בתשובה לרון בן-יעקב, 01/11/16 6:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראת כנער גרמנית? פוסטרים היו גם במגזינים ישראליים. להיטון, מעריב לנוער והיו עוד. הפואנטה שלא היה חומר לבסס עליו היכרות כלשהי מעבר לשמועות בלתי מבוססות ממעריצים אחרים וקוטנר ובכל זאת הנוער הציוני נקשר בעבותות לדמויות מרוחקות ופלקטיות ונרעש כעץ צפצפה בסערה כשקיבל חולצה עם הדפס מחו"ל או פוסטר של 60X40. השיא שלחלק מהתקליטים לא צורפו מילים והניסיון לפענח את הטקסט מבעד למסכי הגיטרות, סיוט. מהבחינה הזאת הביטלס היו אכילים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להיטון, מעריב לנוער ורוק, רוק מתקדם זה בין נלעגות לחילול הקודש. היו כמה תוכניות רדיו (ברקת פירטה למטה). המגזין היה בעיקר בגלל איכות התמונות, הנייר והדפסה, במיוחד הפוסטר החודשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- פרוגרסיב. נשמע יותר מתקדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר הזכרנו את קוטנר, צפיתי הערב בסרט דוקומנטרי על רוברט וויאט Free Will and Testament. מצאתי רק את התחלת הסרט, למרבה המזל עם ביצוע נהדר לSea Song. הוא מבצע עם הלהקה עוד כחמישה שיריםושווה לחפש את הסרט ולו רק בגללם. וויאט מספר איך התאונה למעשה שיחררה אותו מבחינה אמנותית ואיפשרה לו לעשות מה שהוא רצה, לנגן "תווים" ולא רק לתופף. אשתו מספרת שהוא אף פעם לא מתלונן על היותו מרותק לכיסא גלגלים משום שהוא חי בתוך ראשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר! לא מצאתי את הגרסה המלאה אבל השיטוטים הביאו אותי לעוד משהו משנות השבעים שמזמן מזמן לא שמעתי- האלבום June 1, 1974. ג'ון קייל בכינור, רוברט וואיט בתוף, מייקל אולדפילד בליד גיטאר, והמה הרחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וניקו מהוולווט (אז עם קייל) וקווין איירס מסופט מאשין (אז עם וויאט). קייל כמדומני מנגן בויולה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |