבא או לצרכי ציבור כך הוא הדבר, ולך תתבע אותו. כך היה עם ההפקעה של אלפי דונמים לצורך כביש 443 - תשובת המדינה לעותרים נגד ההפקעה הייתה כי הכביש ישמש את האוכלוסיה הפלסטינית1 1 443 - כביש בגדה לישראלים בלבד באתר בצלם |
|
||||
|
||||
לפי תקדים כביש 443 (45 כמדומני), זה אפשרי רק אם זה משרת גם את האוכלוסיה המקומית (הכוונה לא למתנחלים אלא לתושבי שנמצאים בשטח הכבטש תחת שלטון צבאי). כזכור, במקרה 443, לאחר מאבק משפטי שניסה ליכפות על המדינה לעמוד בהתייחבות ובמחויבות שלה, ישראל פתחה את הכביש לשימוש התושבים המקומיים. זה קרה דה יורה כי דה פאקטו הוא חסום כי אירגנו מחסומים כך שאין לפלסטינים סיבה ממשית להישתמש בו. זה כמובן משמש לביטחון הנוסעים הישראלים, אבל זה עדיין טריק שרק מראה שמדובר בשטח כבוש תחת משטר צבאי עפ"י החוק הבינלאומי לו ישראל מחויבת. |
|
||||
|
||||
המסקנה: בכל התנחלות צריכים להחזיק משפחת מחמד פלסטינית. זה יכשיר את כל מבני הציבור (למעט, אולי בתי הכנסת. אני בטוח שגם עבור בית הכנסת הרב המתאים יצליח למצוא את הצידוק המתאים). וזה יספק גוי של שבת. ואם כבר כל הכבישים מסביב תקינים, מה הבעיה עם כמה בתים בתוכם? |
|
||||
|
||||
אני מבין את הצורך באירוניה מרירה אבל ההצעה שלך מוסיפה עבירה על עבירה. מכיוון שההתנחלות מהווה שטח שיפוט וירטואלי ישראלי, הרי שהעברת פלסטינאי מחמד אליה תהייה בחזקת הגליה. |
|
||||
|
||||
אני זוכר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |