|
||||
|
||||
כי מהספר הילדים לא נהנים? מי ירצה להרוג זקנות אם הוא יחשוב שאחרי שהורגים אותן צריך לכתוב על זה ספר של 450 עמודים? או אולי: כי בספר אתה לא הורג. אתה קורא על אנשים שהרגו. במשחק אתה זה שלוחץ על הכפתור. או אולי: בספרים מידת האלימות שאתה חשוף לה תלויה בדימיון שלך. יתכן שאנשים לא אלימים מדמיינים סצנות יותר סטריליות. למשל כשאני קוראת ב "שר הטבעות" על גימלי, גרזן ואורקים, התמונה של הראש הניתז לא עולה לי מול העיניים. בסרט לעומת זאת אתה נתון לבחירתו של הבמאי. |
|
||||
|
||||
"או אולי: כי בספר אתה לא הורג. אתה קורא על אנשים שהרגו. במשחק אתה זה שלוחץ על הכפתור" עד כמה שאני יודע, ילדים לומדים התנהגות בעיקר ע"י העתקה וחיקוי. לכן השאלה מי לוחץ על הכפתור הופכת ללא רלונטית. ב "שר הטבעות" האלימות היא אכן מאוד רומנטית וסטרילית ומשאירה את הגרוטסקי לדמיונו של הקורא. ספרים רבים לא משאירים (בנושא הGory details) המון מקום לדמיון ומפרטים את הראש הניתז ברמת פירוט כה מדוקדקת ופרטנית כך שמשחקי המחשב נראים באופן יחסי כקריקטורות פשטניות וסטריליות. כדוגמא הבאתי את הסופר סטיפן קינג, והוא לא מכותבי הספרות האלימה ביותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |