|
הסבר קצרצר ופשטני על כמות הכסף במשק:
נניח משק סגור שיש בו שטרות בערך של מאה זוזים. וכולם נמצאים בידיך. אתה הולך ומפקיד אותם בבנק, ואילו אני לווה תשעים זוזים מהבנק וקונה בהם משאית חלב עם גלגלי מגנזיום נוצצים. אז עכשיו יש לך מאה שקל, ולסוחר המשאיות יש תשעים. וביחד יש לכם מאה ותשעים שקלים. כמובן שגם הסוחר יכול להפקיד הכסף וחוזר חלילה.
לממשלה יש שליטה מסויימת על התהליך באמצעות חקיקה שמחייבת את הבנקים ליחס רזרבה (כלומר, מותר לבנקים להלוות רק אחוז מסויים מהכסף שהופקד בהם). אך זה אינו כלי מדויק והוכח כבר (למשל) שבתנאי ריבית גבוהה הבנקים נוטים לדחוף את המעטפת - כלומר בהינתן ההזדמנות, להלוות יותר ולהסתכן בקנסות. העידן המודרני הוסיף גם כלי אשראי נוספים כמו אג"חים כרטיסי אשראי ושוטף פלוס התקף לב לספק הסחורה שאינם כפופים כלל ליחס הרזרבה וגם הם דינאמים לפי הריבית הריאלית, הביקוש, מדדי אמון, וכיו"ב.
|
|