|
||||
|
||||
אני בכלל הייתי שמח לעוד מידע. האם המחקר עצמו, או חלקים ממנו, זמין ברשת (באופן כלשהו)? חיפוש מהיר באתר האוניברסיטה הניב רק כאב ראש קל (תופעת לוואי של כל מנועי החיפוש באקדמיה הישראלית, או רק אלה שאני מכיר?). |
|
||||
|
||||
המחקר אינו זמין ברשת. ובנוגע לכאב ראש, יש כמה כדורים טובים שהייתי ממליצה לך עליהם. |
|
||||
|
||||
I may wonder if you have measured your own aggression
What do you want of poor Mr. Aviv, signing known also as "Haeyal hamitlamed" Don't you shoot on all directions like one of your game figures? One may wonder if you are not aware yourself of the numerous faults in this mini "research" Else, why be so anxious, lady? |
|
||||
|
||||
ואני תוהה לגבי האגרסיה שלך. למר אייל (או אביב) הייתה שאלה אחת (האם המחקר זמין ברשת) ואיזכור בעיית החיפוש בפרסומים אוניברסיטאים בישראל. הגברת בועזסון ענתה לשאלה (המחקר אינו זמין ברשת) והגיבה בהומור לעניין החיפוש. מה אתה בעצם רוצה ממנה? ואחר כך אתה מתפלא שאנשים "נטפלים" אליך. קשוט עצמך וגו'. |
|
||||
|
||||
בשם האביבים באשר הם : תודה על ההגנה. אבל יש יותר מאביב אחד בעולם. שמי הוא אביב ישראל וזה שונה משמו של האדון המכובד אייל אביב, לפחות כמו ששמך שונה משמו של ראש ממשלתנו. |
|
||||
|
||||
Aggression -
Not only towards Mr. Aviv, as you may have well noticed In a similar vein, my response was humorous too, in a way gently implying that this lady's interest in Aggression may not totally be sheerly "intellectual" Those issues are not personal, so why so smoothly switch to Ad Hominem? Even if someone senses that somebody else very convincingly and forcibly advances political views contradicting his own, he should try to improve his arguments rather than assenting in any occasion to personal attacks The same should hold for a research effort, even if its results and methodology do not match the ambition involved Respectfully, and Easy |
|
||||
|
||||
Sorry, Mr. Aviv, this was meant for Mr. Eran Belinsky
|
|
||||
|
||||
אהה... מר שרון בלבל אותי לגמרי (ולא בפעם הראשונה:). אני אביב אייל, וכשאני כותב באייל אני עושה זאת תחת שם זה בלבד (לפעמים עם פסיק - סיפור ארוך ומייגע). ובנוגע לראש - תודה, שלוש שעות של Medal of Honor פתרו את הבעיה. |
|
||||
|
||||
כשתסיים את המשחק (עוד שעתיים, להערכתי) אני רוצה שתגיד לי אם רק אני חושב שהוא קצר להחליא. זאת אומרת, חוץ מזה שלקח לי איזה שעתיים של שמירה וחזרה-לאחור בשביל לפלוש לנורמנדי בלי למות עוד לפני שהגעתי לחוף - חוץ מזה, אם כן, המשחק נורא קצר, שלא לדבר על כמה שהוא לינארי. אבל יפה. |
|
||||
|
||||
ואין לי זמן. וחוץ מזה, את השעתיים האלה העברתי בדיון עם מכונת הירייה על החוף (אני הורג אותו, הוא הורג אותי. משעשע). |
|
||||
|
||||
Not only I doubt the deductions that can be made on a 30-kid sample, but what about the millions of kids around the globe who play violent games on a daily basis, but were never engaged in violent behavior themselves? "More aggressive" doesn't mean "aggressive". One may say that teenagers have been exposed to more and more violence with time, and have become more aggressive, but it doesn't necessarily lead to violent behavior - I was probably more aggressive as a teenager than my mother when she was a teenager, due to the video games I played, but nevertheless I consider myself to be a very non-violent person. I have the gut feeling that Columbine and the likes are not really connected to the kinds of games these kids played, and would have happened regardless - maybe more so since the head of the household had a shotgun in the bedroom? Reminds me of the Metal scandal during the 80's, which was dismissed fairly quickly.
|
|
||||
|
||||
אני לא יכולה להתאפק. אילו משחקי וידאו שיחקת את כילדה? ואני מבהירה שוב. מחקר זה קביל תקף ומהימן לזמן ולמקום בו נערך על כל המשתמע מכך. קרי, ישראל 2001 שלהי אינתיפאדת אלאקצה, מיתון, אוכלוסיית המחקר - ילדים ממרכז הארץ ממעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה. |
|
||||
|
||||
את משחקי המכות בארקייד ברחוב אבן גבירול, שהיום נראים תמימים לעומת ההיצע הנוכחי, אבל אז נחשבו לשיא האלימות... |
|
||||
|
||||
תפסת אותי בדיוק בקטע הזה. כל הבנות עימן דיברתי שמשחקות במשחקי מחשב מעדיפות משחקי ברבי, עיצוב ותכנון או משחקי פלייסטיישן (מכות ללא עלילה). מעניין שלא מצאתי בנות שהעדיפו קוואסטים ומשחקי אסטרטגיה. גם מספר הבנות שיעדיפו לשחק בדום ואפילו בלארה קרופט או טומבריידר (שעיצבו דמויות נשיות כדי לספק את תאוות הבנים יותר מאשר מודל הזדהות לבנות לעניות דעתי) אינו גבוה בשל תהליכי חיברות ג'נדריאליים. אנא, תקני אותי אם אני טועה. |
|
||||
|
||||
גם פעם (לפני משחקי המחשב) ילדים שיחקו בחיילים מפלסטיק בעוד הבנות שיחקו בברבי לא ? |
|
||||
|
||||
ולפני היות הברביות וחיילי הפלסטיק גם בנים וגם בנות שיחקו בבובות סמרטוטים, חמש אבנים ושבעה מקלות. אז? |
|
||||
|
||||
אז עולם כמנהגו נוהג... זה הכל. |
|
||||
|
||||
אני מכיר לפחות שתי בחורות שהעניין היחידי שלהם במשחקי מחשב הוא קווסטים. רוב שאר הבחורות שאני מכיר לא מתעסקות בכלל עם משחקי מחשב, למיטב הבנתי. סוליטייר לא נחשב, לצורך העניין. גם טטריס לא. |
|
||||
|
||||
בנוגע לשתי הבחורות: לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ובנוגע לשאר הבחורות: הוכחת את הטענה שלי. |
|
||||
|
||||
אוף כמה נכון. למרות חיבתי מהעבר למשחקי מכות, בעוד היום בעלי מבלה שעות (מה שעות? ימים!) במשחקי אסטרטגיה וקווסט, אני יכולה לבלות שעות *רק* במשחקי טטריס ודומיהם. ולמרות שמעולם לא הייתי מילדות הברבי, לא מזמן שוחחנו בינינו על המודלים שהיינו בונים מלגו כילדים. אם כי רבות להפתיע נקודות הדמיון (שנינו בנינו מטוסי קרב גלקטיים סימטריים להפליא), אצלו תמיד כלל הלגו שכלול טכני מתוחכם, בעוד שאצלי מעולם לא. למותר לציין שזו רק דוגמא להביע את תמיכתי המלאה ברעיון לפיו אפיוני ג'נדר מותווים בנו הרבה לפני ברבי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |