|
||||
|
||||
השערה שלי: בגיטרה התפקיד של שתי הידיים שונה לחלוטין. אחת פורטת, לעיתים עם מפרט, לעיתים צלילים בודדים ולעיתים אקורדים, ואחת מקצרת את המיתר כדי להגדיר איזה צליל יישמע בזמן הפריטה (העתידית מן הסתם). המנח של הידיים שונה, מהירות התזוזה שלהן שונה, העוצמה ששתיהן מפעילות שונה וכן הלאה. בהפשטה מסוימת, יד שמאל "מניחה את התשתית", אבל יד ימין היא זאת שמנגנת. זאת הפשטה, כי מי שבאמת מנגן יודע שהחלוקה הזאת מאד מטעה, אבל בקירוב ראשון זה תיאור סביר. בפסנתר לעומת זאת, שתי הידיים מנגנות: אולי יד אחת מנגנת מלודיה והשנייה אקורדים, אבל ברמה מסוימת הן עושות "אותו דבר" - מקישות על קלידי הפסנתר ומפיקות מהן צלילים. לכן, גם מי שהיד הימנית שלו דומיננטית פחות, הפרש המאמץ כדי לגשר על הפער בין ביצועי שתי הידיים קטן למדי, ולא מצדיק יצירת חומרה הפוכה. אפשר להרחיב את הטיעון הזה כנראה גם לסקסופון וכו'. __________ התשובה ההיתולית: הרבה יותר קל להפוך גיטרה מלהפוך פסנתר1. 1 והבדיחה המתבקשת: - מה ההבדל בין פיל, פסנתר ומשפחה? - שפסנתר אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר לפסנתר. |
|
||||
|
||||
אז איך תסביר שגם (כמעט) אין כלי קשת - כינור, צ'לו וכו' - שמאליים? חלוקת התפקידים בין הידיים בכלים האלה היא דומה מאד לזו שבגיטרה. יתרה מזאת - למיטב ידיעתי, בעולם הקלאסי כל נגני הגיטרה הקלאסית מנגנים על גיטרות ימניות. מקרה בוחן מעניין הוא של גיל סמטנה, נגן גיטרה בס ("הפליטים", "מאמי", פורטיס ועוד) שהפך בגיל מאוחר יחסית לקונטרבסיסט. בשונה מאלי מגן או אבישי כהן, שעברו גם הם מסלול דומה, סמטנה הוא שמאלי שניגן במקור על גיטרה בס שמאלית. היות שאין קונטרבס שמאלי, הוא נאלץ ללמוד את הכלי פחות או יותר מההתחלה (כך שמעתי; אני לא מכיר אותו אישית). כתבתי קודם "אין קונטרבס שמאלי", אבל האמת היא שיש, קצת. למיטב ידיעתי, הביקוש לקונטרבסים כאלה הוא כמעט אך ורק מצד בסיסטים חשמליים שמאליים שעברו לקונטרבס, ולא רוצים להתחיל מההתחלה (טכנית, לא מוזיקלית). בעולם הקלאסי הסטנדרטי - שוב, למיטב ידיעתי - כל נגני כלי הקשת מתחילים וממשיכים עם כלים ימניים. זה המקום לציין שבמבט שטחי קונטרבס אולי נראה סימטרי למדי, אבל ה"ימניות" של קונטרבס סטנדרטי מתבטאת לא רק בסדר המיתרים, אלא גם במיקום של שני רכיבים חשובים בתוכו - ה"נשמה" (sound post) ו"קורת הבס" (bass bar). לכן, להסב קונטרבס מימני לשמאלי זה עניין לא טריוויאלי ובד"כ גם מאד יקר. הניחוש הכי טוב שלי לשאלה שהתחילה את הדיון הזה הוא שגיטריסטים/בסיסטים לא-קלאסיים שבוחרים לנגן על כלי שמאלי פשוט לא יודעים שהם היו יכולים לנגן לא פחות טוב על כלי ימני רגיל, אילו היו מתחילים כך. הנדריקס ופול מקרטני אשמים. |
|
||||
|
||||
במקרה הזה הייתי פונה לשאלת הביקוש וההיצע. כמה קןנטרבסיסטים יש לדעתך בעולם? וכמה גיטריסטים? הייתי מניח לפחות מאה גיטריסטים על כל קונטרבסיסט. בין השאר, כי גיטרה אפשר ואף מקובל להביא לקומזיץ, גם אם אתה יודע ארבעה אקורדים ואין מאחוריך שנים של נגינה קלאסית. עכשיו, היתרון המספרי הגדול הזה הופך את הקמת פס הייצור לגיטרות שמאליות ליותר כדאי כלכלית. |
|
||||
|
||||
יצא שכתבתי די הרבה על קונטרבס - שהוא אכן כלי לא מי יודע מה פופולרי, בלשון המעטה - סתם בגלל שאני יודע עליו יותר. אבל בעולם הקלאסי, כל (או קרוב מאד מאד לכל) הגיטריסטים, הכנרים, הוויולנים והצ'לנים מנגנים על כלים ימניים בלי להתווכח. ברוקנרול, להבדיל, זה לגיטימי שגיטריסט שמאלי מתחיל יתלבט באיזה כלי לבחור, ואחוז נכבד מהם בוחר בכלי שמאלי. אני מנחש שהיקף המכירות של גיטרות קלאסיות וכלי קשת הוא באותו סדר גודל של מכירות גיטרות חשמליות, כך שלא נראה לי שהכדאיות הכלכלית של הייצור היא העניין. אני עדיין חושב שזה סתם עניין תרבותי: בתרבות הקלאסית (כמעט) אף אחד לא חושב על כלי מיתר שמאלי בתור אופציה, ובתרבות הרוקנרול משום מה כן. |
|
||||
|
||||
יש פה קצת ערבוב לשוני, כי כיום גיטרות ''קלאסיות'' נמצאות בעיקר אצל נגנים ללא הכשרה מוסיקלית ''קלאסית''. ולכן הייתי מצרף אותן דוקא לצד של החשמליות מבחינת הסטטיסטיקה. וגיטרות שמאליות כאלה לא כל כך קשה למצוא, ביקוש והיצע כמו שאמרתי בתגובה הקודמת. נראה לי שגם אם נסכם את כל כלי המיתר בתזמורות קלאסיות,תגיע לאחוזים בודדים מתפוצת הגיטרות, חשמליות קלאסיות ואקוסטיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |