בתשובה לצפריר כהן, 30/10/16 5:42
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 685602
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן יום א', 30/10/2016, 12:57
עוד משהו חשוב ששכחתי:

בריאות: סרטים היסטוריים מעדיפים כמעט תמיד שיקולים אסתטיים על נכונות. השיניים שלנו במצב הרבה יותר טוב מאשר כל תקופה בהיסטוריה. גם בגלל טיפולים מונעים וגם בגלל טיפולים.
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 685604
נמר עם גדי • בתשובה לצפריר כהן יום א', 30/10/2016, 13:12
באפריקה השיניים לבנות וחזקות.
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 685608
אריק  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן יום א', 30/10/2016, 15:12
אסתטיקה:

1. עששת: העששת פוגעת היום ב 30-40% מהאוכלוסיה. ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל-אביב בדק את שכיחות העששת בשלדים שנמצאו בחפירות באזורים שונים בארץ משתי תקופות: הנטופית (8,300-10,500 לפנה"ס - אחרוני הציידים-לקטים באזורנו) והניאוליתית (6500-8300 לפנה"ס - ראשוני החקלאים). לא נמצא הבדל משמעותי בשכיחות העששת בין שתי האוכלוסיות, אבל שכיחות מחלות החניכיים הייתה גבוהה באופן מובהק באוכלוסיה הניאוליתית. התוצאה הנמוכה יחסית, 12-8 אחוזים של לוקים בעששת, נמשכה בתקופות רבות נוספות (הכלכוליתית, הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית-ביזנטית והערבית המאוחרת). את העלייה המבוקשת (אחוזי עששת הדומים למוכר היום) הוא מצא רק בתקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה), אך לא בכל האוכלוסיות, רק בעירוניות. באוכלוסיות הכפריות של אותה תקופה ובאוכלוסיות הבדואיות מתקופות מאוחרות יותר - במאות ה-‏17 וה-‏19 - אחוזי העששת נותרו נמוכים. גם בארצות השכנות: תורכיה, סוריה, מצרים וסודן, נמצאו תוצאות דומות, אך באירופה המרכזית נשארה שכיחות העששת נמוכה עוד כ-‏1000 שנה - עד ימי הביניים‏1
המסקנה היא שהופעת הסוכר המזוקק מקנה סוכר (אלכסנדר מוקדון הביא את הצמח החדש מהודו ומצריים הפכה תוך זמן קצר ליצרנית סוכר גדולה) היא שהעלתה את שכיחות העששת אצל מי שיכול היה להרשות לעצמו.

2. אבעבועות שחורות : המגפה שהמיתה מאות מיליונים (שיעור תמותה של 30%) צילקה את כל הנותרים בחיים, חלק גדול מהם נשארו נכים (חרשות, עיוורון ועקרות) ומעוותים.

_________
‏1 על חיידקים ועששת
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 685872
נמר עם גדי • בתשובה לאריק יום ו', 4/11/2016, 2:56
גם שימוש (נפוץ) בסלוודורה פרסית מנע עששת ונסיגת חניכיים Miswak [Wikipedia].
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות