|
האנלוגיה טובה מאד, ומעבירה היטב את התחושות שלך, ושל כל מי שמרגיש שאנחנו נרדפים על לא עוול בכפנו.
אלא שהאנלוגיה לא מתארת מציאות אובייקטיבית - היא מתארת היטב רק את התחושה של הרדיפה. אם נשתמש באותה אנלוגיה ונשאל כמה באמת1 מפריע הרעש שהשכן עושה- התשובה היא לא פשוטה. כי אם הוא רק מעלה ומוריד את את התריס, אבל עושה את זה כל לילה בשלוש בלילה בזמן שהכל שקט, הדציבלים הם לא מה שקובע.
אז אם כל הבנין כבר אומרים שזה לא בסדר הרעש הזה, וזה עולה שוב ושוב באסיפת דיירים, ונוזפים בשכן המרעיש, יכולות להיות שתי אפשרויות: א. שיש לקואליציה של וועד הבית אינטרס נסתר, והרעש הוא רק תירוץ. ב. שהרעש באמת מפריע. למרות שהכלביה והמסגריה מרעישים יותר הרעש מהן מפריע פחות. כי הן רחוקות, כי כולם בעבודה, ווטאבר.
ותסכים איתי שהשכן המרעיש יכול באמת לחשוב שהוא בסדר, וסתם נטפלים אליו, גם כשהוא באמת מפריע.
___________
1 בלי להכנס לפוסט מודרניזם של "כל הנרטיבים נכונים"- יש התנהגויות שמקובלות כסבירות ויש התנהגויות שלא.
|
|