בתשובה לקוזמו, 06/11/16 3:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את הטקסט בחלק הראשון של ההודעה שלך אני מכיר. נחשפתי אליו במהלך הדיון שלי עם אריק. ואתה עצמך עומד על הסתירה שבין דבריו של ליבוביץ' לדבריו של הרמב"ם. ולא תוכל לטעון שליבוביץ' אומר את דבריו לאחר שנתגלה כי נבואות לא התקיימו. כפי שהסברתי לאריק באותו דיון והוספתי את מראי המקום המתאימים, הנבואות עליהן מדבר ליבוביץ' כן התקיימו. בנוסף, הרמב"ם עצמו קובע חד משמעית כי אם נביא נתן נבואה והיא לא התקיימה, בידוע שאיננו נביא. כי נביא אמת, כל דבריו מתקיימים. ואז אתה מתרץ את הסתירה בכך שליבוביץ הסתמך על דברי התוספות. טעות. ליבוביץ מצטט את הרמב"ם ומפרש את הרמב"ם ומסביר לנו מהי הגישה של הרמב"ם. לא מדובר בדברי התוספות או בגישה שלהם, אלא בדברי הרמב"ם. אז מה יש לנו? 1. ליבוביץ' טוען בשם הרמב"ם כי התפישה לפיה הנביא נועד לחזות את העתיד היא "וולגריזציה" - בניגוד לדבריו המפורשים של הרמב"ם1. 2. לראיה הוא מדבר על נבואות שלא התגשמו - בניגוד לדבריו המפורשים של הרמב"ם1, לפיהם נבואה שלא התגשמה מעידה על אומרה כי הוא נביא שקר. 3. את הטענה שאותן הנבואות לא התקיימו, הוא אומר בניגוד לדבריו של רש"י שמסביר כיצד התקיימו אותן הנבואות. אם כן, ליבוביץ אומר הפוך מהרמב"ם בשם הרמב"ם - כי הוא כזה חכם גדול, כדי להצדיק את זה, הוא אומר הפוך מרש"י - כי הוא יודע יותר טוב2. כחלק מן הדיון עם אריק גם התברר שליבוביץ' אומר הפוך מרבי יהודה הלוי והמהר"ל מפראג. לא כל כך קשה ללגלג על מישהו שחושב שהוא בקי ביהדות יותר מכל האישים הנ"ל. על אחת כמה וכמה שמובן לגמרי מדוע רואים בו כופר. ___________ 1 אליהם קישרתי כבר במהלך הדיון כמה פעמים. 2 וזה מוקדש לנועה ולגישת "הוא לא ידע". הרמב"ם לא צריך לקרוא באינטרנט מה אמרו בעלי התוספות. בעלי התוספות לא המציאו את מה שכתבו אלא נסמכו על דברי האמוראים. כל מי שמכיר את כתבי בעלי התוספות מודע לבקיאות העמוקה שלהם במראי מקומות ודברי האמוראים שמשם הם שואבים את מסקנותיהם. הרמב"ם שאב מאותם מקורות מהם שאבו בעלי התוספות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון הוא כי י.ל לא הביא שום אסמכתא בעניין חוץ מהאיזכור שצוין על ידו מ'בעלי התוספות'. ומכאן שהוא נאחז אמנם בגדולים אך מעטים.וגם הם-לא הכי ברורים בעניין שבגינו הביאו את פרשונתם. אני משער שקביעתו של י.ל בעניין מהות הנבואה - לעתיד או להווה לא מסתמכת על דברי התוספות אלא בעיקר פרשנות אישית שלו אשר מבוססת על רוח הרמב"ם בהתאם להשקפתו שלו.הרב ריבלין 1 מסביר את העקרון המנחה את הרמב"ם כפי שהוא מציין באיגרת תחיית המתים "לקבץ בין התורה והמושכל" ולהסביר את התורה על פי השכל ובכל מקום שפירוש טבעי - אפשרי, יעדיף הרמב"ם פירוש זה מאשר הסבר על-טבעי. "וננהיג הדברים על סדר טבעי אפשר בכל זה, אלא מה שהתבאר בו שהוא מופת ולא ייתכן לפרשו כלל - אז נצטרך לומר שהוא מופת" 2 ... "וזה חלוף השתדלות ההמון. שהמון אנשי התורה, הנאהב שבדברים להם, והערב לסכלותם - שישימו התורה והשכל שני קצוות סותרים, ויוציאו כל דבר נבדל ומופרש מן השכל ויאמרו שהוא מופת ויברחו מהיות דבר על מנהג הטבע" 3. ...פועל יוצא מעיקרון זה של הרמב"ם הוא צמצום הניסים הן בכמות והן באיכות. בכמות - כפשוטו כפי שהובא, שבכל מקום שפירוש טבעי אפשרי - הרמב"ם מעדיפו. באיכות כיצד? למרות שהרמב"ם מודה ש"הכחשת המופת - כפירה בעיקר ויציאה מן הדת" 4 , גם הניסים המפורשים בתורה ובנביאים מוסברים לשיטתו כטבע שנברא בששת ימי בראשית, "שהם [=חז"ל] לא יאמינו בחידוש הרצון בכל עת. אבל בתחילת עשיית הדברים שם בטבע, שיעשה בהם כל מה שיעשה, הן יהיה הדבר שיעשה תמידי, והוא הדבר הטבעי, או יהיה חדוש לעיתים רחוקים והוא המופת"...5 "והוא אומרו אין כל חדש תחת השמש, ושאין שם התחדשות...והיות קשה בעיניו מאד שישתנה טבע אחרי מעשה בראשית...כי כשברא השי"ת זה המציאות והטביעו על אלו הטבעים, שם בטבעים ההם שיתחדש בהם כל מה שיתחדש מהנפלאות"6. ...הרמב"ם תומך את יתדותיו במאמר חז"ל המפורסם: "תנאין התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הה"ד 'וישב הים לאיתנו'. אמר ר' ירמיה, לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית" (בראשית רבה ה, ד). אשר על כן מפרש הרמב"ם את רוב נבואות הנחמה לעתיד לבוא כמשל בלבד. "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שום חדוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעיה 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ' - משל וחידה, עניין הדבר שיהיו ישראל יושבים לבטח עם רשעי עכו"ם...ובימות המשיח יִוָּדַע לכל לאי זה דבר היה משל ומה עניין רמזו בהן" 7 דבר נוסף- אמנם איני בקיא בהגותו של י.ל וקראתי ספר או שניים בעיון ולא מעבר לכך,אבל תחושתי והתרשמותי מהאישיות הנ"ל שי.ל מתקשה מאוד עם אורח חייו הדתיים ,עם קבלת עול מלכות שמים ,עם חוסר ההיגיון שפרופ' כה מלומד שכמוהו שהמדע בו הוא עיין כל חייו מפריכה את אמונתו -אז הוא שובר את הכלים ומסכים ללא תנאי להיות עבד האלוהים כי כך הוא צווה ותו לא.הוא מנסה להתיישב על ברכיו של הרמב"ם לפי גישתו 'לקבץ בין התורה והמושכל' ומשם להסביר את הרציונל באי-רציונל שבו הוא בחר. אישית אני מעריץ את האיש על התמסרותו לקבל עליו עול תורה ולהעיד על עצמו שהוא עבד האלוהים,דבר אשר חריג בקרב אנשי מדע (על תשעת קבין של גאוותם)ויש בכך להעיד על מסלול חייו והשקפתו. לא מכיר הרבה אנשים במעמדו שהיו מוכנים לקבל על עצמם שמירת שבת על כל חומרותיה ולהתפלל 3 תפילות בכל יום ולצום ולקבל על עצמו את כל מצוות היהדות רק בשביל לספר לכולם שהוא כופר.זהו תרתי דסתרי -פשוטו כמשמעו.למה לאדם לקבל על עצמו את הדת הכי מחמירה וקשה מכל הדתות שקיימות בעולמנו ואחר כך לקבל דליים של ביוב על ראשו רק כי הוא מתעקש לכפור בכמה כללים בסיסים של הרעיון היהודי ? נשגב מבינתי. יתכן ורצונו להיות עבד אלוהים הינה בחירה מושכלת ולאוו דווקא רגשית,כך להבנתי הדלה בעניין- מוטב להיות עבד למשהו שהוא רואה ובלתי נראה על פני להיות עבד של משהו שחייב להראות אחרת הוא לא קיים. אמונתו התבססה כפי שהוא אמר בזמנו: 'לגבי היהדות אני טוען שהאמונה היא-היא מערכת מצוותיה, שבהן היא מתגלמת. לשון אחר: קבלת עול מלכות שמים אינה אלא קבלת עול תורה ומצוות. האמונה אינה אלא דת המצוות, ומחוץ לדת זו אין האמונה היהודית קיימת'. הערצה זאת הינה למרות כפירתו ביסודות התורה שניתנה לאבותינו ולכן הערצה זאת מהולה בעצב רב על כי גאוותו של האיש לא נתנה לו לחזור בערוב ימיו בתשובה שלמה.אם כי לעולם -הזה לפחות- לא נדע מה חשב באמת האיש הנ"ל דקה לפני שנפטר. מכאן תבין גם שאני בהחלט לא מסכים לזלזול באיש הנ"ל. ----------- מקורות- 1 ראה עוד בעניין ' יונה, נבואה ותוכחה' הרב ריבלין אברהם. 2 אגרת תחיית המתים, באגרות הרמב"ם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' שעב. 3 אגרת תחיית המתים, באגרות הרמב"ם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' שעא 4 אגרת תחיית המתים, באגרות הרמב"ם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' שסז 5 פירוש המשניות, רמב"ם, אבות ה, י. 6 רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שני, פרק כט. 7 הלכות מלכים יב, א |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מצטט פסקאות מאותו קובץ אליו קישרת. גם לאותו עניין תראה שבאותו קובץ עצמו הרב ריבלין מצטט את הרמב''ם שמי שלא מאמין במופת הריהו כופר. גם הפסקה על התנאים אותם התנה הקב''ה עם ברואיו, אם תעיין בה תגלה שאחד התנאים היה עם הדג שלא יזיק את יונה. ובקשר לנבואות הנחמה, כבר כתב הרמב''ם מפורשות שהדברים עמוקים עד שאין אדם יודע מה ואיך יקרה עד שיקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי נועדה לנסות ל'הסביר' את גישתו של י.ל ולהראות שהוא נסמך על השקפתו של הרמב''ם על מנת ליישב את אי הרציונליות הנגזרת מדת ישראל. י.ל כופר היה בעקרונות האמונה היהודית בכל רמ''ח אבריו ואין בכך להביא למחשבה כי הרמב''ם והוא חולקים אותו פת ,אך עדיין לדעתי הפרשנות שלו על הרמב''ם מאירת עיניים ומחכימה .חשוב להבהיר ולהדגיש כי כפירתו הינה באמונה ולא במעשים והפסוק ''אנשי אמונה אבדו באים בכח מעשיהם'' יכול היה להדרש עליו לגבי באים בכח מעשיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצביע לך על הסתירות בין דברי הרמב"ם עצמו לבין מה שליבוביץ' טוען שהרמב"ם אמר. במילים אחרות: הפרשנות שלו על הרמב"ם לא מאירת עיניים ולא מחכימה, אלא מסלפת ומעוורת ומוליכת שולל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
י.ל טוען שהרמב"ם "אמר"? מסופקני.מדובר בפרשנות כמו שכולם מפרשנים אותו.הרמב"ם מפורשן מיום הלך לעולמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מפרשנים ההיפך הגמור מדברים מפורשים שאדם אמר? הרמב"ם: שכר ועונש הם עיקר אמונה. מי שלא מאמין בהם הוא כופר. ליבוביץ: אני מפרש שהרמב"ם בעצם אמר שאלוהים לא מתגמל. הרמב"ם: תפקידו של הנביא הוא להודיע את בני האדם דברים שיקרו. ליבוביץ: אני מפרש שהתפישה לפיה תפקידו של הנביא הוא לחזות את העתיד היא וולגריזציה. הרמב"ם: כל נביא שנבואה אחת שלו לא התקיימה הרי הוא נביא שקר. נביא אמת כל נבואותיו מתקיימות. ליבוביץ: אני מפרש שנבואות של נביאי התנ"ך לא חייבות להתגשם. נו באמת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת! זאת פרשנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשנות יכולה לתמרן תוך סטיה סבירה בכיוון המקובל. פנית פרסה בניגוד לכל הפרשנויות המסורתיות והמקובלות, יוצאת מגדר פרשנות והופכת למחלוקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הוא נהפך למוקצה מחמת ...ועדיין כך הוא פרשן את הרמב''ם. שלא יהיה ספק - י.ל נכנס לפרדס ושתה מיץ לימונים עד דלא ידע ומכאן הפרשנות המחמיצה - תרתי משמע - שלא התקבלה חרף חוכמתו.וחבל שכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה כל כך לא מסתדר, למה להתעקש שזו פרשנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשנות דתית בכלל ויהודית בפרט מטבעה היא רבת פנים ולא פחות מ70. גם לפרשנות מביתו של-י.ל יש מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו שיש 70 פנים לתורה, לא שכל משפט יכול להתפרש בשבעים אופנים. ככה זה כשמתחילים לסרס ולסלף. כדי להצדיק את זה ממשיכים וממשיכים וממשיכים עד שלמעלה זה למטה וימינה זה שמאלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |