בתשובה להאייל המתלמד, 05/05/02 21:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מישהו לקח את זה לכיון רדיקלי... אנא, ראה את האמירה "ספרים זה יותר טוב ממשחק מחשב" כאקסיומה. אני לא סבורה שאתה באמת חושב ש"דום" הוא ערכי יותר מ"החטא ועונשו", אבל ניחא. כיון שחינוך ילדים עסקינן, אתה רשאי להחזיק בדיעה זו. אישית אני מאחלת לילדיך מערכת חינוך ראויה שתאלץ אותם להתוודע לספרות במובנה הרחב (תרבותי-ערכי-היסטורי). ערך זה לא קיים במשחקי מחשב, ובוא נחסוך את זה- גם אם מילולית תוכל להראות לי שהם זהים אני עדיין לא אחשוב שהם זהים (ולדעתי גם אתה לא). לעניננו: אף אחד לא יצא נגד משחקי המחשב הרשעים באופן ממוקד. נבדק פה סמפטום אחד של תמונה כוללת בעייתית מאד מאד. זה שהיא נפוצה לא הופך אותה לפחות בעייתית. זה שיש בטלויזיה דברים שלא צריכים להיות שם בשעות מסוימות, ודברים שלא צריכים להיות שם בכלל, לא הופך את משחקי המחשב לכלי חינוכי ממדרגה ראשונה. כיוון ש"אבל הם רואים טלויזיה ממילא" זה לא ממש פתרון, הרי הפתרון שהצעת בקריאה צינית משהו הוא כלל אינו מופרך ומוכר לי מהרבה בתים, ולאו דוקא דתיים: כן, הורים צריכים לבדוק מה וכמה ילדם רואה צופה בטלויזיה, משחק במחשב, קורא. זה לא נו-רא בשמיים לדרוש שהורה יהיה מעורב בחיי ילדו הצעיר, יגן עליו ויחנך אותו. ההגנה הממוקדת על המשחקים התמימים היא בעצם די מיותרת, כיון שאין מפלגה הקוראת להחרים את בת מונטסומה ואחיה החדשניים. סיפרו לך שהנחת העבודה היא, שאנו מאפשרים סביבה אלימה מדי לילדי הדור הזה. בדקו מדגם זעיר של ילדים. ספר הוא נכס תרבותי, ידע כללי, בעל ערך להבנת היסטוריה של תקופה וכן מפתח יכולות שפה, דיון,ניתוח וירידה לעומק של דמות, בעוד "דום", עם כל הכבוד, צפוי להעלם אל תוך האופל תוך פרק זמן קצר ואכזרי. אתה יכול, כמובן, לחלוק על קביעה זו, ואף אחד לא הולך לקחת ממך את משחק המחשב החביב עליך. אבל משחקי מחשב הם אלימים בחלקם,וזה שיש עוד דברים אלימים באיזור לא פותר אותך מלהכיר בכך שהם אלימים. מה שתעשה עם ההכרה הזו זה כבר ענינך האישי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. "ספרים זה יותר טוב ממשחק מחשב" זאת דעתך האישית, לא אקסיומה. אני אישית מאוד אוהב ספרות (אני קראתי בחיי הרבה יותר ספרים מאשר שיחקתי במשחקי מחשב). דעתך היא גם חסרת משמעות משום שהשניים לא ברי השוואה (זה כמו להגיד ש"מכוניות זה יותר טוב מאבטיחים"). ב. איפה אמרתי שדום הוא ערכי יותר מהחטא ועונשו? דום הוא משחק אידיוטי וריקני לחלוטין. זאת הסיבה שהוא לא משאיר שום חותם על המשחק בו מלבד שיפור קורדינציה מסוים. מבוגרים הם אלו אשר אוהבים להזכיר משחק זה, ילדים זרקו אותו מזמן לבוידם. ג. "בוא נחסוך את זה- גם אם מילולית תוכל להראות לי שהם זהים אני עדיין לא אחשוב שהם זהים (ולדעתי גם אתה לא).". את מוזמנת להמשיך לדבר עם עצמך ולשכנע את עצמך באקסיומות שאת מאמינה בהן ללא עוררין וללא ספקנות מינימלית. ד. שחקי במשחק Morrowind ולאחר מכן קראי ספר של רם אורן. רק אז אמרי שוב את מה שנאמר בג' ונבדוק אז את רמת השכנוע העצמי שלך. ה. משחקי מחשב הם לא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה והם לא אמורים להיות כאלה, בשביל זה יש לומדות. ספרים (FICTION) הם לא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה, בשביל זה יש ספרי לימוד. ניתן להשתמש בספרים במסגרת החינוך של הילד, אך הם לא הכלי המחנך בפני עצמו. סרטים הם לא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה, בשביל זה יש טלויזיה חינוכית. ו. כמובן שהורה צריך להיות מעורב בחינוך ילדיו. ז. דום הוא אחד המשחקים הפחות חביבים עליי. ח. אני לא צריך לקבל ממך הרצאות בנושא : "חשיבות הספר". אני לא בטוח שאת חובבת ספרים גדולה ממני. אין כל קשר (הפוך או לא הפוך) בין אהבתו של אדם למשחקי מחשב לבין אהבתו לקריאת סיפורת. ט. האופן השרירותי בו את מבינה את הדברים אותם אני כותב והתגובות הלא רלונטיות, זה כבר ענינך האישי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |