|
||||
|
||||
1. מאחר והרובוט הוא זה שמגיש, הוא גם האחראי לזריקת הכדור באויר לפני ההגשה (ביד ה"שנייה" שלו, וואטאבר המשמעות של זה). על כן, גם הטלת הכדור באויר הזאת יכולה להיות מדויקת ביותר, ועקבית, כך שהרובוט יודע את מיקום הכדור הזה באויר בדיוק של חלקיקי מילימטר בכל מילישנייה. מבחינה זאת, זה כמעט כמו לפגוע בכדור נייח1. 2. בהינתן (1.), הדרישה הזאת היא די פשוטה למימוש. המונח "יירוט" הופך למיותר כאן. 1 והרי, עם שליטה כה טובה במהירות ומיקום הכדור, מה מפריע לו להטיל את הכדור בפרבולה אנכית כך שבזמן המכה הכדור יהיה בשיא הפרבולה - ושם אכן המהירות שלו היא אפס, והוא "במנוחה" בכל מובן פרקטי. |
|
||||
|
||||
אני מבין אך בניגוד לתיאוריה, בעולם המעשה תגובה 685985 נאדה. |
|
||||
|
||||
(פרבולה אנכית - אתה מתכוון כזו שבה אין מהירות אופקית? כלומר קו ישר למעלה ולמטה? כלומר פרבולה מנוונת? לא בטוח שהייתי משתמש ב"פרבולה" עבור זה.) אם פגיעה בעצם בתנועה היא אתגר, אז היא אתגר בגלל הצורך להיות בנקודה X (פלוס-מינוס Z) בדיוק בזמן Y. כשזה הצורך, מנוחה רגעית היא אתגר בערך כמו תנועה לכל דבר, בעוד שמנוחה ארוכת-זמן באמת מונעת את האתגר. חוץ מזה, בטיעון שלך אתה מזניח את הרוח. סתם ניטפוקים, ברור שלעצם הדיון אתה צודק. |
|
||||
|
||||
(ציור גובה הכדור כפונקציה של הזמן ייתן פרבולה, ועל כן קראתי לה בשמה). מאחר ובתנועה פרבולית השיא הוא גם המקום שבו המהירות מתאפסת, זה אומר שהזמן שהכדור שוהה בסביבתו ארוך יותר מהזמן שהוא שוהה בכל נקודה X אחרת. ולכן זה מקטין את האתגר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |